לפני כמה שנים
במסגרת עבודה "לתועלת הציבור" צוויתי להפעיל חוג אקטואליה במתנ"ס
מקומי. יום אחד הנושא בחדשות היה מה שלימים הפך לשגרה: "השקרים של
נתניהו". כששמעו משתתפי החוג את נושא
השיחה התעורר כעס. "אתם בתקשורת משקרים כאשר אתם טוענים שנתניהו שקרן",
הסבירו המשתתפים.
או אז התחכמתי:
"ואתם לא משקרים לפעמים?" שאלתי. בעתה נראתה על פני המשתתפים. "מה
פתאום", הגיבו בזעם. או אז נטפלתי למשתתפת אחת ושאלתי אותה כלהלן (*): "את
מוזמנת לארוחת ערב אצלך בנך וכלתך. האוכל היה מגעיל למדי. הכלה שואלת "איך הקציצות?".
מה את עונה? התשובה נשלפה מיד: "מעולות". והמנחה המתחכם הגיב ב:
"אז את משקרת, הלא כן?". והתגובה לתגובה היתה, איך לא, "אבל זה שקר
לבן".
כולנו משקרים? כמה
גוונים יש לשקרים?
האם דו"חות
כספיים של תאגידים בחתימת רואי חשבון וחברי מועצת המנהלים הם אמיתיים, כמוצהר
באותם דו"חות? כדי לקצר הליכים אגיע לנושא שלשמו התכנסנו במאמר הזה: כאשר
הבנק המרכזי של מדינה, כזה "עצמאי וא-פוליטי", מדווח על התוצאות
הכלכליות של מהלכיו. האם הוא כותב אמת?
היו ימים שצמד
האותיות QE בא לציין את המלכה אליזבט ואת האוניות
שנקראו על שמה. בימים כלכליים-קורונאים אלה צמד האותיות בא לציין Quantity
Easing” " ובעברית הרחבה
מוניטרית. זה מה שנעשה, ובעוצמה לא מקובלת, בחצי השנה האחרונה. הבנקים המרכזיים
איבדו את כלי הריבית במאבקם כנגד הצניחה הכלכלית. היא על גבול האפס וירידה למספר
שלילי היא צרה בפני עצמה. מכאן הבחירה ב QE כתרופה למשבר.
מדפיס כסף קונה זבל
מה שהבנקים
המרכזיים עושים זה להדפיס כסף ולקנות בו אגרות חוב. אם בנק ישראל קנה, למשל, אגרות
חוב של "קסטרו" או "דלק" ראוי לשאול למי זה בדיוק עוזר? איך
קניות כאלה מחלצות ממשבר.
השאלה במקומה.
ולכן חברו קבוצה של חוקרים לבדוק איך הבנק המרכזי מסביר למה זה כל כך טוב ומועיל.
או, לענייננו, האם גם הבנק המרכזי משקר.
בכל בנק מרכזי
יש מחלקה שמנהלת את ההרחבה המוניטרית. ויש מחלקה – לרוב זו מחלקת המחקר – שמפרסמת
דו"חות על מה שהמחלקה הראשונה עשתה. יעני, אלה אנשים אחרים ולא מבצעי ה QE, ולרוב הם כלכלנים.
החוקרים טוענים כי
ברירת המחדל של חוקרים ככלל ואפילו פרופסורים היא לשקר. זו תזה חביבה ומשעשעת ואף
מנומקת בהרחבה. אלא שבאנו הלום לבדוק את השטח שבו המלכה היא QE. "אנו מוצאים כי
דו"חות הבנק המרכזי מדווחים באופן שיטתי על השפעות חיוביות וגדולות של ההרחבה
המוניטרית....יותר מאשר מראים הנתונים בשטח", מסכם המחקר.
נתניהו משקר?
וזה עוד לא הכל.
החוקרים שואלים את עצמם, למה להם לכלכלני הבנק לשקר בעניין שכזה? לפיכך פנו חוקרים
לבדוק איפה נמצאים כותבי הדו"חות הממלכתיים-שקריים כמה שנים אחרי שפרשו מהבנק
המרכזי. "אנו מוצאים כי מחברי דו"חות שמצאו השפעה גדולה יותר של הרחבה
מוניטרית נמצאים בתפקידים טובים יותר בהמשך הקריירה". ומה שמעניין לא פחות
הוא שככל שהפקיד הכותב בכיר יותר, כך השקר גדול יותר, וכך קידומו בקריירה עוצמתי
יותר.
בדיוק מה שלמדנו
ממנהיגנו הדגול.
או, כמאמר
חז"ל: סדנא דארעא – חרא.
(*) את ההתחכמות למדתי מהרצאה של אירי ריקין.
