הדרך לאושר



הפסיכולוג דניאל כהנמן זכה ב – 2002 בפרס נובל בכלכלה. מה לפסיכולוג ולכלכלה? כהנמן התמחה בקבלת החלטות. איך ולמה אנחנו מחליטים כך ולא אחרת. למשל? כאשר אנחנו קונים מלפפון יקר במקום מלפפון זול.
הרבה ממחקריו של כהנמן עוסקים באושר. מה עושה לנו טוב בחיים. והאם הטוב שיש לנו בזכות העבודה מקזז את הרע שאנו מרגישים בשל שטיפת כלים? וכך, הרבה בזכותו של כהנמן, אושר אישי הפך לעניין מרכזי במחקר החברתי.
שתפו:

הפסיכולוגיה הישראלית ומחירה הכלכלי

פסיכולוגיה לאומית (א)

ההיסטריה שפרצה כאן בעקבות החלטת מועצת הביטחון חשפה פנים מעניינות של החברה הישראלית היהודית. כך, למשל, היו מי שהצביעו על הצביעות של האו"ם ועל האנטישמיות הרווחת בין חברי האירגון. מעניין, כאשר האו"ם מקבל החלטות שמתאימות לממשלת ישראל הביקורת כלפיו נמוגה. וכך, כאשר האו"ם בחר, ב – 1947, בפתרון שתי המדינות ("תכנית החלוקה") כולם כאן צהלו ושמחו. כאשר האו"ם קיבל את ההצעה לסיום מלחמת לבנון 2, חשבו אצלנו שזה בסדר והאו"ם נוהג באופן ענייני.  מתברר כי צביעות היא תכונה יחסית.  תלוי בהחלטה. אם היא לטובת ממשלת ישראל (ולא בהכרח לתושביה) – האו"ם אחלה. אחרת – פיחס.

פסיכולוגיה לאומית (ב)

הגדילו לעשות  אבירי הכבוד הלאומי שלנו  בתגובה נגד  ניו זילנד, צרפת וסין. שם, כידוע, שורר משטר כיבוש רב שנים. ולא שאנחנו עושים השוואות. הרי אצלנו אין כיבוש בכלל. הלבנים בניו זילנד כבשו את האדמה מידי המאורים. חלקים מסין נכבשו מהאויגרים. וצרפת כבשה את קורסיקה. אז איך מעזים הכובשים האלה להעיר לנו, צדיקי ציון, נגד הלכאורה כיבוש (שאיננו) ביהודה, שומרון ובגולן?
מעניין שטענת הכיבוש הלא חוקי לא עלתה כנגד ארצות הברית. הנשיא (הנבחר) טראמפ הוא לא כובש. הנשיא הולנד מצרפת הוא כובש בריבוע. אנחנו ממש גוזרים גזרה שווה לכל הכובשים לדורותיהם.

פסיכולוגיה לאומית (ג)

את מי בחרו בישראל לקלל ללא הכרה? כמובן את המדינה היחידה שלא תמכה בהצעה שהובאה למועצת הביטחון. בעצם המדינה הזו היא האשמה העיקרית. ולכן חטפה באי-אבי הסבתא שלה. למה בוחרת אומת היהודים לקלל את מי שפגע בה הכי פחות, ולהתרפס לפני הבריון שמעולם (למעט ב – 1947) לא נתפס תומך אי פעם בעמדה של ממשלת ישראל?
כי זו הפוליטיקה הישראלית. האיש הכי גרוע בפוליטיקה הוא זה שהכי קרוב אליך. נתניהו הטיח ביאיר לפיד שהוא, טפו טפו, שמאל (בגלל חוק ההסדרה) אז לפיד החליט לקלל את השמאל על שתמך בהצעת ההחלטה באו"ם התואמת מילה במילה את מצע מרצ. וכך ממשלת ישראל לא מקללת את פוטין הבריון שפוגע בה אלא את החבר הכי טוב שלה שאמנם טורח 50 שנה לומר לה את דעתו, אבל מעל בתפקידו כאשר  נמנע בהצבעה על החלטה ששיקפה במדויק את דעתו ולא הצביע נגדה
אז הנה הצעה לנתניהו וחבריו: אם כבר, אז עד הסוף. אולי תקחו את שני מטוסי ה"אדיר" תחזירו אותם לארה"ב ותגידו לנשיא שם שיתחוב אותם בתחת שלו.

הבריון

ראש וראשון להיסטרים הוא, איך לא, ראש הממשלה. בנימין נתניהו הוציא הוראה להחזיר כמה שגרירים ממדינות שהצביעו בעד ההצעה באו"ם. ואף בסנקציות נקט: הוא לא ייפגש עם ראשי ממשלות אוקראינה ובריטניה. ובכלל קבע כלל שמי שנגדנו יסבול.
נשמע הגיוני ופטריוטי. אבל לפני יומיים הוא טילפן לנשיא רוסיה. היה לו תירוץ נהדר: להביע תנחומים לעם הרוסי ולנשיאו הנערץ בגין מותם של הרוגי מטוס רוסי שנפל בים השחור. איך זה מתיישב עם ההצבעה של רוסיה שלא היתה שונה מזו של שאר 13 חברי המועצה שתמכו?

זה נתניהו. מתרפס בפני הבריון. יהיה זה סמוטריץ, מתיישבי עמונה  או בעלי רשיונות למוניות שאינם מפעילים אותן. ובכלל כל מי שתופס אותו בביצים. פוטין הוא בריון אמיתי, שלא כמו מקביליו הישראלים. בלי פוטין אין אסד. בלי אסד אין איראן כאן. בלי איראן כאן אין חיזבאללה. בלי חיזבאללה אין טילים בגליל. ובקיצור: רוסיה היא החבר הכי טוב של חיזבאללה האויבת הכי גדולה של ישראל.
בפני הבריון הזה נתניהו וממשלתו מתרפסים.

החור שבגרוש (א)

מעניין שממשלת ישראל בחרה לשחק משחקים דיפלומטיים חסרי ערך (לא נפגשים עם שר החוץ של סנגל). מדוע לא להעניש את הגויים באמת? למה, למשל, לא להטיל סנקציות כלכליות על כל המדינות שהצביעו בעד הצעת ההחלטה? אם כבר – למה לא להיות אפקטיביים. למשל, מה בדבר הודעה לכל אזרחי ספרד ובריטניה וצרפת (אבל לא רוסיה כי אתם יודעים למה) שמעתה הם צריכים ויזה כדי להיכנס לארץ הקודש. למה ישראל לא מבטלת את האמנה לאי כפל מסים עם בריטניה וארצות הברית? אולי, במקום רק לקלל, בנוסף לקללות, נטיל עליהם סנקציות של ממש?

החור שבגרוש (ב)

אין עניין שבו ישראל מתהדרת יותר בו מאשר מצבה הכלכלי. הדולר ירד? היורו נשר? הליש"ט על הריצפה? והשקל מתחזק מיום ליום. אין כמעט נתון מקרו כלכלי השוואתי שבו ישראל לא יותר מצליחה מכל אחת מהמדינות שהשתתפו בהצבעה. אז הנה, אנו ז'לובטים כלכלית, למה אנחנו לא מטילים סנקציות על המנוולים?
ובכן התשובה היא שאנחנו לא. כל התפנית הכלכלית בישראל נובעת, בגדול,  מתופעה אחת. לפני 60 ו 40 שנה היינו עם גירעון ענק בחשבונות הבינלאומיים שלנו. היבוא של סחורות גדול מהיצוא. היה, ונשאר. גם הפער שביניהם לא הצטמצם דרמטית. ומה שהצטמצם נובע כולו מהטבות שמעניקה ישראל למפעלים כמו אינטל – הטבות שמשמעותן שהממשלה משלמת את כל שכר העבודה של המפעלים האלה.

אז מה כן קרה?

עד לפני עשור לערך ישראל נאלצה ללוות כדי לסגור את הפער שבין היצוא והיבוא. והממשלה היתה זוחלת כדי למצוא מימון. בעשור האחרון הגויים מתנדבים לתת כסף לישראל אפילו תמורת ריבית אפסית. למה הם עושים את זה? בעיקר בגלל שהם "מפזרים השקעות פיננסיות". אז אם ישראל תחליט להטיל סנקציות על העולם, ולא תרשה לקרנות פנסיה הולנדיות לקנות אגרות חוב ישראליות, נראה מה יקרה.
יהיה פה שמיח.

שתפו:

יום הולדת שמח ישוע



רונית ורדי כתבה כתבת פרופיל ב"ליברל" שהכתירה את אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, כאיש השנה. לדעתה היועץ הוא איש אשכולות, מרתק ושומר חוק נאמן.
לפי אמת המידה הזאת, חיים כהן, שהיה יועץ משפטי לממשלה ושופט עליון, היה עבריין סדרתי משום שהורה למשטרה לא להגיש כתבי אישום נגד הומוסקסואלים על אף שיחסים הומוסקסואלים היו אז בניגוד לחוק.  
עו"ד מיכאל ספרד סבור שמנדלבליט הוא דווקא הבעיה בקיום החוק. פרשנותו את החוק גמישה למהדרין ומשרתת את מי שמינה אותו – ראש הממשלה.
שתפו:

הסופגניות של שטייניץ



י"ב קיבל שיחת טלפון מבנק דיסקונט. "מצאנו בחשבונך 50,000 שקל יתרה. מה דעתך להשקיע?" מה הריבית התעניין. "בין רבע לחמישית האחוז, תלוי לכמה זמן הכסף סגור", השיב היועץ הנלהב.
באותו זמן ראה י"ב את הפרסומת של בנק איגוד. שם מציעים ריבית של 3% על יתרת זכות ואפס ריבית על משיכת יתר עד לגובה המשכורת.
ובכל זאת, י"ב החליט שלא לעבור לבנק איגוד. מתברר כי רוב הלקוחות הבנקים מגיבים כך.

שתפו:

ברח מאחריות

טיפש הוא לא.

אל ייקל הדבר בעינינו. מרבית אנשי השררה שסרחו התגלו כטיפשים. משה קצב הוא הטיפש המופלג הגדול ביותר, אלא אם כן הוא נהנה מתנאי החיים בכלא. אך אם כך – מדוע הוא משתדל להיחלץ מהם. ברגע האמת, כשיכול היה לחסוך מעצמו את כל הבושה – היהירות הכריע אותו.

אבל לא את חגי טופולנסקי.
שתפו:

מזונות נוסח אמריקה


לפנינו זוג הורים. הוא משתכר 10,000 שקל לחודש וכך אף היא. הוא משקיע בעבודות הבית ובילדים 5 שעות ביום. וכך היא. הם מחליטים להתגרש ועתה עולה שאלת המזונות. האם, כמקובל, הגבר צריך לשאת בנטל? או שאולי,  בגלל שהמצב הכלכלי של שניהם שווה,  גם נטל המזונות צריך להיות שווה?
שתפו:

רגב, מזרחי ושקרים



הנה הנתון ל – 2013 כפי שפרסם הטוטו : ההכנסות הסתכמו ב 1.87 מיליארד שקל. עכשיו לשאלה: כמה מהכסף הזה הגיע ל"ספורט"?
 העיסוק  בעניין מקורו בהחלטת ממשלה, שעוגנה בהצעת חוק ההסדרים, להגבלות על הימורים. בין השאר מוצע שם להגדיל את שיעור המס על מי שמרוויח ולהגביל הימורים במכונות המספקות רווחים מיד עם היווצרותם ועל מרוצי סוסים.
שתפו:

למה הדירות מתייקרות

את העניין הזה ראוי להתחיל מהשורה התחתונה: מחירי הדירות עולים כי הממשלה רוצה.
פשוט מאוד.
נכון, חברי הממשלה מדברים על כך שצריך שיקרה ההפך. ובמיוחד שר האוצר שדרש וקיבל את "כל הסמכויות" בתחום הנדל"ן. אבל, משמח לומר, כי הכל "פקה פקה". משמח כי פרשת הדיור מוכיחה פעם נוספת כי בין מה  שפוליטיקאים אומרים ועושים יש פער. לעיתים, כמו במקרה הזה, פער ענק.

שתפו:

הקלקול בקק"ל



הממשלה נמנעה מלאשר הסכם בין הקרן הקיימת למבקר המדינה ולפיו המבקר יבדוק את הקק"ל בדומה לנהוג בגופים ציבוריים.
הקק"ל הוא מהגופים המעטים שלהם הזכות לא לשלם מסים במדינה. דיווחים על אי סדרים כספיים מתרבים. היועץ המשפטי לממשלה בדעה שהגוף, להלכה פרטי ובפועל ציבורי, יהיה בפיקוח. אבל הממשלה לא מעוניינת. היא מאוהבת בחור השחור שבחצרה.
מדוע?

שתפו:

נזקי השידוך



גרי בקר נחשב לאחד הכלכלנים המשפיעים ביותר במאה הקודמת. הפרופסור מאוניברסיטת שיקגו פתח לכלכלנים עולם חדש: כיצד להשתמש בכלים של הכלכלה התחרותית כדי להסביר תופעות חברתיות. התחתנת? התגרשת? תרמת כליה? צחצחת שיניים? תרמת לצדקה? אלה עניינים שבהם עסקו "סוציולוגים". עד בקר. מבקר ואילך את מצחצחת שיניים כי הקצאת הזמן לניקיון שווה – כלכלית – יותר מנזקי העששת. את, כולנו, עשינו חשבון הקצאת זמן וגילינו את התועלת בצחצוח. הכל עניין של תועלת אישית.

שתפו:

זליכה, הקונסיליירי ורוה"מ



ירון זליכה היה פעם חבר של בנימין נתניהו. הם אולי לא גלגלו צינגלה ביחד אבל שר האוצר נתניהו מינה את זליכה, אז ינוקא, לחשב הכללי. מאז הפך זליכה את עורו הפוליטי ועכשיו הוא נגד שחיתות, והון-שלטון וכל מיני מרעין אחרים הפוקדים את חיינו הציבוריים.
טוב שחזר בתשובה. כי בזמן אמיתי – כאשר הוא ונתניהו היו שותפים לדרך – לא נשמע קולו.
שתפו:

כחלון טוב לעשירים




בקרב בני 60+ "המתגוררים" בעשירון העליון של ההכנסות יש בשנה האחרונה תנועה רועשת למדי. תוספת לחוקי המס מאפשרת לחטיארים להפקיד כסף בקופת גמל, הכסף ניתן למשיכה בכל עת, ועל הרווחים משלמים מס של 15%. שנבין: בעשירון המכובד הזה אמורים לשלם מס של 48%-50 שיועלה בשנה הבאה – עקב הפחתת מס חברות. צ'ופר פיננסי ענק. והבן אדם תוהה מה פשר העניין הזה.

שתפו:

רוה"מ והקונסיליירי



ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הסביר כי לא ידע שעורך דינו הפרטי, דוד שמרון היה גם עורך דינו של הישראלי/התאגיד שייצג בישראל את קונצרן תייסן קורפ – בונה הצוללות עבור חיל הים.

באופן עקרוני יש שתי אפשרויות: האחת, שנתניהו משקר. זו אפשרות בלתי סבירה כי....
שתפו:

היו "גזירות"?


בתקציב 2016-17 אין גזירות. כך הכריז בגיל יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, משה גפני, לאחר ההצבעה בקריאה ראשונה על חוק התקציב והחוקים הנלווים. והבן אדם תוהה האם גפני, ממפלגת יהדות התורה, חי כאן או בלה-לה-לנד.  בכל זאת מדובר באדם שמאמין שיש אלוהים שאמר שאסור לאכול צ'יקן קייב, שהיה ונשאר בלה-לה-לנד.

האמנם?

שתפו:

למה חסרים רופאים?



"שר האוצר הנחה את גורמי המקצוע באגף התקציבים לבחון ולגבש בשיתוף משרד הבריאות מתווה לתמרוץ אפקטיבי של העסקת רופאים בפריפריה בתחומים במחסור, תוך בחינה של התובנות מתכניות קודמות והמקורות התקציביים. כל זאת מתוך מטרה להגיע ליעילות מירבית ולחיזוק אפקטיבי של הצפון והדרום."

מישהו מבין מה כתוב פה?

שתפו:

נכדים זה דיכאון


כמה שכל יש לנו? לית מאן דפליג כי בהשוואה לג'וקים וחתולים בני האדם עתירי שכל. אבל מה בדבר תינוקות אדם בני שלושה חודשים בהשוואה לתינוקות גורילה בני חודשיים? פה העניין מסתבך. ומה באשר לאנשים בוגרים ממוצא אפריקאי בהשוואה למוצא אסייתי?
מאות בשנים תוהים חוקרים על פשר השכל, והשאלה נותרה ללא פתרון. בהעדר פתרון נהגו "מומחים" להשוות בין גודלי מוח. לבני אדם יותר שכל מג'וקים וחתולים בגלל שיש לנו מוח יותר גדול. מה שקובע הוא גודל המוח יחסית לגודל הגוף ובזה מותר האדם מהפיל למשל.

שתפו:

החיים בממוצע






מפקד גלי צה"ל קבע נוהג: לרוב, במקום מגיש יחיד, יש זוג. למען האיזון. מצד אחד עיתונאי המזוהה כאיש ימין. מהצד הנגדי מישהו המזוהה עם המרכז. מצד אחד נתניהו. מצד שני כחלון. בקואליציה המשודרת יש איזון מופלא.
באחת מתכניות השבוע עסק הזוג התורן בשאלה חשובה: מה מסביר את הגידול במספר הישראלים המטיילים ביפן. איש המרכז הסביר בכובד ראש כי "לישראלים" נגמר כבר מאירופה ומאמריקה ורק יפן נותרה לא מוכרת. נציגת הימין באה עם הסבר מקורי: ישראל מדינה עשירה. תושביה עשירים. לכן יש כסף, ולכן נוסעים יותר ואפילו ליפן המאוד יקרה.
שתפו:

מונית לכל פועל


לא מכבר פסק בית משפט באנגליה כי תאגיד "אובר" חייב בתשלום עבור ימי חופשה לנהגים המספקים שרות הסעות מטעם האפליקציה הנושאת שם זהה. יש הטוענים שבכך נוצר תקדים עולמי ולפיו ספקי שרות "הסעות משותפות" אינם עצמאיים אלא שכירים לכל דבר ועניין.

בנימין נתניהו שלנו דוחק בשר התחבורה להתיר לאובר לפעול כאן. שר התחבורה מהסס בגלל התנגדות בעלי מוניות ונהגי מוניות. הפסיקה האנגלית – אם תאומץ כאן – יכולה להביא לפתרון הבעיה באמצעות חיסול אובר.

כך  או כך יש הסכמה שענף המוניות מתפקד רע. האמנם?
שתפו:

יש אלוהים!


אתה מתלבט: רמת הסוכר בדם עלתה מעבר לגבול העליון של הנורמה. לעשות דיאטה או לא? בעבודה שלך התחלפה הבוסית ועם החדשה לא נעים לעבוד. להתפטר? בן הזוג מתגלה כאדם רגזן וחסר סבלנות. להתנתק?

סטיבן לוויט הוא פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת שיקגו ומחבר הספר פריקונומיקס המנסה להסביר תופעות חברתיות בכלים אחרים מהמקובל. לא מכבר פירסם מחקר שבו נמצא הפתרון הגואל להתלבטויות. אלוהים מהמגזר הדתי - זו המוצפת בקושיות של מתלבטים – יכולה לצאת לחופשה.
שתפו:

עזה בידינו


לאחרונה נודע כי הממשלה מקשה על פקידי הרשות הפלסטינית מעזה להגיע למשרדי הרשות ברמאללה. מדוע ישראל מקשה דווקא על פקידי הרשות (שמזוהים עם תנועת פתח) המתאמים בין תושבי עזה לישראל? ואיך כל זה מתקשר לדו"ח הצפוי על "צוק איתן"? שר הביטחון הציע לא פעם לחסל את הרשות הפלסטינית ובראשה מחמוד עבאס. יש המכחישים כי יש מדיניות כזו וכי מה שקורה הוא בדיקה ביטחונית. אבל יש הגיון בשיטה.

שתפו:

תמות הפנסיה עם ריבית



על העובדות אין מחלוקת: כבר כמה שנים שהריבית ברוב המדינות המפותחות כלכלית היא אפסית. מי שחוסך היום בארה"ב, בריטניה, גרמניה, שוויץ וישראל מקבל שברירי אחוז לשנה. ביפן הבנק המרכזי קונס בנקים מסחריים שמפקידים אצלו כסף. בכל הקשור לריבית – אפס הוא שם המשחק.
מילא שהריבית אפס. גם האינפלציה קרובה לאפס (ובישראל אפילו במינוס). מי שהיה שואל מומחים לכלכלה לפני עשר ושלושים שנה היה שומע  שזה בלתי אפשרי. כי ריבית אפס תייצר אינפלציה אסטרונומית. אבל, היום זה כבר ברור, כלכלנים לא יודעים כלכלה יותר משאר האדם. כי כלכלה, מתברר, אינה באמת מדע.
שתפו:

BREXIN



על פי השמועה בשבוע שבו הודיע חבר הפרלמנט בוריס ג'ונסון על תמיכתו הנמרצת ביציאת בריטניה מהאיחוד האירופי, הוא שלח לעיתון "דיילי טלגרף" טיוטת מאמר שבו הביע חשש גדול כי BREXIT – היציאה מהאיחוד שאושרה במשאל עם – תביא לקטסטרופה. מי שמחפש מקבילה ישראלית הרי היא בדמותו של גדעון סער שהוא גם בפנים וגם בחוץ. או יאיר לפיד שהוא גם חילוני וגם מפריש חלות. חוט שדרה? איבר מיותר לפוליטיקאי מצליח. עובדה: ג'ונסון הוא עתה שר חוץ.
שתפו:

הבורקיני ותורת המחירים



בערים אחדות בדרום צרפת התעוררה מהומה עקב דרישת הרשות המקומית לאסור לבישת בורקיני בחופי הים. הממשלה המרכזית, בפאריז,  סבורה שהדרישה לאסור סוג לבוש כלשהו היא לא חוקתית. בישראל, הדוגמא ממוחי הקודח,  החליטה עיריית אילת לנקוט בדרך שונה: לקבוע מחיר של 1,000 שקל לאדם המבקש לשבת על חוף הים.
האם יש הבדל בין אילת לניס?
שתפו:

מס שלא לגביה



הנה ציטוט ממסמך חסוי שנכתב במשרד האוצר: " אומדן ההכנסה – כמיליארד שקל – שנכתב בתקציב המדינה בגין מיסוי דירה 3+ הוא אומדן שמרני. הערכתנו היא כי ההכנסה תגיע לכחמישה מיליארד שקל בשנה השנייה והדבר יאפשר גמישות במדיניות המס. להצעתנו אפשר יהיה להפחית מע"מ באחוז אחד או להעניק נקודת זיכוי נוספת למי שהכנסתם מתחת להכנסה החציונית – 7,000 שקל לחודש".
קושייה בכלכלה פוליטית: האם לאור הנכתב תתמכו במיסוי הדירה 3+?
שתפו:

ת'זיפ ת'נכה


הסבתא יוכבד די מרוצה מעצמה. לפני שנתיים עברה אירוע מוחי. בן זוגה המתנשא טוען שהיום יש בקודקודה 85% מיכולתה הקוגניטיבית הקודמת. אבל כל החברים מסכימים שגם ביכולת הזו היא עולה עליו בשש דרגות. במיוחד בכל הקשור לאינטרנט ומעלליו.
לא עניין של מה בכך לבני 70 פלוס שזה עתה עשו הכרה עם סמארטפון. אבל סבתא יוכבד עברה גם את זה. ואת כל הטיול – במלאת שנתיים לאירוע – סידרה דרך האינטרנט.
שתפו:

