גנבים בפעולה

  

לפני כעשרים וחמש שנה, בעת שישבנו לצד שולחן ביער, הגיע זוג צעיר וביקש להצטרף לשולחן הבודד. משהתיישבו הם החלו לשוחח בשפה לא מוכרת לנו. שאלנו מהי, והתשובה היתה – פרסי (Farsi). מאיפה אתם יודעים את השפה? שאלנו. "נולדנו שם, עלינו לישראל וחזרנו משם רק לפני יומיים", הם השיבו.

ביקרתם במדינת אויב? תהינו. הם השיבו שכן, יש סידור לילידי איראן שהיגרו, לחזור לביקור משפחתי. והשב"כ לא עצר אתכם? "הכל מסודר", הם אמרו. "טסנו לאיסטנבול, נכנסנו לקונסוליה הישראלית, הודענו על כוונתנו לטוס לאיראן, התבקשנו להשאיר הדרכון הישראלי בקונסוליה וקיבלנו תעודת מסע. משם עברנו לקונסוליה של איראן. שם נתנו לנו אישור כניסה, עלינו למטוס ונחתנו בטהרן". לדבריהם, רוב עולי איראן טסים לבקר את המשפחה במדינת הולדתם. לאמור: ממשלת ישראל שיתפה פעולה עם המשטר הרצחני של איראן.

כל זה קרה אחרי כעשר שנים של כהונת האנטי ציוני, עוכר ישראל והממליץ לחסלה הדוצ'ה האיראני עלי חמינאי, שנרצח (נהרג, בלשון Chat, חוסל בלשון צה"לית) בידי צבא ההתקפה לישראל לפני שמונה חודשים.


ההליך המשפטי


במקביל התנהלה בוררות בין ישראל ואיראן מכוח צו של בית משפט צרפתי ועל פי החוק הבינלאומי. הבוררות נסובה על תביעת איראן לתשלום 7־10 מיליארד דולר שישראל גנבה ממנה בשעתו, בערך 50-100 מיליארד במחירי היום.

הכירו את טראנס אסיאטיק (Trans Asiatic Oil), חברה בבעלות ממשלת ישראל הרשומה בפנמה. הממשלה היא גם הבעלים של  קו צינור אילת־אשקלון (קצא"א), שתוך כדי הבוררות שינתה את שמה לקו צינור אסיה־אירופה (קצא"א) והיא הבעלים של מתקני שינוע הנפט מאילת, עבור בצינור בנגב עד למתקן שינוע בחוף הים מדרום לאשקלון. כל פעילותה של קצא"א חסויה על פי חוק.

בימי הדיקטטור השאה מוחמד רזא פהלווי היתה לישראל שגרירות בטהרן. כדי להבין את טיב היחסים די לזכור שהשגריר האחרון שם היה יוסף הרמלין, מי שקודם לכן כיהן כראש השב"כ.

ומכאן לכסף.


הקטע העיסקי


קצא"א הראשונה וטרנס אסיאטיק, כלומר ממשלת ישראל, עשו שותפות עסקית, חצי־חצי, עם חברה ממשלתית איראנית שסיפקה לשותפות את הנפט הגולמי שהובל לאשקלון ומשם לאירופה.

כאשר החל להתערער שלטונו של פהלווי הפסיקה ישראל לשלם לאיראן עבור הנפט, וכאשר המהפכה ניצחה וחומייני מונה למנהיג איראן נותקו הקשרים בין המדינות.

ישראל דחתה את דרישת איראן להחזיר את כספי הגניבה של הנפט, לתת לה את חלקה ברווחי קצא"א הראשונה (ישראל העבירה את נכסי קצא"א הראשונה לקצא"א השניה וכך גנבה מאיראן את חלקה). ישראל גם התנגדה לבוררות עד שהוכרחה לעשות זאת בצו בינלאומי. התנהגות של גנבים? לשיפוטכם!

לפני כעשור פסקו הבוררים שישראל תשלם לאיראן 1.1 מיליארד דולר + ריבית על חלק מהתביעה. ישראל ערערה לבית משפט, והפסידה. או אז הגיע התרגיל המנצח: ישראל סירבה לשלם בנימוק ש"על פי דיני המסחר עם האויב, אסור להעביר כספים למדינת אויב" (הציטוט מהעיתון "גלובס", באמצעות Chat). אסור? להבנתי המשפטית הרעועה הסמכות לקבוע מיהו אויב כלכלי נתונה בידי שר האוצר ולכן שר האוצר יכול להרשות לעצמו לחתום על צ'ק לטובת איראן.


ישראל 2026


ראש ממשלת הגנבים אמר השבוע בטקס בבית הספר לקצינים כי ”יש רק דרך אחת להסיר את האיום הזה אחת ולתמיד – להפיל את המשטר באיראן. וזו ההנחייה שלי לצה״ל, למוסד ולזרועות הביטחון“.

נתניהו רוצה מלחמה. והאופוזיציה? בכל הקשור לאיראן היא תומכת בממשלה. אז הנה הצעה למחצית הדמוקרטים, שביתם הוא מפלגת מרצ מנוחתה עדן ופעילי הרשימה המשותפת: היכנסו למשרדי קצא"א (ברחוב אלי כהן 1 באשקלון ובבית אמות המשפט בשדרות המלך שאול 8 בתל אביב) והניפו שם את דגלי ישראל ואיראן לצד שלט ענק:  "החזרת הגניבה ולא מלחמה".


פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

Brexit או ברקס איט

מדדת

תורת ההימורים