"מותר האדם
מהבהמה אין" פסק קוהלת שנחשב אמנם חכם אבל המשפט די טריוויאלי. מה שאינו
טריוויאלי הוא מי מבין "האדם" מותר פחות ומי יותר מאחרים. חסידי תורות
הגזע – כולל היהודים שבהם – מצאו כל מיני סוגים של אנשים שהם לטעמם נחותים. מבין
היהודים היו שהתסתמכו על שיעור היהודים מבין מקבלי פרס נובל. אלא שהיהודים בישראל
קלקלו את ההישג הזה. בקיצור: תורות הגזע לא נתנו פתרון.
לכן הלכתי לחפש
את התשובה בחיים היומיומיים. התחלתי עם העשירים. הם הרי הצליחו, לפחות בממד
הפיננסי, אז זה בטח שווה משהו, הלא כן? אלא שכאשר בוחנים בדקדקנות את הקבוצה הזו
מוצאים בה שיעורי פשיעה גבוהים במיוחד. ומוצאים גם הרבה קשרים לפוליטיקאים שנותנים
מעושר המדינה לקבוצה הנבחרת. יש מעט מאוד שעונים על החלום האמריקאי ולפיו כל אחד
יכול להיות מיליונר בכוחות עצמו, וביושר. Fuck the system היא שיטה קלה בהרבה.
ולרוב המשת"פים הם רואי חשבון.
דו"ח שמן שומה רזה
עד שיום אחד חבר
שלי גילה את אוזני. החבר הזה נדרש להגיש דו"ח למס הכנסה. מכיוון שעבד בשני
מקומות ולא פנה לפקיד השומה כדי לעשות "תאום מס" – חטף שומה שמנה. האיש
נפגע עד למאוד והחליט שמאז ועד סוף הימים אחד המקומות שבהם עבד יפסיד או לא ירוויח
לעד, ולכן לא ישלם מס.
וכך היה. 35 שנה
הגיש דו"ח מדי שנה ותמיד קיבל החזרים בגין ניכויי מס במקור. במה מותר פלוני
מאלמוני? בכך שפלוני הוא עצמאי.
אמנם יש בימים
אלה הרבה עצמאיים המלינים על עוללות הסגר וקמצנות הממשלה. אבל הרבה יותר שכירים
מובטלים אוכלים דמי אבטלה מינימליים הניתנים למי שנזרק לחל"ת (חופשה ללא
תשלום). לכן מודד התלונות לא מספק תשובה.
העצמאי והשכיר
מה ההבדל בין
שכיר ועצמאי? בכך ששכיר אינו יכול לרשום הוצאות לצורכי מס. ועצמאי יכול. כאן מתחיל
ונגמר הסיפור. את שכירה ויש לך מנוי על עיתון – שילמת. אתה עצמאי ויש לך מנוי על
עיתון – שילמת ורשמת הוצאה. קנית מכונית? השכיר משלם מע"מ. העצמאי – משלם
ורושם ניכוי. קנית מחשב לילד? ויש עוד דוגמאות למכביר.
הכלל הוא שאם
אתה עצמאי ויודע סוד חשבונית המס, כמו החבר שלי, אתה די מסודר. והכי יפה: על אף ש –
35 שנה יש לו עסק ללא רווחים, רשויות המס לא תהו על הדו"ח.
בארה"ב כל
אדם חייב בדו"ח שנתי. חוקר אמריקאי, משועמם כנראה, שאל את עצמו כמה עולה
החובה הזו. והוא מצא כי מחיר הדו"ח הוא יותר מ – 1% מההכנסה הלאומית כלומר
משהו כמו 15 מיליארד שקל במונחי ישראל.
האם יש דרך לגבות
את המס ולחסוך, נניח, 10 מיליארד? בשביל זה קיים הבלוג הזה. וכך זה יעבוד: מקימים
רשות ציבורית מיוחדת, כמו הרשות השופטת, שכל תפקידה להגיש את דו"חות המס של
כל אזרח. כל אזרח מגיש דו"ח אלקטרוני דרך אתר הרשות. זו מטפלת במידע ומגישה
דו"ח לפקידי רשות המסים. הרשות
המוצעת תעשה את העבודה ללא תשלום לאזרח. אלא שזו לא תהיה חובה. מי שרוצה יוכל
לשכור רואה חשבון שיעשה את העבודה בשבילו. אלא שההוצאה על שכירת רואה החשבון/יועץ
המס לא תהיה מוכרת.
פחות רו"חים פחות גנבים
די ברור שכל
הגנבים (סליחה, מתכנני המס העשירים המשלמים היום 750 $ מס הכנסה בשנה) יבחרו
באופציה השנייה, על אף מחירה הגבוה. כך יוכלו פקידי מס הכנסה להתמקד בחבורה הזו
במקום לטרטר מאות אלפים שמפרנסים רואי חשבון ויועצי מס מיותרים, שחלקם, לאחר מבחן
יושר, יוכלו לעבוד ברשות המוצעת.
