למחרת הניצחון היהודי
אף לא אחד מהצדדים יזום או יעשה צעד כלשהו לשינוי מעמד הגדה המערבית ורצועת עזה לפני השלמת המשא ומתן על מעמד הקבע. כך נקבע בסעיף 31 של הסכם אוסלו מ־1995. כל מי שעיניו בראשו רואה כי מה שישראל עושה בגדה המערבית ועזה משנה בפועל את מעמדן. כל מאחז/יישוב/עיר שנבנים הם הפרה בפועל של ההסכם, כי ישראל מתייחסת לקרקע כאילו היא הריבון ולכן החוק הישראלי חל עליה.
ועל אף
זאת יש בימין מי שסבורים שראוי למחוק את הסכמי אוסלו מהחלטות הממשלה, ובתוכם הסעיף
הזה וכל ביטוי אחר של ההסכם בחקיקה. חברי הכנסת צבי סוכות (הציונות הדתית) ולימור
סון הר מלך (עצמה יהודית) הניחו של שולחן הכנסת הצעות חוק לביטול גורף ומלא של ההסכם.
וראו
זה פלא. ממשלת נתניהו, בתמיכת שתי המפלגות האלה, ממשיכה לשבת במקומה כבר ארבע שנים,
על אף שהצעות חוק ימניות כאלה לא נחקקו. מי שעצר את החקיקה הוא בנימין נתניהו,
שמנע דיון בהן בוועדת השרים לחקיקה.
מכאן
לשאלת 64 מיליון דולר: אם בבחירות הקרובות יקבל גוש איזנקוט, בנט, ליברמן ושות'
רוב יהודי מוצק (לתרחיש ללא רוב כזה ראו כאן), מה תעשה הממשלה החדשה עם ההתחיבויות
של הסכמי אוסלו?
2 מדינות
כמו
ממשלת הכל על ימין גם היא לא תבטל את ההסכמים. מה שמעניין הוא מה היא כן תעשה
בנושא. בעניין המרכזי – הקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל – אין מחלוקת בין
מרכיבי הגוש. כולם, כן כ־ו־ל־ם, נגד, חד וחלק, כולל הדמוקרטים שהם לכאורה שמאל. הן
איזנקוט והן גולן תומכים במה שהם מכנים "היפרדות תוך שמירה קפדנית על
האינטרסים הביטחוניים של ישראל וחופש פעולה מלא". גולן רואה בהיפרדות אזרחית "צורך
קיומי מדרגה ראשונה לשמירה על אופייה היהודי והדמוקרטי של ישראל [...] תוך שמירה
על גושי התיישבות ובקעת הירדן".
היפרדות אזרחית
שאלתי את הצ'אט מה המרחק בין אריאל לשני יישובים
פלסטיניים סמוכים. ובכן, 500 מטר למרדה ו־800 מטר לסלפית. עפרה מרוחקת 200 מטר
מעין יברוד ו־500 מטר מסילואד. שני היישובים הישראלים הגדולים ביותר – מודיעין
עילית וביתר עילית – נמצאים במרחק דומה מיישובים פלסטינים. מעניין מהו פשר היפרדות
אזרחית.
בערים
האלה ובתוספת מעלה אדומים, חיים כמחצית הישראלים המתגוררים בגדה המערבית. ואפילו
נניח שניתן לבודד אותן, מה ייעשה עם כל היתר? האם יגרשו את הפלסטינים מהישובים הסמוכים?
אולי יפעילו מולם נוהל נז"א?
נניח,
לשם הבנת האבסורד, שפלסטין תסכים לתכנית ביתורה בנוסח גולן אך תדרוש בתמורה להקים
נמל ימי בים התיכון מול אביחיל, עם כביש דו מסלולי מהנמל לטול כרם – בערך כמו
המרחק בין מעלה אדומים וירושלים – עם שוליים ברוחב קילומטר. האם הדמוקרטים וחבריהם
לגוש יסכימו לחיתוך ישראל בדרך זו?
מו"מ פלסטין־ישראל
כל שנכתב
דלעיל תלוי בהנחה שהגוש הפרלמנטרי הזה, אחרי שיקים ממשלה, יהיה מוכן לנהל
מו"מ עם פלסטין. אלא שזו הנחה מוטעית.
איזנקוט
וגולן מצדדים במו"מ. אבל בנט וליברמן נחרצים בסירובם לנהל אותו. לליברמן יש
התחכמות – הוא בעד מו"מ במסגרת אזורית, (סוריה? לבנון? סעודיה? עיראק?) כולל
חילופי שטחים ואוכלוסיות. כלומר ביתר עילית של ישראל תמורת אום אל פחם הישראלית.
ואם תושבי אום אל פחם יסרבו? שיקפצו!
בנט
יותר ריאלי. הוא מתנגד לשתי מדינות, מתנגד לתת לפלסטין שטחים שנכבשו, ובכלל מתנגד
לכל מו"מ ותומך בניהול הסכסוך.
הנה על
כן התשובה לשאלת 64 מיליון הדולר. יש שתי חלופות, שסופן אחד. או שאיזנקוט וגולן
ייכנעו ומדיניות בנט-ליברמן-נתניהו וחבריהם תימשך הלאה. או שהם לא ייכנעו. ואז ליברמן, בנט, הליכוד
והחרדים יקימו ממשלה, ומדיניות נתניהו־בנט־ליברמן וחבריהם תימשך הלאה.