שמעון פרס



1.   הלוויה של פרס היתה אירוע פוליטי. פרס תיכנן אותו ככזה. מי שהיה ראש ממשלה ונשיא ולא רוצה אירוע פוליטי – מורה על כך בצוואתו. לכן הדיבורים על ממלכתיות לכאורה באירוע הלוויה אינם אלא הטעייה. זה היה האירוע של פרס וכמו לאורך כל דרכו הפוליטית היו מי שלא אהבו אותו. ולא באו למסיבה האחרונה שלו. אגב, ובמדויק, כפי שהוא – לכל אורך חייו הפוליטיים – החרים את המפלגות  "הערביות". אז לפרס מותר היה בחייו הארוכים להחרים את השמאל, ולשמאל אסור להחרים אותו? למה מה קרה?
שתפו:

לחופשה נולדו


תאגיד סנדיסק האמריקאי המייצר שבבי זיכרון הפתיע לא מכבר בהודעה כי עובדי התאגיד יוכלו לצאת לחופשות בתשלום ללא הגבלה. לחברה יש בישראל כ - 800 עובדים. האם החזיר הקפיטליסטי הפך לחסיד אומות העולם? או שמנהלי התאגיד פשוט יצאו מדעתם?
מתברר כי יש עוד כמה חברות היי-טק שהודיעו על מדיניות כזאת.  אז אולי יש כאן תופעה. ואם החזיר מתחפש לפודל מה התרגיל?

שתפו:

מיזמוז מס



כעת כאשר גם  נגידת בנק ישראל הצטרפה למחול "מס דירה שלישית" המסיבה בעיצומה. בתקשורת מדווחים על לחצים על חברי הכנסת להתנגד להצעת הממשלה. ואם ד"ר קרנית פלוג צודקת – והמס המוצע ייקר את שכר הדירה – לבעלי ההון יש עתה נציג בשלטון. פלוג חושבת שהיא מדברת כלכלה. אבל כל שומעיה  שומעים פוליטיקה.
שתפו:

בין הבננה והסטייק



"בעתיד הלא רחוק לימודי הקודש ביהדות יהיו ללא סובסידיות ועל תלמידי הישיבות להיערך לכך" – כך אמר יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ' אבי שמחון, לקראת פתיחת "שנת התורה".

נראה לכם?

רק תחשבו על המהומה שהיתה פורצת כאן אם האיש היה מעז. אפילו ח"כ יאיר לפיד, שבעבר התחזה לחילוני, לא אמר כדברים האלה. אפילו "מתעב חרדים" כמו האבא שלו, טומי לפיד, לא הגיע לנקודה כזו. אז מה תקף את שמחון? האם הוא איזה שמאלן מחופש ונסתר שבוחש בחצרו של האדמו"ר נתניהו?

שתפו:

כסף תמורת שתיקה


אחת לפנות בוקר. אתם מתעוררים (השלפוחית, מה לעשות). בחוץ אור הירח המלא. לפתע, בזווית העין, צללית. אתם נדרכים, חושדים, ואז נשמע רשרוש בדלת ואדם נכנס לביתכם.
עם הפנס שבידו הוא מוצא עד מהרה את המחשב הנייד ואת הארנק של בת הזוג. כשידיו עמוסות והוא נע לדלת אתם תוקפים אותו (זה מה שיפה בסיפור דמיוני: אפשר לכתוב הכל), והוא בידיכם אזוק לשולחן.
אתם מציעים לו שתי חלופות: האחת, שתטלפנו מיד למשטרה. השנייה, שישלם לכם 5,000 שקל. הגנב לא מהסס, מציע לכם לשלוף ארנקו ומבקש שתיקחו את הכסף. הוא ממהר לצאת ולברוח.
שתפו:

מיסוי אתני



ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הגדיר את עמדת הרשות הפלסטינית ומדינות העולם המתנגדות להתנחלות כאילו הן תומכות ב"טיהור אתני" של יהודים. על העניין הזה נשפכו הרי מילים. רבים אמרו כי בענייני טיהור אתני ישראל לא רק מדברת אלא אחראית להיסטוריה עקובה מגירושים – מלחמת 1948 וספיחיה. ומי שכח את שלושת הכפרים בלטרון שנהרסו ותושביהם גורשו ב – 1967.

אז הנה משהו גם על מיסוי אתני.

שתפו:

הכה את המומחה



נניח שאת או אתה מכהנים כשר אוצר ומנכ"ל המשרד ממליץ לכם להטיל מס רכוש על דירה שלישית. אתם מבקשים לקבל חוות דעת חיצונית. למי תפנו? לפרופסור למיסוי? לכלכלן שעושה תואר שני בהיסטוריה כלכלית? לכלכלן זוטר שעובד בבנק איגוד?
ואם עברתם מתפקיד המיניסטר לתפקיד מנכ"ל של חברה שמפתחת אפליקציה שמזהה אם צבע מכונית הוא מקורי או משהו שרוסס אחרי תאונה. אתם מבקשים לדעת האם לאפליקציה יש "שוק" הן לצרכנים והן לפרסומות. למי תפנו לקבל חוות דעת? לפרופסור לשיווק? לפרופסור להנדסה? לסקר דעת קהל?
שתפו:

איפה האינפלציה?



