בג"צ הגז

הנה תרחישים דמיוניים:

תרחיש ראשון: בניגוד מוחלט לסקרי דעת הקהל, בבחירות 2019 זוכה  מפלגת מרצ  ב - 47 מנדטים בכנסת ובמקביל, הרשימה המשותפת ב -18 .  ממשלה חדשה מוקמת, שמאל בלאדי, ותוך שבוע מושג הסכם – "מתווה השלום" בלשונה של ראשת הממשלה זהבה גלאון – לפיו במשך עשר שנים לא ייכנסו כוחות צה"ל לרמאללה, יהיה מה שיהיה.

מה לדעתכם יאמר ראש האופוזיציה, ח"כ בנימין נתניהו? אחרי שיצעק על בגידה, הפקרות, פגיעה בביטחון ישראל ושאר מילות גנאי הוא יעודד את ידידו, ח"כ בני בגין לפנות לבג"צ בטענה שאסור לממשלה לחתום על הסכם המגביל את חופש הפעולה של ממשלה עתידית. הגיוני?

שתפו:

קרא עוד

מסים שאוהבים

ההפתעה העיקרית בהצעת התקציב שהניח לא מכבר שר האוצר הבריטי ג'ורג' אוסבורן על שולחן הפרלמנט היתה במס שהציע להטיל על משקאות ממותקים. ההצעה להטיל מס כזה נמצאת על סדר היום הפוליטי באנגליה שנים רבות. מומחי "מועצת הבריאות" המליצו על כך בכל פה. הממשלה השמרנית התנגדה בחריפות. גם מהטעם שהוא מהווה התערבות בטעם של הצרכנים ובעיקר מהטעם שאולי יפגע בצריכה ומכאן ברווחים של יצרני הממתקים.

אלא שכמה בתי חולים הודיעו ביוזמתם כי הם מטילים מס כזה על משקאות ממותקים הנמכרים בבתי החולים. הציבור שאמור לשלם יותר על פחית קולה ממש לא התרעם. ראה שר האוצר כי טוב, ראש הממשלה התרצה, והצעת המס נכללה בתקציב.

שתפו:

קרא עוד

השכר הפיננסי

מי שראה בטלוויזיה את ח"כ מיקי רוזנטל תוקף בשצף את אילן פלטו – מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות – יכול היה לחשוב שרוזנטל הוא שר בממשלה, או לפחות חבר בקואליציה, התוקף את מתנגדיו המגינים על בעלי ההון שהממשלה החליטה לקרוע להם את הצורה.

הפתיח הזה בא לקשור בין שני נושאים: הלכאורה אופוזיציה לממשלת נתניהו והלכאורה מאבק בבעלי ההון. אתחיל עם האופוזיציה.

שתפו:

קרא עוד

גרוסמן והקרפיון

שנה לפני פקיעת תוקפו של חוק הספרים הודיעה שרת התרבות, מירי רגב, כי בכוונתה לבטלו וזאת תוך כדי דיוני ועדה לבחינת החוק שרוב חבריה טרם גיבשו דעה או שצידדו בחוק עם שינויים מסוימים. רגב, בגסות המאפיינת את התנהלותה הציבורית, אפילו לא מוכנה להקשיב.

שתפו:

קרא עוד

פמיניזם פטריארכלי

היום גם רוב הגברים מכירים בכך  שהמשטר הפטריארכלי שהיה נהוג עד לפני כמה עשרות שנים אינו ראוי עוד,  לא מוסרית ולא חברתית. וכך, במדינות שבהן חברה מתקדמת, נחקקו חוקים שבאו להפוך את הסדר האנטי נשי על פניו. ישראל היתה חלוצה בכל האמור בתחום החברתי אבל מפגרת בכל הקשור לתחום האישי. בענייני חקיקה בתחום הזוגיות ישראל וסעודיה הן אחות תאומות.

שתפו:

קרא עוד

נשים וכלכלה

במשך מאות שנים ההשקפה הכלכלית הרווחת היתה כי אמנם פערי הכנסה הם לא עניין נעים, אבל יש בזה תועלת: פערי שכר מעודדים צמיחה כלכלית, כלומר רמת חיים ממוצעת גבוהה יותר. איך הקשר הזה עובד? בצד הכספי, ככל שאדם עשיר יותר כך הוא חוסך יותר. מכיוון שהחיסכון הוא המימון להשקעה, ומכיוון שהשקעה היא היוצרת צמיחה כלכלית – מעודדים פערי השכר צמיחה. עניים לעומת זאת, אוכלים את כל הכנסתם ולכן ממעטים לחסוך ומכיוון שכך, לא תורמים להשקעה ולכן גם לא תורמים לרמת חיים טובה יותר בעתיד. 

שתפו:

קרא עוד

הכחלון שלי

עכשיו כולם סוחטים את הלימון הזה עד תום. איך זה, לועגים הפרשנים והפוליטיקאים, שרק לפני שנה הוא הבטיח להוריד את מחירי הדירות בכשליש, וכעת יעד הפחתת המחירים ירד ל - 5%. מה שנראה מגוחך להפליא בהתחשב בעובדה – מה לעשות ולפעמים חשובות גם העובדות – שהמחירים עולים כל הזמן.

שתפו:

קרא עוד

התרגיל המסריח

הנה סיפור המעשה: בימים שבהם היה משה כחלון שר תקשורת הגיע יזם שהציע להקים מתחרה חדש בתחום הטלפון הסלולרי ולהפחית את המחיר לצרכן. כחלון התלהב, גם ראש ממשלתו התלהב וכך קם תאגיד "גולן טלקום" שפרץ לשוק במחירים נמוכים. מנוי חודשי שעד אז נמכר בכ – 100 שקל נמכר מאז ועד היום בכשליש המחיר. כחלון קטף את התהילה ויש המסבירים את עשרת המנדטים של מפלגתו בתודת הציבור לרפורמטור הסלולרי.

שתפו:

קרא עוד

הקשקבל והלברק

אי אפשר לקחת את צרות הלב הזו מאורי אריאל. כשהיה שר השיכון הוא ממש לא התעניין בנושא אלא בעיקר בשיכון חבריו לדעה – וגם אלה בתנאי שהם מתגוררים מחוץ לישראל ורק באזור הידוע כשטח C בפלסטין. ועתה כשר חקלאות הוא מתעניין בתחום רק בגלל שלמשרד הזה צמוד תקציב החטיבה להתיישבות של הסוכנות היהודית – הזרוע  המנהלית שדרכה מזרימה הממשלה כסף להתנחלויות היהודיות הלא עירוניות מעבר לקו הירוק.

שתפו:

קרא עוד