פלוני, בעל
ניסיון רב בכלכלה ציבורית, נשאל על ידי בנו מה תהיינה התוצאות הכלכליות של המגיפה.
הוא הפנה את השאלה גם אלי וכך "נולדו" שתי תשובות סותרות זו את זו. פלוני
מאמין, כמו בני גנץ, בביאת משיח הבדיקה עם תוצאה בתוך 20 דקות, מה שייתר את הסגר.
אני מאמין שאם זה מה שגנץ מאמין – אז זה נטול ערך. עם זאת, לשתי התשובות מכנה
משותף: שתיהן ניסו להעריך מה יהיה בשנה הקרובה. בכלכלה זה נקרא "הטווח
הקצר".
מה יהיה בעוד
ארבע שנים? המגיפה הנוכחית מתאפיינת
בינתיים בשיעור הדבקה גדול במיוחד ובשיעור תמותה נמוך בהשוואה למגיפות שהיו בעבר.
מכאן מובנת ההתמקדות ב"יכולת הספיגה" של בתי חולים, והתעלמות מוחלטת
מבעיות ספיגה בבתי קברות. ההידבקות ההמונית והעדר חיסון – בינתיים – הופכת את שאלת
ארבע השנים לרלוונטית.
האם אפשר ללמוד
מהעבר משהו שיסייע במתן תשובה לקושיה?
שני חוקרים
הפועלים בארה"ב חברו להשיב על הקושייה. האבחנה הראשונה שהם עושים היא להבדיל
את המגיפה הנוכחית מקודמותיה, והיו הרבה. עכשיו המגיפה יצרה משבר כלכלי סימולטני בממדים
עולמיים. בעבר משברים כלכליים ומגיפות באו בנפרד. שיעור האבטלה ברוב המדינות עלה במהירות
מעל 10% ובינתיים, יותר מ 9 חודשים מאז הופיע הנגיף, אין שינוי משמעותי במצב הזה.
הקשר מגיפה-כלכלה במצב הנוכחי כל כך הדוק עתה ושונה מבעבר עד שהחוקרים מציינים כי ממצאי
העבר מוטים מטה בהשוואה לצפוי עתה.
חסידי (גור) קורונה
הם מתמקדים
בעיקר בשפעת הספרדית מלפני 100 שנה ובמשבר הכלכלי הגדול מלפני 90 שנה. הדמיון
לשפעת הספרדית נמצא, בין השאר, בכך ששיעור התחלואה באזורים צפופים גדול בהרבה
מאזורים פחות צפופים – ממצא טריוויאלי למדי. אך יותר חשוב הוא שפערי התחלואה בין
בעלי הכנסות גבוהות לבין כל השאר היו גדולים מאוד. מה גם ששיעור התחלואה היה גבוה
במיוחד אצל אנשים נטולי השכלה. מי שרואה בדימיונו את התושבים ורבניהם בשכונות
החרדיות – אפשר שמזהה את התופעה גם במגיפה הנוכחית. "הארץ" דיווח השבוע
כי הרבי מגור (אולי עילוי בתורה אך כנראה בור מוחלט בענייני העולם הזה ושרלטן כמו
טראמפ) כינס אלפיים איש לשמוע את הגותו – ומחציתם נדבק בנגיף.
בדיקה של הילודה
בברזיל בשנה האחרונה מצאה כי נולדו יותר בנות מבנים. האם זה מלמד משהו? קשה לדעת.
אבל בעת השפעת הספרדית נמצאה תופעה דומה. מתברר כי עוברים ממין זכר נפגעו יותר
מהנגיף....
בכמה מדינות,
בעת ההיא, נמצאה ירידה בשיעורי הילודה. במבט עולמי (וישראלי) זו אולי לטובה. אבל
במדינות כמו איטליה ועוד מדינות באירופה זו יכולה להיות קללה דומה לזו שחזוייה
לסין בעוד כעשור בגלל מדיניות ה"ילד אחד" שהופעלה שם שנים הרבה – מה
שמבטיח גידול מהיר בשיעור הזקנים.
מנתונים שנאספו
אז עולה כי ילידי תקופת המגיפה הספרדית היו, יחסית, משכילים פחות ועניים ונכים
יותר מקודמיהם וממי שבא אחריהם. בכך תוצאות המגיפה מתחברות באופן הדוק לתוצאות
המשבר הכלכלי של 1929 ואילך. גם שם נולד וגדל דור של אנשים שגורלם נחרץ מקירבתם
למזיק (לאבטלה כמו לנגיף).
גמליאל מתפללת
האם, על כן, אבוד לנו? בהערת שוליים מציינים החוקרים כי עתה יש יסוד נוסף לדאגה: משבר האקלים. מי שרוצה יראה בכך ביסוס לאימרה שצרות באות בצרורות. השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, עסקה בסוף השבוע בתפילה - מה שהרבי מגור לימדנו מגן בעיקר על היתרבות הנגיף. טראמפ בדעה שהאוויר שלנו צריך להיות פח האשפה שלנו, והמים - הביוב. ובכל זאת המחקר מציין כי היום, בידי הממשלות, יש הרבה יותר יכולות לתקן בכל שלושת התחומים מאשר היו לפני מאה שנה.
אלא אם כן
מסתכלים על ממשלות טראמפ והצמד נתניהו-גנץ שמצטיינות בחידלונן – למעט במיגור מפגינים.