משנשאל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מדוע אין גידול בשכר הריאלי השיב כי מדובר בתופעה עולמית שאין לנו שליטה עליה. כהרגלו, נתניהו מבלף. הקיפאון בשכר הריאלי לא קורה בכל העולם ובמקום שהוא כן קורה, אפשר לשנות את התופעה. באותו עניין הציג פרופ' יוסי זעירא את נתוני השכר הריאלי ופריון העבודה. בראיון לערוץ 10 הראה זעירא איך הפריון גדל ב – 20 אחוז יותר מהשכר מ – 1998 ועד היום. אז איפה הכסף? שאל נשאל הפרופסור לכלכלה. וזה השיב כי הכסף הלך לרווח. ליתר דיוק לבעלי ההון. שיעור הרווח גדל מכ- 8 לכ – 16 אחוזים.

שתפו:

מס מעבר



בעת העתיקה ובימי הביניים לא היה פשוט לגבות מסים. המסחר היה מצומצם יחסית, וכסף היה במשורה. אבל המלכים של אותם ימים עדיין רצו נתח מעמל העובדים. גביית המס הוטלה על קציני צבא ושאר בעלי זיכיונות ומקורבים לשלטון.
על מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומע"מ לא שמעו באותם ימים. ולכן שני המסים הכי נפוצים היו "דמי מעבר" שהוטלו על הסוחרים שנעו בדרכים ואחוזים – נתח מתפוקה של חקלאים ובעלי מלאכה.

שתפו:

הבית המשותף


אתם גרים בבית משותף. הדירה שמעליכם מושכרת לדיירי משנה – משפחה חביבה ושקטה. יום אחד אתם מגלים כתם על תיקרת חדר השינה שלכם. והריח – בלתי נסבל. ממש ביוב.
אתם פונים לשכן. האיש נבוך ומבטיח להתקשר ל"בעל הבית". מתברר כי בעל בית הוא תאגיד הרשום בליכטנשטיין ומי שמנהל את הנכס הוא מתווך דירות. המתווך מודיע לכם, באמצעות הדייר, שבעל הבית לא משיב לטלפונים.
בצר לכם אתם פונים לחברת הביטוח שלכם. יש לכם ביטוח נגד נזילות. בחברת הביטוח שמחים לעזור. אתם קצת פחות – בגלל ההשתתפות העצמית של 550 שקל. אבל הכתם גדל והסירחון איום.
שתפו:

פמיניזם בשרות הגבר



עד סוף השנה אמורה להתקבל החלטה האם להעלות את גיל הפרישה לנשים מ – 62 ל 64. בימים אלה נודע כי השרה לשוויון, גילה גמליאל, מציעה כי לנשים תותר פרישה מגיל 64 ועד 70 בעוד שעל רוב הגברים לפרוש בגיל 67.
מדובר באחד בחוק שבו לנשים זכות יתר, לכאורה, על פני גברים. כיום נשים לא חייבות לפרוש בגיל 62. הן יכולות לפרוש בגיל 67 אם הן בוחרות לעשות כן. לגברים אין את הגמישות הזו.

שתפו:

חרם אפקטיבי



בזירה האקדמית הישראלית מתנהל ויכוח בשאלה שנראית אזוטרית: איזה כלי יעיל יותר כדי להשפיע על הממשלה לסיים את הכיבוש - האם עדיף החרם על ההתנחלויות או חרם על ישראל כולה. סביר להניח כי מדובר בוויכוח בשולי האקדמיה. רוב הפרופסורים שוללים חרם מכל סוג שהוא. בוודאי ששוללים את החרמות מי שתומכים במדיניות הימין-מרכז-מחנה ציוני הגורסת שהכיבוש ימשיך עד.....כנראה עדי עד. 

שתפו:

המשבר מגיע


פול סמואלסון נחשב לאחד מטובי הכלכלנים של המאה ה – 20. הוא אחד מהתורמים החשובים לכך שכלכלה – שעד המאה ה – 20 – היתה חלק מהמערכת החברתית/פוליטית – הפכה לדת שיש לה אלוהים ומצוות. אבל, ולא פעם אחת ובמיוחד לא בכתיבה אקדמית, הוא היה שנון. וכך יצא לו ש"מדדי המניות בוול סטריט ניבאו משבר 9 פעמים מתוך 5 שהיו".

