תרופה למכה


כל אחד יודע כמה מס בריאות ותשלומים נוספים במסגרת חוק הבריאות אנחנו משלמים. בריאות האוכלוסייה היא דבר יקר,שעליו אנחנו מוציאים, במישרין ובעקיפין (ללא טיפול שיניים ומשקפיים(  כ 20-מיליארד שקל בשנה. מובן מדוע ראוי לחסוך בהוצאה כל כך גדולה.  החיסכון אולי יוביל לתוספת שירותים (תרופות חדשות, למשל) או להפחתת תשלומים על החולים.

 אחד מסעיפי הוצאות הבריאות היקרים הוא תרופות. פיתוח תרופה הוא מעשה יקר הנמדד במיליוני דולרים. הליכי אישור התרופות יקרים וממושכים. כדי לעודד את יצרני התרופות להשקיע בפיתוח מוצרים חדשים, תרופות נהנות מפטנט, כלומר ממונופול לתקופת זמן קצובה. מונופול, מסבירים הכלכלנים, הוא היפוכה הגמור של התחרות מוזילת המחיר. תרופה בתקופת מונופול נמכרת במחיר גבוה במיוחד, שיורד פלאים עם פקיעת תוקפו של הפטנט. אין קשר, יש לומר, בין מחיר התרופה ובין עלות ייצורה. מה שקובע הוא אם יש פטנט מונופולי או אין.


 כמו רבים אחרים, יצרני התרופות מעניקים את הזכות למכור את תוצרתם במדינה פלונית למשווק מורשה. כלומר, מדובר במונופול כפול: גם זה של היצרן על התרופה ,וגם זה של המשווק. הנזק הכלכלי למערכת הבריאות מובן.

 לפני שנתיים עלה מישהו על רעיון חביב: לאפשר לרוכשי התרופות בישראל לקנות אותן לאו דווקא מהמשווק המורשה. כלומר, יכולה קופת חולים לרכוש אספירין, תוצרת באייר הגרמנית, לאו דווקא מהמשווק המורשה המייבא מגרמניה, אלא בהולנד, שם המחיר נמוך יותר. משרד האוצר דחף את הנושא ודבר חקיקה נעשה בהתאם.

 אבל יצרני התרופות הגדולים לחצו למנוע את התחרות המינימלית הזו. איימו עלינו כי ימכרו לנו תרופות לא בדוקות. היצרנים האמריקנים גייסו את הסטייט-דיפרטמנט שלחץ על הממשלה. יוסי ביילין, אז שר המשפטים, ביקש להתקפל מהחקיקה. העניין הסתיים בפשרה בעייתית. אסור לייבא ממדינה שאינה מערבית, ולא כל אחד יכול לייבא.

 בדרום-אפריקה מצב האיידס אקוטי והתרופות נמכרות במחירים מונופוליסטיים. לממשלת דרום-אפריקה זה נמאס, והיא התירה ליצרנים מקומיים לייצר את התרופות, למרות הפטנט המונופולי. יצרני התרופות תבעו את הממשלה לדין. הממשלה נלחמה בחירוף נפש: מיליונים שם חולים באיידס, ואת יצרני התרופות מעניינת רק ליטרת הבשר שלהם. בסוף השבוע שעבר התקפלו יצרני התרופות, ומחירי התרופות ירדו פלאים.

 דרום-אפריקה היא מדינה ענייה יחסית לישראל, אבל ממשלתה הבינה שלעיתים צריך לקום כנגד עשירי עולם, פילו הם אמריקנים ומייצרים תרופות. מה שעובד שם, יכול לעבוד כאן – גם, אבל לא רק - במחירי התרופות.

22.4.2006

שתפו: