גדעון עשת

רוב הדירות מחוברות לרשת החשמל תחת מגבלה של שימוש בהיקף 25 אמפר. מי שצורך יותר חשמל ולא מעוניין להסתכן בניתוק הזרם יכול להזמין מחברת חשמל (חח"י) חיבור של 40 אמפר או חיבור תלת פאזי. בשביל זה משלמים. חבר שלי בחר באופציה הראשונה, והזולה יותר. שילם מה שנדרש ובחח"י הודיעו לו שהעבודה תתבצע  ביום, בשעה.  ואכן, בשעה היעודה צלצל הפעמון ושני טכנאים מצויידים בטנדר אימתני התייצבו ושאלו: "איפה הפיוז"? האיש הוליכם פיוזה, הם פתחו את קופסת החיבור, הבריגו החוצה את הפיוז הקיים, שלפו מתיק צד פיוז חדש, הבריגו אותו למקומו ובזה תם העניין.

רם לנדס לא אהב את הביקורת שהטחתי בדו"ח של הוועדה שהוא עמד בראשה ושעסקה בעתיד השידור הציבורי. במאמר שפירסם טוען העיתונאי לשעבר שאני לא מבין מהחיים שלי. לא בתקציבים, לא בשכר, ולא באגרות ובהיטלים. ומוסיף כי בושה שה"עין השביעית" פירסמה את הביקורת הלא ראוייה שלי. הוא מקנח את משנתו בכך שאני, איך לא, דואג לחברים שלי בירושלים.

הנה מידע סודי הידוע רק למתי מעט: שר האוצר הפחית, בצו מנהלי מכוח תקנות ההגנה לשעת חרום, את שיעור המע"מ שמשלמים בכפר יאסיף מ – 18% ל – 11%. קוראים סקרנים בוודאי תוהים מה פתאום, איך זה יתכן, האם זה חוקי בכלל ועוד תהיות מתהיות שונות.  ובכן הנה ההוכחה: מחיר ליטר בנזין בעיירה הגלילית הוא 7.23 שקל לעומת 7.71 שקלים בירושלים – פער של 48 אגורות לליטר. ומה יכול להסביר פער מחירים של 7% אם לא פער במע"מ?

בעוד כעשרה ימים, מאיימת חברת וודסייד, היא תיסוג מהצעתה לרכוש חלק ממאגר הגז הטבעי לוויתן שממערב לראש הניקרה. המדינה כמרקחה ורק האדם הסביר, אותו יצור משפטי שנוהגים לדבר בשמו, לא ידע על האיום הקיומי הזה.

חלקו הראשון של המאמר הזה , התפרסם גם באתר העוקץ וגרר גל של תגובות קוראים. אפליה היא מושג מורכב שכולל מערכת ממוסדת ומאורגנת של העדפות או קיפוח לצד מערכת של דעות קדומות, תחושות ועמדות. מהשיח הציבורי/תרבותי אצלנו ברור שעדיין רווחות דעות שליליות על אישיותם של מזרחיים, תרבותם ואורחות חייהם המצביעות על זלזול ביהודים מזרחיים ועל תחושת עליונות של אשכנזים.

חומר הבערה האחרון שמלבה את הדיון ביחסי העדות בישראל, היה פירסום פרוטוקלים מימי הפגנות וואדי סאליב,  בסוף שנות ה – 50' – מה שנחשב למרד המזרחי הראשון נגד האליטה האשכנזית. בפרוטוקולים מתבטאים שרי הממשלה נגד המזרחיים כמעט באותה לשון ששרי היום, מהליכוד וימינה, מתבטאים כלפי ערבים.

מיד עם פירסום דו"ח לנדס על השידור הציבורי החלו ההתקוטטויות. היו שתמכו והיו שהתנגדו. והיו, כצפוי, גם אלה  שטענו כי "הבל הבלים וגו'" שהרי היו  כבר כמה וכמה ועדות שעסקו בענין ושום דבר לא יצא מהמלצותיהן. אז למה שהפעם יתנהלו הדברים אחרת?