גדעון עשת

עזוב את ועדת בכר , עזוב את המדיניות המוניטרית, עזוב את חוק בנק ישראל * אם אתה רוצה להטביע חותם , תחשוב פוליטיקה: תחשוב על הסכסוך, על הסכנה לדמוקרטיה, ואיך אתה יכול, באמצעות מדיניותך, לעזור * נגיד א-פוליטי? אין דבר כזה שלום ד"ר פישר ,   וולקם טו איזראל . המדור הזה מקנא בך . בגילך קיבלת אופציה לא רגילה – להתחיל בקריירה חדשה . כדאי שתדע שאתה חריג . בישראל 2005 מי שגילו מעל 45 כמעט לא יכול למצוא עבודה חדשה . באת הלום , אני משער, גם בגלל הצעת הקריירה, שלא היתה מוצעת לך בארצות-הברית, וגם בגלל הציונות שבנשמה . אם תפעיל את מיטב התבונה, הידע ושיקול הדעת ותמצא איך "לשכנע" את שוק העבודה הישראלי שמבוגרים שווים, ולרוב עדיפים, על צעירים בשוק העבודה – תצדיק כל שקל מהמשכורת שלך .   אני משער שנציגי הסוכנות היהודית כבר הגיעו אליך . ואם לא – זה קרוב . יספרו לך על "זכויות . " הרי אתה עולה חדש . אוטו ופריג'ידר בלי מסים, מענק קליטה . תחשוב רגע לפני שאתה מנצל את הזכויות האלה, כי ברגע שתתפתה לנצל אותן, לא תוכל בעתיד להתעסק עם הנושא הזה ...

כל אחד יודע כמה מס בריאות   ותשלומים נוספים במסגרת חוק הבריאות   אנחנו משלמים . בריאות   האוכלוסייה היא דבר יקר , שעליו אנחנו מוציאים, במישרין ובעקיפין (ללא טיפול שיניים ומשקפיים (   כ 20- מיליארד שקל בשנה . מובן מדוע ראוי לחסוך בהוצאה כל כך גדולה .   החיסכון אולי יוביל לתוספת שירותים (תרופות   חדשות, למשל) או להפחתת תשלומים על החולים .   אחד מסעיפי הוצאות הבריאות   היקרים הוא תרופות . פיתוח תרופה   הוא מעשה יקר הנמדד במיליוני דולרים . הליכי אישור התרופות   יקרים וממושכים . כדי לעודד את יצרני התרופות   להשקיע בפיתוח מוצרים חדשים , תרופות   נהנות מפטנט, כלומר ממונופול לתקופת זמן קצובה . מונופול , מסבירים הכלכלנים, הוא היפוכה הגמור של התחרות מוזילת המחיר . תרופה   בתקופת מונופול נמכרת במחיר גבוה במיוחד, שיורד פלאים עם פקיעת תוקפו של הפטנט . אין קשר, יש לומר, בין מחיר התרופה   ובין עלות ייצורה . מה שקובע הוא אם יש פטנט מונופולי או אין .

  סקר שפורסם בשבוע שעבר מצא כי כמחצית מהישראלים היהודים לא מסכימים שבשכנותם יגורו ישראלים ערבים .   ירון לונדון העריך בתוכניתו בערוץ ,10   שבשנת 1930 היה שיעור הגרמנים שחשבו כך לגבי יהודים נמוך יותר . ב 1933- זכתה המפלגה הנאצית לרוב בפרלמנט הגרמני .

