גדעון עשת

  עוד בטרם החליט היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, להורות על חקירה בפרשת פריצקי, בכמה כלי התקשורת כבר היתה תשובה: השר לשעבר נסחט בידי מועצת עובדי חברת החשמל (או מקצת מחבריה ,( ששכרה את שירותיו של החוקר הפרטי, יעקב אשל . אשל הקליט את פריצקי מבקש חומר מפליל נגד אברהם פורז, העביר את ההקלטות לידי מעסיקיו המחשמלים, ואלה, לימים , סחטו משר התשתיות מסמך המשרת את האינטרסים של עובדי החברה .   המסמך, מאוגוסט אשתקד, מאשר הקמת צוות מקצועי – משותף לממשלה ולחברת חשמל – שיעסוק במימוש חוק החשמל .   טענת הסחיטה מתבססת על פרשנות לאותו מסמך, שלפיה הצוות המקצועי אמור לטאטא את החוק מתחת לשטיח .   ברקע יש, איך לא, שנאה יוקדת לעובדי חברת חשמל, הנתפסים כאלימים, מורידי שאלטר (אם כי אף אחד לא זוכר מתי זה קרה לאחרונה ,( שטענת הסחיטה יושבת עליהם כמו כפפה ליד .

  לא רבים שמו לב לסכסוך קטן המתנהל בחברת החשמל : ועד העובדים הורה לעובדים שלא לשתף פעולה עם הוראת ההנהלה להכין מידע מפורט על המצב הכלכלי של יחידות שונות של החברה .   חוק החשמל   מחייב את החברה להתפצל עד מארס 2006 לשלוש: מקטע ייצור, מקטע הולכת חשמל   ומקטע חלוקה ואספקה . לאחר מכן הייצור אמור להתחלק לארבע חברות שאמורות להתחרות זו בזו, החלוקה אמורה להתפצל לכחמש חברות אזוריות וההולכה תמשיך להיות מונופול . החוק, כך הסבירו שרי האוצר והתשתיות לכנסת, אמור להקטין עלויות ,   להוריד את מחיר החשמל   ובכך לשפר את הרווחה הכלכלית .

  מהי הריבית שבנק ישראל קובע מדי חודש? האם מישהו משלם את הריבית הזו? איך זה שיש הבדל כל-כך גדול בין הריבית שקובע הבנק המרכזי לבין הריבית שאנחנו משלמים על הלוואות בבנקים ?   הריבית של בנק ישראל עומדת היום על 4 . 1%   לשנה . מי משלם אותה? זו הריבית שהבנקים משלמים לבנק ישראל כאשר הם זקוקים לכסף . זה, ראוי לציין למען הדיוק, המחיר הגבוה ביותר שהם משלמים עבור כסף . כי המקור המרכזי של כסף לבנקים הוא הכסף שלנו, הציבור . בעבור הכסף הזה הבנקים לא משלמים אגורה (רק לאחרונה יש בנקים שמוכנים לשלם ריבית על יתרות זכות בחשבון עובר ושב . (    על אף ש 4 . 1%- הוא מחיר מרבי עבור כסף שקונים הבנקים, הם מתחילים את החשבון שלהם עם הציבור הלווה עם מספר אחר לחלוטין . מי שבא לבנק שומע כי עליו לשלם עבור כסף ריבית פריים. מה זה פריים? זה מספר שרירותי . אחת ההוכחות לכך שהוא שרירותי מצויה בעובדה שכל הבנקים קובעים את הפריים באותה שיטה: ריבית בנק ישראל ועוד . 1 . 5%   איך זה שכל הבנקים מוסיפים    ?1 . 5% בטח יש להם כלכלנים   שמ...

סטודנטים התבקשו לבחור בין 7 חלופות היפותטיות לפיטורי עובדים בחברה: בכל חלופה מספר מפוטרים שונה ורווח שונה לחברה • מחצית הסטודנטים לכלכלה העדיפו את החלופה שמאפשרת מקסימום רווח לחברה .   חברת "מדבירים בהצלחה" פועלת כבר חמש שנים . היא מעסיקה עובדי מנהלה קבועים ועוד 196 עובדים לא קבועים שמועסקים בהדברת מזיקים . העובדים האלה משתכרים, שכר יסוד ושעות נוספות , כ 5,000-4,000- שקל לחודש, וכמובן תוספות אחרות על-פי חוק . עד לא מכבר החברה הרוויחה הרבה . אלא שבגלל המיתון הרווחים ירדו, אם כי אין הפסדים .

בג"ץ הכריע כי אל-על תמשיך להיות, גם לאחר הפרטתה, החברה שתפעיל טיסות סדירות ברוב הקווים לחו"ל • בפסיקה המשקפת חוסר הבנה השאיר בית-הדין על כנה החלטת ממשלה הנותנת לבעלי אל-על העתידיים מתנה יקרה, ולעזאזל התחרות " כדי להפריט את חברת החשמל יועלו מחירי החשמל   ב 50%- מ 1-   במאי הקרוב" – החלטה כזו עדיין לא התקבל בממשלה, אך הדרך לקראת החלטה אומללה כמוה נפרצה זה לא כבר בפסק-דין שנתן בג"ץ . כמו בכמה פסקי דין גרועים ואומללים אחרים, נושא הדגל הוא השופט העליון (בדימוס, תודה לאל) תיאודור   אור . הנושא: מעמד "מוביל נקוב" שיש לאל-על .

הדרך הפתלתלה – דרך העיזבון – בה הלך בית המשפט העליון בפרשת הילד מיכאל אטינגר, לא צריכה להסתיר את התוצאה הסופית: מעתה להורים יש תביעה מוצדקת להכנסה של ילדם א . מ עובד בתעשייה האווירית ומשתכר 10,000   שקל נטו מדי חודש . יש לו זוג הורים שקיומם על קיצבת זיקנה של הביטוח הלאומי . ההורים, שמתקשים להתקיים מהקיצבה הזעומה, תבעו את בנם בבית המשפט, ודרשו כי יפריש מדי חודש 3,000   שקל למחייתם . לאחרונה פסק בית המשפט לטובת ההורים . בכך נפסק סופית: לכל אדם אחריות למצבם הכלכלי של הוריו . השופטים הסתמכו על הלכה חדשה שפסק בית המשפט העליון בפרשת מיכאל אטינגר, שם נפסק כי להורים זכות על ההכנסה של הילדים שלהם .

    הדרך הפתלתלה – דרך העיזבון – בה הלך בית המשפט העליון בפרשת הילד מיכאל אטינגר, לא צריכה להסתיר את התוצאה הסופית: מעתה להורים יש תביעה מוצדקת להכנסה של ילדם • במקרה הזה האחריות נופלת על הילד המת, שמשלם באמצעות הפיצויים . קל וחומר , ביטוי אהוב על שופטים, כאשר מדובר בילד חי   א . מ עובד בתעשייה האווירית ומשתכר 10,000   שקל נטו מדי חודש . יש לו זוג הורים שקיומם על קיצבת זיקנה של הביטוח הלאומי . ההורים, שמתקשים להתקיים מהקיצבה הזעומה, תבעו את בנם בבית המשפט, ודרשו כי יפריש מדי חודש 3,000   שקל למחייתם . לאחרונה פסק בית המשפט לטובת ההורים . בכך נפסק סופית: לכל אדם אחריות למצבם הכלכלי של הוריו . השופטים הסתמכו על הל כה   חדשה שפסק בית המשפט העליון בפרשת מיכאל אטינגר, שם נפסק כי להורים זכות על ההכנסה של הילדים שלהם .