גדעון עשת

הטענה כי מס שולי גבוה יפחית את התמריץ לעבוד מפוקפקת • הנה נתונים שמתפרסמים היום: 13%  מהמנהלים בארץ עובדים יותר מ 200- שעות בחודש, למרות המס הגבוה • מנגד, שליש מהשכירים העובדים 200 שעות ויותר הם אנשים המשתכרים פחות משכר מינימום   מדי פעם, במיוחד כאשר התקציב נמצא במצוקה, עולה ההצעה להעלות את שיעור המס השולי למי שהכנסתו החודשית 30 אלף שקל ויותר. מייד נשמעת תגובת הנגד, בעיקר מראשי האוצר, בנק ישראל והמגזר העסקי, ולפיה העלאת המס השולי תפגע בתמריץ לעבוד. היא תביא לצמצום העבודה , לירידה בתוצר ולשאר מרעין בישין כלכליים שעל האדם הנבון להיזהר מהם .

  לכאורה מה שהיה הוא שיהיה . אין ויכוח עקרוני, אלא רק ויכוח על כסף . מדינת ישראל התפוררה כבר מזמן לשבטיה: עולים, חרדים, חילונים, ערבים , אשכנזים , ספרדים, נשים, גברים . כל שבט מנסה לנגוס בעוגה הכלכלית הלאומית ככל שהוא יכול . את השבט האשכנזי-חרדי כבר ריצה השר אשר על הממון . כך , מספרים, הוא עשה גם עם נציגי המתנחלים ששבטם קרוי מפד"ל . ביומיים האחרונים רבה המהומה סביב הספרדים-חרדים משבט ש"ס .

מי שמבין נכון את המתרחש, יודע, כי המימצא המדהים הזה מוצדק אם רק נבחין בין עניים מכפייה לבין העניים מרצון, החרדים • הבעיה האמיתית היא התמורה הלא–הולמת לעבודה: מחצית השכירים במדינה משתכרים פחות מ 4,300–  שקל לחודש • הגדלת הקיצבאות היא בזבוז אחד גדול       המצב בכי רע :   ב 1997-   היו אצלנו 730 אלף עניים. שנה מאוחר יותר תפח מספרם לקצת יותר ממיליון ו 21-   אלף. משהו נורא קורה במקומותינו, ואנחנו לא ידענו. אין ספק, שהממשלה צריכה באופן דחוף לעשות משהו לצמצום העוני. נתניהו נזרק מהשלטון בגלל זה. ברק ייזרק מהשלטון אם לא יעשה את הדחוף וההכרחי הזה .

המחסור במים אינו נובע מבצורת, אלא ממדיניות כלכלית מוטעית •   מה מוטעה? מחיר המים   כשהתבררו ממדי הבצורת אשתקד הורה נציב המים על קיצוץ מכסות מים לחקלאים לשנת . 1999   מה קרה לקיצוץ של 40%   במכסות, קיצוץ שהיה אמור לחסוך למשק המים 360 מיליון מטר מעוקב ) קוב ?(   להערכת מקורות, ספק המים המרכזי בישראל, הקיצוץ יסתכם בכ . 5%-   נציבות המים טענה כי אנשי מקורות מעוותים את הממצאים וכי הקיצוץ יהיה של . 13%   גם אם הנציבות צודקת, זה לא פותר את הבעיה .

  קיימים שני נימוקים מרכזיים מדוע ראוי להעלות את גיל הפרישה :   • הנימוק הכלכלי: אפשר לראות מה יקרה לאוכלוסייה ב 50-   השנה הבאות. שיעור האוכלוסייה מעל גיל 65 גדל והולך והוא מכפיל את עצמו בתקופה קצרה זו. מי שאינו עובד הוא בהגדרה נתמך. בין שהוא נתמך מקרן הפנסיה או שהוא נתמך של הביטוח הלאומי, המשלם קיצבת זיקנה לכל מי שפורש מעבודה. הגידול היחסי והמהיר בחלקה של האוכלוסייה המבוגרת משנה לרעה את היחס בין מספר האנשים העובד למספר האנשים הנתמך. היום יש כ 630-    אלף איש ואישה   מעבר לגיל הפרישה. המוסד לביטוח לאומי משלם מדי שנה כ 10-    מיליארד שקל כקיצבת זיקנה .   כיום מצוי ענף ביטוח הזיקנה בעודף קטן של הכנסות על פני הוצאות. אבל די ברור ששינוי בגיל האוכלוסייה יביא לגירעון גם בענף זה .

אז מי אשם בגידול בשיעור האבטלה, איך היא קשורה להשכלה, האם נשים   סובלות יותר, ואיזו הפתעה מסתתרת בערי הפיתוח • גדעון עשת בוחן חמישה מיתוסים וחמש אמיתות על אבטלה ומובטלים       בסוף השבוע האחרון התבשרנו על הגידול הלא צפוי בשיעור האבטלה. במחצית הראשונה של השנה היו כ 200-   אלף מובטלים. ברביע השלישי גדל מספרם ל 230-   אלף. זינוק רבעוני כזה לא נראה במקומותינו הרבה זמן. ראוי להיזהר עם הממצא, כמו עם כל נתון בודד, אבל ברור למדי שישראל שקועה באבטלה גבוהה, ואולי גם גובהת. מה קורה?

השמאל – בארץ ובעולם – קידם את זכויות האדם והאזרח, אך נקלע לקיבעון מחשבתי בכל הקשור לחשיבה כלכלית , ואף מיהר לאמץ את תורות הימין ליקוט עובדות מתוך ההיסטוריה האנושית הוא, בסופו של דבר, עניין לטעם אישי . בשנים 1950-1750 עברה האנושות את המהפך הגדול ביותר בתולדותיה הרשומים . ב 200- השנים האלה נקבע כמעט בכל מקום בעולם כי בני האדם הם שווים . תחת משטר הדת והאוליגרכיה של האצולה השוויון בין בני אדם התחיל ונגמר ביום הלידה . בהמשך היה האדם עבד לכהני הדת , לבעלי הקרקע, למלכים, לבעלי זרוע וכל מיני אחרים שפעלו מכוח חוק, מכוח "זכויות "   ומכוחו של אלוהים .