גדעון עשת

מי שטורח בצפייה במונדיאל יודע כי גם ארבעה "שופטים" אינם ערובה להחלטות צודקות, לפחות בהשוואה למה שרואים במצלמות הטלוויזיה. אלא ששם, במשחקי ספורט, יש צידוק לטעויות שיפוט. השופטים נאלצים להחליט בתוך שניות, אין להם מסמכים לפניהם ולא טלוויזיה לבדוק את עצמם בשידור חוזר. הטעויות, על כן, הן חלק מהמשחק. ההצדקות האלה לא תופסות בבתי משפט. השופט עדי זרנקין למשל.

"בימים האחרונים מתחוללת סערה בקרב העובדים במחלקת היולדות בבית החולים "איכילוב". אישה בחודש התשיעי להריונה ובעלה, הגיעו לבית החולים כשהאישה כורעת ללדת. במחלקה ניגשה לטפל בהם מיילדת יוצאת אתיופיה. כשהזוג רואה אותה הם סירבו שהיא תטפל באישה. הם קראו לאחראית המשמרת, ועל פי עובדים שנכחו במקום - הזוג אמר לה: "אנחנו לא מוכנים שהשחורה הזאת תיילד אותה". האחראית בתגובה קראה למיילדת אחרת . " כך דיווחה בשבוע שעבר תחנת גלי צה"ל והארץ לא רעשה. נדמה שלמעט תחנת הרדיו הזו, כלי התקשורת שמרו על דממה. בטח משום שהיו עסוקים בחיפושים אחרי התלמידים הנעדרים ובליווי כוחות הצבא בפעלם. אחרי הכל, איך אפשר להשוות  בין מיילדת ממוצא אתיופי ובין צרכי ביטחון האומה?

פעם היו ימים רעים. הממשלה נוהלה בידי "השמאל" של בן גוריון, לוי אשכול וחבריהם לשלטון מפא"י.  כל אדם שדאג לעתידו הכלכלי באמצעות ביטוח חיים, קופת גמל או קרן פנסיה חסך מדי חודש סכום כלשהו והפקיד את הכסף בבנק שהעביר אותו לחברת הביטוח, הגמל או הפנסיה. אלה שמו את מרבית הכסף בקופת האוצר וקיבלו ריבית מובטחת של כ – 3.5% מה שאיפשר לחוסך לדעת בדיוק מה הסכום שנצבר לזכותו וכמה תהיה הפנסיה.

בן זוגך חוגג יום הולדת 60 והחלטת להפתיע ולקנות לו מכונית חדשה. הזמנת, שילמת אבל רצה הגורל והאיש חלה ולא יוכל לנהוג. היבואן התקשר שהמכונית מוכנה אלא שאת מבקשת לוותר ולמכור אותה. מהר מאוד יתברר לך כי מחיר המכונית החדשה שאת מוכרת קטן בכמה אלפי שקלים ממחיר המכונית החדשה שקנית. הנה פלא כלכלי: המוצר לא השתנה כלל, אפילו את המנוע לא הנעת. המכונית לא זזה ממוסך היבואן. רק המחיר זז.

זה לא פשוט. בדוחק, ולבטח באי רצון, אפשר להשלים עם  העובדה ששלושה תלמידים נחטפים בידי זדים בשטח שהוא תחת שליטה בטחונית ישראלית מלאה. אבל שבוע כבר עבר ועל אף שדוברי הממשלה אומרים שבידם מידע חדש שמקרב אותנו מאוד לפתרון התעלומה,  עד כה, כך זה נראה אין לאיש  מושג מי חטף, איפה הנחטפים ומה עלה בגורלם המר.

האירוע של השבוע האחרון – פרשת העלמם של תלמידי הישיבה  בגדה המערבית  – השתיק פחות או יותר את הוויכוח שהיה פורץ בלהט אלמלא קרה מה שקרה: התיגרות סביב הקיצוץ בתקציב הביטחון. בעונה הזו, שבין מאי לאוגוסט, מבשל האוצר את הצעת התקציב לשנה הבאה. המשרד ביקש לקצץ בתקציב הביטחון, כפי שהוא מבקש כל שנה. יומיים ל"מבצע שובו אחים", עשה הצבא תרגיל מהמעלה הראשונה: גיוס מילואים. אם בכדי למצוא 3-5 פלסטינים החשודים בחטיפה מגייסים מילואים, ברור שמול ה"איומים הקיומיים" אין מה לדבר בכלל על קיצוצים. עכשיו מדברים רק על תוספות. ועל הרבה תוספות.

סמיר נסרי הוא שחקן כדורגל צרפתי המשחק באלופת אנגליה קבוצת מנצ'סטר סיטי.  מעטים יחלקו על הדעה שהוא אחד מעשרת השחקנים הצרפתים המצטיינים. ואם מחפשים מבחן "אובייקטיבי" – השכר שהוא מקבל – סביר שהוא נמצא בשלישייה הפותחת של ספורטאי צרפת. ובכל זאת, נסרי לא הוזמן להשתתף בסגל נבחרת צרפת לאליפות העולם – המונדיאל  שתתחיל ביום חמישי בברזיל - סגל שמונה 23 שחקנים.