טסת לארה"ב? הנה התחשיב: רק בפליטת פחמן דו חמצני – CO2 – גרמת נזק של 80 דולר. האם שילמת עבור הנזק? ממש לא. אין מס זיהום. עכשיו הבה נחשוב שיש 400 נוסעים במטוס. ויש 10 טיסות ביום ואתה שותף במפעל מזהם רציני למדי.
נכון להיום, אין עדיין חלופה להנעת
מטוסים באנרגיה מזהמת פחות מדלק נוזלי. וככל הידוע אין בנמצא מי שמתקרב למציאת
אנרגיה כזו לטיסות בטווח 600 קילומטר ויותר.
יש עוד כמה פעילויות כלכליות שכרגע
אין בהן תחליף לדלק נוזלי, פחם או גז. אבל לרוב הפעילויות שלנו – כל מה שקשור
לחשמל - יש תחליף.
מה שמביא אותנו להחלטת הממשלה,
בתמיכה נלהבת של כמה פרשנים כלכליים, להתיר יצוא לא מוגבל של גז טבעי. בהזדמנות קודמת הצבעתי על שתי סיבות מדוע זו מדיניות פסולה: כי זה מייצר וירוס הגורם למה
שקרוי "המחלה ההולנדית" וזה פוגע בזכות הדורות הבאים לשימוש בגז כרזרבה לזמן
שיהיה חושך על פני ישראל.
הצד האפל של הגז
מתברר שבכך לא מוצה הנזק. ארבעה
כלכלנים חברו יחדיו לבדיקת ההשלכות של החלפת אנרגיה פוסילית (למשל נפט ופחם) מסוג
אחד באנרגיה פוסילית מזהמת פחות. למשל גז טבעי.
על פניה זו נראית מדיניות סבירה. אלא
שהיא סבירה רק אם אין חלופה מוצלחת עוד יותר. בלשון פשוטה עוד יותר: האם, בגלל
ההחלטה לספק חשמל מתחנות כוח על גז טבעי, שיחליפו תחנות כוח על פחם, מצבנו משתפר
או מורע?
כדי להבין את הדילמה הנה טיפה ממכרז.
נניח שאני יזם שמעוניין למכור חשמל מתחנת כוח על גז טבעי. רשות החשמל מפרסמת מכרז
ובו סעיף קטנטן: התחרות היא על מחיר החשמל המסופק לשנה אחת.
האם אני ניגש למכרז? בוודאי שלא. גם
אם אזכה בו במחיר חשמל שהוא פי עשרה מהמחיר הנהוג היום. כי מה יקרה בתום שנה?
לפיכך כל המכרזים בנויים על התחייבות
לקנות את החשמל "הזול" מגז טבעי במכרז אבל בתנאי שהאספקה היא לעשרות
שנים. אין בנמצא חשמל חפוז.
"מלכודת הדלק" הוא הביטוי
שבחרו החוקרים לתאר את המצב. לכאורה אם מחר יופסק ייצור חשמל מפחם ובמקומו ייצרו
חשמל מגז טבעי – פליטת המזהמים את האקלים תקטן. אלא, וזה הממצא המרכזי של המחקר,
זו תמונת מצב סטטית. בטווח מעט יותר ארוך התועלת הופכת לנזק.
הפגיעה באנרגיה נקייה
איך זה יכול להיות? המחקר בדק את
מספר הפטנטים לייצור אנרגיה נקיה (שמש, גלי ים, רוח ועוד) שנרשמו בארה"ב
בשנים שבהן חלק הולך וגדל של ייצור החשמל הוסב לגז. הממצא העיקרי: בשנים 2010 עד
2016 שיעור הפטנטים ירד בכמחצית. לעומת זאת הירידה בשיעור פליטת פחמן דו חמצני
היתה צנועה בהרבה.
הנה משפט המפתח (התרגום הקלוקל כולו
שלי): "הגידול בשימוש בגז לייצור חשמל מהווה תמריץ שלילי לפיתוח ייצור חשמל
מאנרגיה נקיה ולפיכך בטווח הארוך גורמת לגידול בייצור פליטות מקלקלות אקלים".
האם, על כן, כדאי להשאיר תחנות כוח
שמייצרות חשמל מפחם שמזהם הרבה רק כדי לעודד פיתוח של אנרגיה נקייה לחלוטין?
החוקרים לא מרחיקים לכת עד כדי כך. הם מציינים חלופה יותר מתונה: הטלת מס על
השימוש בגז ומתן סובסידיה לייצור חשמל נקי.
במונחים ישראליים, כך נראה לי,
"הסובסידיה" הראוייה לייצור חשמל מאנרגיה נקיה הוא בהקצאת קרקע ללא
תשלום ליצרני חשמל סולארי. קרקע שאין ולא יהיה לה שימוש חלופי. כמו חצי הנגד, ים
המלח, וגגות על כבישים בינעירוניים). מאחר ומחיר החשמל מאנרגיה נקיה הוא עשירית
ממחיר החשמל שמיוצר בגז – יש כאן די תמריצים לרפורמה/הפיכה אנרגטית ראוייה.
מה שמבטיח שממשלת ישראל לא תבחר
בחלופה הזו.
