גדעון עשת

אחרי שגומרים להקיא מהגזענות השופעת מההחלטה של משרד החינוך לפסול את "גדר חיה" ספרה של דורית רביניאן, ראוי להודות שטוב עשה המשרד בליל הבדולח הספרותי שלו. ראשית , כי לטעמי הספר מייגע, הרעיון נדוש והביצוע יבשושי ולא משכנע. כמו הרבה ספרים אחרים, יש להדגיש, שהמשרד דווקא מאשר לשימוש.

המראיין: שלום לכם הצופים. הערב מתארח בתכניתנו שר האוצר, משה כחלון. אתם מוזמנים להעביר אלינו את שאלותיכם לשר. האזרח ק': תחילה אני מבקש לברך אותך על ההישג הנדיר: גם מנעתם  שביתה וגם השגתם הסכם דיפרנציאלי שנותן יותר למקבלי שכר נמוך על חשבון מקבלי שכר גבוה. שר האוצר: תודה, תודה. ניסינו להכניס נורמה חדשה ליחסי עבודה ואני מודה לשותפי ורעי יו"ר ההסתדרות. המראיין: מה שאלתך האזרח ק'?

נדמיין שקבוצת חמושים מרצועת עזה פורצת בלילה לישוב בעוטף עזה,  משתלטת עליו ומחזיקה 20 בני ערובה. בכל שלוש שעות נקשר בן ערובה לשער הכניסה והחמושים מאיימים שאם צה"ל ינסה לפרוץ – בן הערובה יירצח. הצבא לא משתכנע, מנסה ותוך שתי דקות נרצח הראשון. אחרי שלושה ניסיונות ושלושה הרוגים מורה הקבינט הביטחוני לצבא לעצור. עוברת שנה ודבר לא זז. מה דעתכם על שר הביטחון וראש הממשלה?

ההתרגשות לא היתה ממש גדולה. שיעור העניים בישראל הוא בערך 25% מהנפשות ו -31% מהילדים – די דומה למה שהיה בשלוש השנים שקדמו לדו"ח האחרון. עמותת לתת טוענת שהביטוח הלאומי – המופקד על דו"ח העוני – לא עושה עבודתו נאמנה. לשיטת העמותה המספרים גדולים בהרבה. הם מצאו כ – 2.5 מיליון נפשות עניות (30%) מהם כמיליון ילדים – 35%. והתחושה הרווחת שיש בשני הדו"חות הגזמה פראית. "איך זה שלפי הסטטיסטיקה יש כל כך הרבה עניים ואני לא רואה אותם" היא התגובה השגרתית.

יוסי קליין עיתונאי "הארץ" עסק בטורו באותו מתווה גז אומלל שכל כך מעסיק את הפוליטיקאים וחלקים בציבור המתנגדים להסכם שמציעים  הממשלה ותאגידי הגז. קליין שואל, בהומור מריר ונפלא, למה עדיף שהכסף ("תמלוגים") יגיעו לח"כ בצלאל סמוטריץ' (ממפלגת הבית היהודי שזלזל בממצאי דו"ח העוני שמצא ששליש מהילדים חיים בעוני "יש לי 5 ילדים, 2 מהם לא עניים") או לציפי חוטובלי או ליריב לוין (ליכוד) כנציגי הממשלה ולא יישארו אצל יצחק תשובה ושאר טייקוני הגז. מה ההבדל הוא שואל וקולע בול למטרה – אם כי מהנימוקים הלא נכונים.

י"ב הוא קשיש. את רוב שנותיו חי בימים שספר ועיתון הודפסו בעופרת. המילה דיגיטלי טרם הומצאה. הוא עבר משבר כאשר טלפון החוגה הומר במקשים וכמעט נשבר עם הסלולרי עם לחצנים. הסמרטפון חייב את ילדיו לתת לו קורס מיוחד ובהזדמנות זו למד להפעיל את הממיר המקליט לטלוויזיה. לפני כמה חודשים הורתה בת הזוג להקליט את הסידרה "כפולים". בתום  מבצע ההקלטה התברר שפרק 8 לא הוקלט. "יש את זה באינטרנט" אמרו הילדים. "תחבר את המחשב לטלוויזיה."

ישראל אינה מדינה אהודה במיוחד. האיחוד האירופי דורש ממנה לסמן מוצרים מהתנחלויות ואפילו האמריקנים מתנערים ממנה בעניין הזה. במצעד החינוכי ישראל גם כן לא משהו. בהישגים במבחנים בבתי ספר, ישראל יושבת לבטח בעשיריה התחתונה. עם הספר כותב בשגיאות כתיב ואולי זו הסיבה שאינו מבין את הנקרא. אבל יש תחום אחד שבו ישראל היא משהו, משהו. באותן השוואות בינלאומיות ישראל היא מהבריאותיות שיש. דו"חות השוואתיים בבריאות מצביעים על תמותת תינוקות נמוכה ועל תוחלת חיים גבוהה. ככלל – מערכת הבריאות נראית טוב במיוחד בהשוואה לזו שבארצות הברית העשירה. אם מה שמעניין אתכם זה לחיות הרבה שנים עדיף כאן מאשר שם – גם אחרי הסכינאות והפיגועים ושאר מרעין.