יהיו סנקציות?

 

כאשר נודע על כוונת בריטניה להטיל "איסור מוחלט" על יבוא מוצרים משטחי פלסטין הכבושה, הודיע שר החוץ גדעון סער, כי באמתחתו רשימת סנקציות נגדיות. הבלוג נחלץ לעזרתו והציע לחטוף את ראש עיריית לונדון ולהאשימו בבית משפט בהסתה כנגד ישראל על שהיא "מחוללת ג'נוסייד". אבל ממשלת הנצחון המוחלט על עזה ואיראן בחרה במהלכים רופסים: סילוק קבוצת בריטים היושבת באפס מעשה במשרדי "מטה השלום" בקרית גת, איסור על תריסר חברי פרלמנט להיכנס לישראל, סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים ומניעת סיוע בריטי למשטרת הרשות הפלסטינית.

העניין הוא שממשלת בריטניה, כמו גם ממשלות עשר המדינות האחרות באירופה שהצטרפו לחרם המוצרים, לא טרחו להודיע איך מיישמים אותו. כאיזון לסיוע הבלוג למשרד החוץ הישראלי בא המאמר הזה לתת סיוע לממשלת בריטניה ולשאר מצטרפי החרם איך לעשות מה.

 

דרך התמר

 

ידידה מאנגליה סיפרה לי שראתה בחנות תמרים תוצרת Jordan Valley. כמי שמתעבת את מדיניות ממשלת ישראל היא שמחה לקנות תמרים תוצרת ירדן ורק בדיעבד הבינה שג'ורדן ואלי היא בקעת הירדן, מעוז תמרים של ההתנחלויות באזור.

ההצעה: לחייב שעל כל מוצר מיובא מישראל יירשם לא רק שם האזור אלא גם שם המדינה בה יוצר. מוצר יכונה ישראלי אם 80% ויותר מרכיביו מיוצרים בישראל. ואם לא נכתב שהוא תוצרת ישראל פירושו שהמוצר מגיע מהתנחלות.

התמר לא הלך ברגל לשוק בבריטניה. הוא טס לשם או ישב בבטן אוניה. מכאן שחברת התעופה אל על וחברת הספנות צים שותפות להסעת התמר לבריטניה, ולא רק הן. מארסק הדנית והאפאג־לויד הגרמנית הן המובילות הימיות הכי גדולות מישראל לבריטניה ובתחום האווירי אלה  צ'אלנג' אירליינס, אל על, וירג'ן אטלנטיק ובריטיש איירליינס.

ההצעה: להודיע בנימוס לתאגידים אלה שחל עליהם איסור להטיס לבריטניה מוצרים מההתנחלויות. ואם ייתפסו, יחטפו קנס של מיליון שטרלינג על כל משלוח.

 

דרך הכסף

 

מקובל לחשוב שחומר הגלם העיקרי בגידול ושיווק התמר הוא, איך לא, מים. עץ תמר צורך מדי יום טון במדינה שהנהיגה לאחרונה קיצוב מים בגלל מחסור.

אבל חומר הגלם העיקרי הוא כסף.

בעל מטע תמרים בבקעת הירדן קיבל את הקרקע חינם, כמו כל ישראלי שגר מעבר לקו הירוק. אבל לצורך קניית שתילים הוא זקוק למימון חיצוני. כפי שנדרש בבואו לרכוש את הבית שבו הוא גר, כאשר אז המימון מכונה משכנתה. מהיכן משיג בעל המטע את המימון? בשביל זה יש בנק. ברחבי השטח שמעבר לקו הירוק פועלים יותר מ־30 סניפי בנקים ישראלים. כל הבנקים הגדולים מחזיקים סניפים באזור שבריטניה מחרימה את תוצרתו.

מי שסבור שכסף אינו מוצר הראוי להחרמה ראוי שיקשיב לשר החוץ הבריטי שהודיע כי הסנקציות יחולו על "גורמים ואנשים שמעורבים בהרחבת ההתנחלויות, בבנייתן או במימונן". כדאי, מר מיליבנד, לשים לב גם למכרזים הצפויים להקמת ארבע תחנות כוח לייצור חשמל מעבר לקו הירוק. ואז מה יהיה דינו של תמר מחצבה או מסמר שהחשמל המניע את זרימת המים אליו מיוצר בגדה המערבית?

 ההצעה: להודיע לכל הבנקים הישראלים כי החרם על המוצרים חל גם על כסף, כי בלי כסף אין תמר, ואף להוסיף מרור לתבשיל התמרים ולהודיע לבנק לאומי ולבנק מזרחי טפחות שהגופים העסקיים שהם מחזיקים בלונדון – סניף טפחות ולאומי־טק – ייסגרו אם לא יפסיקו לפעול מעבר לקו הירוק.

חשוב להבהיר כי בכלכלה הישראלית שבשטחי פלסטין הכסף הגדול הוא של הממשלה, 4-5 מיליארד שקל בשנה על פי ההערכה, ועל כך נוספות הטבות מס למתגוררים ברוב היישובים. 

אבל הרי לא נצפה שממשלת בריטניה תטיל חרם על ממשלת ישראל, הלא כן?



פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

Brexit או ברקס איט

מדדת

תורת ההימורים