גדעון עשת

למדע הכלכלה אין עדיין כלים אמינים שמאפשרים לחזות משברים פיננסיים קשים דוגמת אלה שפקדו את אסיה . הוא אומנם יכול להציע תרופות מניעה שונות, אך לכל אחת מהן תופעות לוואי לא סימפטיות   איך נדע כי בקרוב מאוד אנחנו צפויים לזאפטה פיננסית, שתוציא אותנו ממיתון קל ותכניס אותנו למשבר עמוק? הקונסנזוס המקצועי, כפי שהוצג בכינוס על „משברים פיננסיים" מטעם מחלקת המחקר של בנק ישראל, הוא שאמצעי ההתראה במקרה הזה שווים בטיבם לאמצעי ההתראה מפני רעידות אדמה. או, בעברית מעט פשוטה יותר, אפס. כלום. גורנישט מיט גורנישט .

למדע הכלכלה אין עדיין כלים אמינים שמאפשרים לחזות משברים פיננסיים קשים דוגמת אלה שפקדו את אסיה . הוא אומנם יכול להציע תרופות מניעה שונות, אך לכל אחת מהן תופעות לוואי לא סימפטיות   איך נדע כי בקרוב מאוד אנחנו צפויים לזאפטה פיננסית, שתוציא אותנו ממיתון קל ותכניס אותנו למשבר עמוק? הקונסנזוס המקצועי, כפי שהוצג בכינוס על "משברים פיננסיים" מטעם מחלקת המחקר של בנק ישראל, הוא שאמצעי ההתראה במקרה הזה שווים בטיבם לאמצעי ההתראה מפני רעידות אדמה. או, בעברית מעט פשוטה יותר, אפס. כלום. גורנישט מיט גורנישט .

מהתנגדותה של רשות החברות הממשלתיות לכך שחברת החשמל   תנפיק אג"ח באירופה ניתן להסיק שהממשלה מעוניינת לפרק את חברת החשמל כך שכל תחנת כוח תהיה יחידה עצמאית, שתתחרה בתחנות האחרות   צרכנית חשמל   יקרה, האם את מוכנה לשלם עוד 2 סנטים עבור קילווט חשמל , ובתמורה לכך תוכל הממשלה לרכוש מחברת החשמל   תחנת כוח ? עצם הצגת השאלה עלולה לעורר גיחוך . חברת החשמל   היא חברה ממשלתית . אז מה פתאום שהממשלה תקנה מהחברה שבבעלותה תחנת כוח? וגם אם נניח שיש לממשלה איזה שיגעון חשמלי, מה בדיוק תעשה הממשלה בתחנת כוח כזאת?  האם כל המינויים הפוליטיים שיעשה שר התשתיות , אלי סוויסה, יועסקו בהפעלת התחנה? מי אמור לקנות ממנה חשמל ? ואם יימצא קונה לחשמל   הממשלתי הזה, מה יקרה לו בזמן שתופסק פעולת התחנה לצורכי תחזוקה? האם חברת החשמל   תמכור לו חשמל ? ומה יעשו אם החברה תודיע שאין לה עניין בעיסקה? האם מותר לה לומר דבר כזה ?   עכשיו נניח שניתנו תשובות סבירות לכל השאלות התמוהות האלה . מה הקשר בין רכישתה של תחנת כוח בידי הממשלה לבי...

יש מיתאם ברור בין השכלה לבין רמת ההכנסה . הבעיה היא שמי שאינם משתלבים בעולם ההשכלה ובהצלחה הכלכלית המתלווה לעולם זה הופכים לעיתים לאויבי הקידמה • הפתרון הוא סולידריות חברתית   אהוד ברק הבטיח כי ממשלתו תוסיף 300 אלף מקומות עבודה . ראש הממשלה המיועד יכול לעמוד בהבטחתו בקלות יחסית . הוא מוסיף ג'ובים במספר הזה לסקטור הציבורי . מהלך כזה ייתקל בשאגות זעם מטעם הרבנות הכלכלית על שלוש שלוחותיה: האוצר, בנק ישראל והמעסיקים . מה יכול ברק לעשות כדי לעמוד בהבטחה ולהימנע מזעם האורתודוכסיה הכלכלית ?   כדי לעמוד בהבטחה צריך המשק שלנו לצמוח בקצב שנתי של 6%   בכל אחת מארבע השנים הקרובות . איך משיגים צמיחה כזאת? מי שישאל אצל הרבנים, יקבל סדרת תשובות מהסוג הבא: צמצום הגירעון הממשלתי, צמצום הוצאות הממשלה, השקעה בתשתית, הפחתת נטל המס, השתלבות בגלובליזציה על-ידי הסרת מגבלות על תנועות הון, סחורות ועובדים .   את המתכון הזה בדיוק היה ברק מקבל גם אילו היה שואל לא על הדרך אל הצמיחה, אלא על דרכי המלחמה באינפלציה, במאזן התשלומים השלילי ובאבטלה . ...