למה בוטלו הפגנות המחאה במוצאי שבת האחרונה? פורמלית, בגלל חג ראש השנה. אבל באמת, כדי שיהיה מה לעשות במשך 300 שנה.
300 שנה הוא מספר הקסם הנוכחי לאומדן השנים
עד לביטול אי השיוויון בין גברים ונשים. הראשון לציין הערכה תמוהה שכזו היה UN
Women שהוא אירגון שהוקם על ידי האו"ם כדי
לעסוק בנושא השולי הזה. השבוע התפרסם נייר עבודה של קרן המטבע הבינלאומית ולפיו
המספר הזה נראה סביר, בתנאי שיעשו כמה דברים כדי לעודד את התהליך. ולא – אפשר שזה ייקח
יותר זמן.
אחת הסיבות שאני מוצא מדוע המספר הזה חל גם
על ישראל הוא האירוע שלא היה במוצאי השבת האחרונה.
לאי השיוויון המגדרי יש הרבה מאפיינים.
כלכלנים מצביעים על שתי עובדות עיקריות: שיעור ההשתתפות בכוח העבודה כלומר מהו
אחוז הנשים שעובדות או מחפשות עבודה בהשוואה לגברים. וכמובן, האם השכר שלהן, באותו
סוג עבודה, שווה לשכר גברים והאם שיעורן בכל מדרגה בסולם השכר דומה לזה של גברים.
מונותאיזם
נתוני הכלכלה הם רק תוצאה ולא הסיבה לאי
השיוויון. המערכת שיצרה ויוצרת אי שיוויון טמונה ברובה באידיאולוגיה הפטריאכלית
שבה לכוח הזרוע הגברי מגיעה תמורה המתמקדת במעמד נחות לאישה בהשוואה לגבר. מי
שהזין ומזין את האידיאולוגיה הזו הן בעיקר הדתות ומביניהן, העיקר שבעיקר, הן הדתות
המונותאיסטיות.
מבין שלוש הדתות העיקריות רק הנצרות השתחררה
ברובה מהבלי זכות היתר הגברית. האיסלם והיהדות (בעיקר מהזן האורתודוכסי הרווח
בישראל) מחזיקים בקרנות הפטריארכיה. במאה השנים האחרונות יש להם מדינות שמשתמשות
בכוח החוק ו"הרוב" לשמר את אי השיוויון.
זה מתחיל בכך שבהיררכיה הדתית אין בכלל
נשים. אין כוהנות, אין רבניות ואין אימאם־אשה. אין אישה ש"עולה לתורה".
אין חזנית ויש הפרדה מגדרית בין הקדושים והנשים. אצל המוסלמים המצב דומה.
מבן גוריון והלאה
בישראל המצב עוד יותר גרוע. המפלגות
החילוניות הסכימו לשלם למפלגות דתיות כדי לקבל תמיכה קואליציונית. ניקח נושא לא
מגדרי: הזכות לעבוד. בישראל אסור ליהודים לעבוד בחגים של הדתיים. סביר היה לחוקק
שזכותו של אדם ליום מנוחה מדי שישה ימים. אבל לאסור על אדם לעבוד מטעמי הדת של
זולתו? זו המצאה דתית־יהודית שנחקקה על ידי הסבא־רבא של מנהיגי המחאה נגד מה שהם
קוראים "ההפיכה המשפטית". ואיש לא קם וזעק.
היה זה דוד בן גוריון שנתן פטור מגיוס לצבא
רק לחרדים והתחייב לשמר סטטוס קוו שיצר הסולטן הטורקי. היה זה שר האוצר, שמעון פרס
כיו"ר מפלגת העבודה, שנתן תקציב ציבורי משוריין לשני אירגוני בתי ספר פרטיים:
זה של החרדים האשכנזים וזה של החרדים המזרחיים. מרצ ומפ"ם שישבו בממשלות בראשות מפלגת
העבודה לא פצו פה. כאשר זה המצב לא היו נישואין בין בני דת/לאום שונה זה מזו. לא
יהיו נישואין וגירושין לזוגות מאותו מגדר. ובבתי הדין הקיימים גבר יכול לגרש אישה,
אבל לא להפך.
300 שנה זה מספר ממוצע שהתקבל מניתוח המצב ב־159
מדינות. בישראל, גם בגלל המחאה, גם זה לא יהיה.
הפטריארכיה והמחאה
מה הקשר למחאה? כי מוביליה מתמקדים רק בחקיקה
הנוגעת לשפיטה אך לא באי שיוויון מגדרי ובעצם באף נושא (כיבוש? כפייה דתית? התקציב?)
שקדם ל"הפיכה" של נתניהו, לוין וחבריהם למפלגה. בפועל הם ממשיכים את
דרכיהן הנלוזות של כל הממשלות הקודמות. ואם חבורת נתניהו־דרעי־סמוטריץ ושות' תתקפל
מענייני השפיטה – קפלן במוצאי שבת הקרובה יראה כמו קפלן במוצאי שבת האחרונה.
ריק. כמו השיוויון המגדרי.
