מי שקורא עיתונים, מקשיב לרדיו או צופה בטלויזיה יודע שהמצב הכלכלי על סף פיצוץ. עכשיו כולם מחכים לפסק הדין של חברות דירוג האשראי. ואם מקצתן יודיעו על הפחתת דירוג האשראי שעון העצר יופעל עד לפיצוץ הצפוי בוודאות.
במקום
הזה מוצע לממשלה לנקוט בשני מהלכים לבלום את המהלך באופן שישכנע אפילו את הספקנים
שיש לנו ממשלה אחראית, לפחות בתחום הכלכלה.
מאחר
והנשק של הפחתת הדירוג קטלני יותר מטיל של חיזבאללה שנופל על בתי הזיקוק במפרץ
חיפה. הצעד הראשון הוא בתחום בו לישראל יש יתרון יחסי. מה שנדרש הוא להורות ליחידת
8200 של חיל המודיעין לפרוץ למחשבים של חברות דירוג האשראי. האקריות היא הרי
המקצוע המועדף לקבלה ליחידה הזו. המשימה קלה לביצוע: כל שנדרש הוא לשנות את בסיס
הנתונים שיש לחברות לדירוג אשראי על ישראל. היכן שכתוב שהאינפלציה היא 4.5% המספר
יוחלף ב־7.1%. וכך, ולרעה, בעוד כמה
נתונים. לכשיתפרסם הדו"ח יתברר שהוא מתבסס על נתונים מוטעים. כך ייעשה
"שיימינג" לחברות דירוג האשראי. שווה ערך לניטרול טיל של חיזבאללה,
שיפול בים.
זה לא
כל כך מטופש כפי שזה נראה. בעולם שלוש חברות דירוג ושלושתן טעו – ובגדול – ערב המשבר
של 2008 עם דירוגים טובים מדי. מתבססת הטענה ששלוש החברות עסוקות יותר בהגדלת
הרווח שלהן מאשר באבחנה כלכלית קולעת.
הפתרון הכלכלי
אחת
התוצאות האפשריות של שיגור טיל כלכלי שכזה על ידי חברות דירוג האשראי היא שהפעילות
הכלכלית תפחת דרמטית. מילא זה, אבל להפחתה כזו יש מחיר כבד לממשלה: הכנסות הממשלה
ממסים פוחתות, הגירעון גדל, הממשלה נאלצת ללוות כספים בריבית עולה או – חס ושלום
ולא עלינו – להעלות את שיעורי המס.
נייר עבודה שהתפרסם לאחרונה מצא שאפשר להעלות את תקבולי המס של הממשלה ללא שינוי
בשיעורי המס. הדרך לתוצאה הזו פשוט: לבנות מחדש את ביקורת עובדי המסים על שומות
הנישומים.
כמו בכל
מקום אחר, גם בארה"ב רק חלק זעיר מדווחי המס עובר ביקורות מטעם המדינה. הרוב
מתקבל ללא בדיקה.
החוקרים
קיבלו סיוע ממשרד האוצר האמריקני כדי לבדוק את השאלה הבאה: בכמה גדלה שומת המס
לאחר ביקורת ממשלתית.
הנה המספרים:
בממוצע כל שומה של פקיד מס שעולה דולר אחד מניבה תוספת הכנסה של שני דולרים.
בחישוב הזה כלכלני משרד האוצר האמריקני מעריכים שאוצר המדינה מפסיד כ־500 מיליארד
דולר לשנה בתשלומי חסר של דו"חות שלא נבדקים.
אלא
שהממוצע מסתיר את ההתפלגות. לא כל שומה שעושים פקידי המס עולה למשלם המסים אותו סכום.
לבצע שומה למחצית האוכלוסיה עם ההכנסה הכי נמוכה עולה כ־5,000 דולר. בעוד ששומה
למאון העליון עולה 11,000 דולר ולאלפיון העליון – 15,000 דולר. ההשקעה בזמן עבודה ובתחכום
הנדרשים למצוא איפה העשירים החביאו את הכסף היא יקרה למדי.
מה
שמעניין הוא החשבון הסופי: כמה עולה לעשות שומה לפי ההכנסה של הנישומים. ההכנסה
ממחצית האוכלוסיה עם ההכנסה הנמוכה שווה להוצאה לבצע את השומה. במאון העליון כל
הוצאה של דולר מניבה 4 דולרים. ובאלפיון – 6 דולרים.
המסקנה
המתבקשת היא שחבל לבזבז זמן על כשני שלישים מהנישומים. צריך להתמקד בצ'ופצ'יק של
הקומקום.
שני ציפורים
לממשלה
בישראל זו מתנה מהשמיים. אפשר להעריך כי המאון והאלפיון לא רק מרוויחים הרבה ומעלימים
הרבה אלא גם תומכים נלהבים במחאה. צפונבונים, בלשונו של השר דוד אמסלם.
הנה
לנו, תומכי הרפורמה, שני ציפורים במכה אחת: גם יותר כסף לקופה וגם נדפוק את תומכי
המחאה.
