כאשר הגיע לבית הלבן אחרי שיצא מבית החולים הצטלם הנשיא טראמפ ללא מסיכה. יש האומרים שפלט "תורידו את המסיכה, המחלה לא רצינית". אחרי שתחילה הכחיש שיש נגיף מתברר עכשיו – שלב שני בחינוכו של הנשיא – שיש נגיף אבל הוא לא נורא.
הוא כנראה לא
נורא כי את טראמפ לא נאלצו לחבר למכונת הנשמה אלא הסתפקו, לדברי הרופאים, במסיכת
חמצן. בסטטיסטיקה העולמית, נכון לעכשיו, שיעורי התמותה והתחלואה הקשה קטנים
בהשוואה למגיפות העבר. מה שממש לא מנחם את אלה "הקטנים" שסובלים הרבה.
מעניין, בהיבט
הפוליטי, שראש ממשלת ישראל, וידידו של טראמפ, נוקט דווקא בעמדה ההפוכה. בסוף השבוע
נודע כי שר האוצר שאל מדוע מותר ל – 10 אנשים להיפגש לתפילה או הפגנה אבל ל – 5
אנשים אסור להיכנס לחנות או למסגריה. העמדה שלו היא שהסגר צריך לחול רק על עסקים
שמקבלים קהל. וכל השאר יהיה פתוח. אם נעבור לרגע לעולם המסעדות אז היום אסור להגיע
למסעדה גם כדי להזמין ולקחת משלוח. לגירסת האוצר אלה יהיו מותרים ולא רק הנעת מזון
באמצעות קטנוע.
נתניהו מול טראמפ
ראש הממשלה מיהר
להגיב באופן שלילי. על שותפיו למפלגה הוא גיבור בהשוואה לרפיסותו מול המפלגות
החרדיות שתפילה במניין היא תכלית קיומם. מנהל בית החולים החרדי "מעייני
הישועה", מוטי רביד, נאלץ להתפטר אחרי שבראיון הגדיר את התנהגות הציבור החרדי
כהפקרות.
אז מי צודק?
אחת הבעיות עם
הלא-סגר היא ההתנהגות במרחב הציבורי. בכל שיטוטי מאז הסגר הראשון מצאתי רק מקום
אחד סגור שבו יש משמעת מסיכה. זה אולי לא מפתיע שהמקום הוא מרפאות קופת חולים שבהן
ביקרתי. אחת הסיבות למשמעת הזו היא שבכניסה לכל מתקן רפואי ניתנה מסיכה לכל מי
שהגיע בלי. ובכל בתי הכנסת – כולם לא חרדיים - שביקרתי לא נשמרו המרחק הנדרש,
בהצטופפות סביב ספר התורה לא שמרו נגיעה ומחצית המתפללים נושמים מהגרון.
המסיכה באמת
חשובה? האם חתיכת נייר לא אטומה עם גומי מפריעה לנגיף זעיר לחדור אל לתוך הגוף?
הנגיף והמסיכה
כמה חוקרים בקנדה ביקשו לבדוק את העניין. נזכור, בתחילת המגיפה הספקות היו גדולים. כי באמת קשה להבין איך הנייר הזה יכול לעצור נגיף חמקמק וערמומי.
מתברר כי בקנדה
חובת עטיית המסיכה – בתוך מבנים – לא נעשתה בבת אחת בכל המדינה ואפילו לא בתוך כל
פרובינציה (יש עשר כאלה). כך אפשר היה למדוד שיעורי הידבקות כפונקציה של חובת
השימוש במסיכה. האם הבדלי התזמון בחובת השימוש במסיכה ניכרים גם בהבדלי תחלואה? אם
המסיכה לא רלוונטית, כפי שטוען טראמפ, אז שיעורי התחלואה צריכים להיות דומים. ואם
המסיכה אכן מקשה על הנגיף לעבור מאף לאף – טראמפ יוכל להצטרף לרשימת המופקרים עליה
דיבר מוטי רביד.
הממצאים: שימוש
במסיכות מקטין ב – 25-31% את שיעור ההידבקות. זה, כמובן, יכול להפריע למי שבדעה –
כמו טראמפ – כי להידבק בנגיף דווקא טוב לאנושות. חיסון עדר, קוראים לזה.
החוקרים מפגינים
ביטחון רב בממצאים שלהם. בסיכום המחקר הם כותבים שחובת השימוש במסכה בכל מקום סגור
– הרוב המוחץ של ההדבקות מתרחש במקומות
סגורים ובקנדה טרם שמעו על נשימה דרך הגרון והזרוע – תעשה את ה"עבודה"
טוב יותר מכל מהלך אחר, לצד שמירת מרחק.
יוצא שביבי צודק
בעניין הזה לעומת ידידו האוויל מוושינגטון. רגע, אז מה עם סגר? זה כנראה לא
רלוונטי כלל.
