המפגינים נגד מתנחלי שייח' ג'ראח הקימו סוכה. עיריית ירושלים הרסה אותה. יש בעיר מאות סוכות, בעיקר של עסקים, על מדרכות וכבישים. אותן אף אחד לא הורס. הנה דוגמה צנועה למונופול רישוי מתעמר.
יהיו שיאמרו כי סוכת המפגינים היא "פוליטית. " אז מה? האם למונופול הרישוי העירוני יש שיקול דעת לגבי פוליטיקה? מתברר שכן. מה שמוצא חן בעיני ניר ברקת, ראש העירייה מהימין, כשר. מה שהוא מתעב - ייהרס. לא פלא שהוא ממרר את חיי יועצו המשפטי.
את ד. ס. אני פוגש מדי יום יותר משלוש שנים. הוא מסרב להסביר מדוע הוא "מפגין. " הוא נטע אוהלו במקום מוצנע בגן הוורדים שמול הכנסת. ניר ברקת ופקחיו מטרטרים אותו ללא הפסקה.
פקחי העירייה הרסו בעבר את האוהל, ועתה הוא נזהר. כל בוקר הוא מפרק. כל ערב הוא חוזר, מקים אוהלו - וחוזר חלילה. למה?
לעומת זאת, נעם שליט הקים שורת אוהלים על המדרכה סמוך לבית ראש הממשלה. ליד האוהלים שורה של בתי שימוש. שלטי ענק מסבירים לכל מי, למה, כמה ואיך. עשרות מתעכבים שם. הרבה עם מכוניות שמפריעים לנהגים אחרים. האוהלים של שליט לא מפריעים לניר ברקת. האוהל של ד. ס. - זה כבר איום על הסדר.
תגובת העירייה: "כאשר מוקם אוהל לצורכי אירוע, הדבר מצריך רישיון לקיום האירוע. עיריית ירושלים מתירה הקמת סוכות בעיר לאנשים פרטיים לצורך קיום מצוות החג, וכן לעסקי מזון. סוכות שאינן לצרכים אלו מצריכות רישוי. העירייה פועלת לסייע למשפחת שליט. "
הוא שנאמר: מותר רק מה שתואם לפוליטיקה המתעמרת של ניר ברקת.
28. 9. 2010