  בנימין נתניהו התנצל לפני העניים על שפגע בהם במהלכים הכלכליים שיזם כשר האוצר . התנצל, והסביר כי לא הייתה ברירה . הוא מטעה . בהחלט הייתה ברירה, ותמיד יש . דוגמה אחת: להמיר את הקיצוץ בקיצבאות בקיצוץ בסלילת כבישים מחוץ לשטחה של המדינה . נתניהו בחר בפגיעה בעניים כחלק מתהליך חינוכי שהוא מאמין בו . עכשיו יש בחירות, והוא שר שירים אחרים .   שיהיה . טענת האין ברירה שלו יסודה בטעות נוספת שהוא משמיע: המדינה הייתה במשבר . גם זה לא נכון . מה שהיה זה מיתון כלל-עולמי . המיתון, שהחל שלוש שנים קודם, נשבר בתחילת ,2003   לפני שנתניהו מונה לשר האוצר . מה שחילץ את ישראל מהמיתון הייתה הגאות העולמית . במחצית הראשונה של 2003 התפוקה לשימושים מקומיים ירדה במונחים ריאליים, ורק הגידול בייצוא – שגבר במהלך השנה – מנע צניחה בתפוקה הלאומית הכוללת . הגידול בייצוא לא נבע ממדיניות נתניהו, אלא מביקושים מחוץ לישראל .   נתניהו חושב אחרת . הוא אומר (אבל לא כאשר סילבן שלום נמצא בסביבה) שהיה משבר עמוק והוא חילץ אותנו והביא צמיחה . עכשיו אפשר לעזור לזקנים שקיצ...

    היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, חטף בסוף השבוע שעבר ביקורת קשה על החלטתו למנוע את כינוס ועדת   סל התרופות עד אחרי הבחירות . נדמה שלא היה איש ציבור אחד שתמך בו . כל המפלגות, כל הפוליטיקאים, כל העיתונאים , חברו יחד לשריקת בוז . אבל מה לעשות: מזוז צודק, גם אם לא מהסיבות הנכונות .   מזוז הסביר כי מנע את ההחלטות הצפויות של הוועדה בגלל הבחירות . לפי ההיגיון הזה, צריך להוציא את כל המנהל הציבורי לחופשה מאורגנת בחודשים שלפני הבחירות . מזוז לא מנע מהממונה על התקציבים, ממנכ"ל משרד התחבורה ומרכבת ישראל להסכים על תקציב של 26 מיליארד שקל בדיוק באותו שבוע שבו מנע החלטה על הת רופות .   הוא לא עצר את רו"ח ידין ענתבי, הממונה על שוק ההון, מלהוציא טיוטה של תקנה שמצ'פרת את חבריו למקצוע בג'ובים בדירקטוריונים, ואישר לממשלה להחליט על העדפת אזרחים ערבים במשרות ציבוריות .

  בעיתונים כבר הופיעו המודעות . גופים שונים פונים, דורשים או מציעים לוועדת סל התרופות   לכלול את התרופה   הרצפטין בסל הממלכתי . הכנסת תרופה   חדשה לסל הציבורי יכולה להתבצע בשני תנאים: האחד, כי יש מימון בתקציב המדינה . השני, כי הוועדה הציבורית שזה תפקידה תמליץ על התרופה   בדרגת קדימות גבוהה . הוועדה מתכנסת היום לישיבה מכרעת לגבי תרופות   ,2006   ומכאן הלחץ שמופעל . ההרצפטין היא תרופה   נגד סרטן השד . היא קיימת בסל עבור חולות קשות, אלה שבגופן נמצאו גרורות סרטניות . הדרישה היא לתיתה גם למי שחולה במצב לא קשה . יש מחקר המצביע על הצלחה יוצאת דופן של התרופה   במקרים אלה . לכאורה הדרישה לכלול הרצפטין בסל ראויה .   היא לא .

איך ייתכן שהנשים – שמהלידה ועד האוניברסיטה מצליחות יותר – מפסידות לעמיתיהן הגברים במבחן השכר   מה שידווח להלן הוא סיפורו של קרב . לאנשים בעלי השקפות שמרניות, לגברים ואנשים דתיים יש נטייה לראות את יחסי הגברים-נשים כאידיליה . אלא שהאידיליה הזו היא ניסיון להצדיק את הקיים – את אי השיוויון והאפליה ביחסים שבין המגדרים . החיים האמיתיים נראים יותר כמו הסיפור על מאבקה של עובדת במכרה בארצות הברית, המגולל ב"ארץ קרה" ( North (Country   סרטה של הבימאית ניקי קארו המוצג בימים אלה בבתי הקולנוע . מומלץ, במיוחד למי שמתעצל בקריאת מאמרים מעצבנים .