שתפו:

כשהסטטיסטיקה כן משקרת


מהו שיעור האבטלה בישראל? לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס)  התשובה היא  4.8%  - "נתונים אלו מציבים את שיעור האבטלה ברמה נמוכה בקנה מידה היסטורי ובהשוואה בינלאומית", מגיב הכלכלן הראשי של משרד האוצר בסקירה השבועית שלו. ובאופן פורמלי הוא לחלוטין צודק. זה מה שמראים הנתונים.
שתפו:

כרטיס צהוב לליצמן



ביום שבו אישרה הממשלה את הצעת התקציב ל – 2017-8 תוך הפחתה של ממש בתקציב הבריאות "המוגדל" – כהגדרת השר ליצמן - פרסמה שרית רוזנבלום מ"ידיעות אחרונות" את סיפורו של "אליהו" – אחד מתריסר אנשים שבחודש מארס נדבקו בצהבת נגיפית (hepatitis c). אליהו והאחרים, כך ההשערה, נדבקו באותו יום במהלך בדיקת הדמיה (ct) שעשו בבית החולים משגב לדך שבירושלים.
שתפו:

הקוץ שבישבנו



האם משה כחלון הוא שר אוצר טוב"? ישאל הסוקר. והתשובה הזוכה היא "כמו יאיר לפיד, יובל שטייניץ, רוני בראון ואברהם הירשזון" – קודמיו שאמנם לא הועילו אך גם לא הזיקו.
אלא שלכחלון היו אמביציות. משפרש מהממשלה ב – 2012 התמקם במכללת נתניה בראש מרכז ל"מנהיגות" שעבודתו מתמקדת ב"מחירי הדיור". מששב לפוליטיקה בראש מפלגת ליכוד ב' (סליחה, כולנו) הביא איתו משנה סדורה איך לעשות לדירות את מה שלכאורה עשה למחירי הסלולר. והלכאורה בא להדגיש כי מחירי הסלולר נפלו ברוב מדינות העולם – גם בכאלה שבהן כחלון לא היה שר תקשורת.

שתפו:

ההתמחות מקלקלת



לכלכלנים אין ספק: התמחות היא גורם מרכזי בעליית פריון העבודה. שנה אחרי שהנרי פורד הכניס את ההתמחות וקו הייצור למכוניות מסוג T מספר שעות העבודה שנדרשו לייצור מכונית ירד מ 12 שעות ל – 90 דקות. מאז, בכל האמור בייצור מוצרים, מוסכם כמעט על הכל: ההתמחות מועילה. וכך יותר ממאה שנים אחרי פורד גם היום – קווי הייצור הם נדבך מרכזי בכל מפעל מפעל מייצר.
שתפו:

מס אנכרוניסטי



אנשי המקצוע אוהבים אותו. קל ללמוד אותו ומאוד קל להפעיל אותו. אין פלא שמרבית מדינות העולם מפעילות אותו. החריגה היא ארצות הברית ששם יש מס דומה, אך מטופש יותר, הנקרא מס מכירות. מס ערך מוסף הוא מצוות כלכלנים מלומדה.
שתפו:

תפוצץ להם ת'צורה



לתיאודור רוזוולט, נשיאה בעבר של ארה"ב, מיוחסת האמרה "תפוס אותו בביצים. השכל והלב יבינו את הרמז". דונלד טראמפ, החבר של הבוס של נתניהו, הבהיר לא מכבר את עמדתו באשר לטרור. בהתייחסו לארגון המדינה האיסלאמית אמר: "אני אפוצץ להם את הצורה. נפוצץ כל מטר רבוע". ואילו הילרי קלינטון אמרה אשתקד שהגיעה העת להגברת התקיפות האוויריות בסוריה ובעירק.
שתפו:

מיסמס


אם הכל יתנהל כשורה יש סיכוי שבשנה הבאה תשוב עטרת המס ליושנה ומס רכוש יחזור בהיקף מרשים במקומותינו. מה שהיה אבן יסוד במיסוי באמצע המאה שעברה איבד מאז מזוהרו. אך ככל שאפשר לשפוט מהפרסומים עד כה, מדובר בברכה לבטלה.

מדוע ברכה?
שתפו:

היה מחיר?



כמה עולה קילו מלפפונים? אפשר להניח כי כל אדם, למעט כלכלן המרחף בענני התיאוריה, יודע שזו שאלה חסרת פשר. אין דבר כזה "מלפפון" או "עגבניה". יש סוגים שונים של עגבניות ולכל סוג יש מחיר משלו. וגם המחירים של כל סוג לא זהים ואפילו לא דומים. מחיר פה ומחיר שם לא תמיד מכירים זה את זה.
אלא שאותו כלכלן שקוע בתיאוריה, לומד  משהו אחר לחלוטין. יש "ביקוש" ויש "הצע" וכאשר גברת ביקוש פוגשת באדון הצע נולד מחיר – הלא הוא מחיר המלפפון. וכך, לדעת מורי הכלכלה, יש מלפפון ויש לו מחיר. עובדה.
שתפו:

הסמרטוטה



  אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה. כך האימרה העממית שבסוף השבוע קיבלה שוב רלבנטיות.  ביום חמישי התפרסמה ב"הארץ" מודעה מטעם ההנהלה וצוות המורים הבכירים של מכללת שנקר. במודעה, מביעים החותמים  תמיכה חד משמעית בנשיאת המכללה, יולי תמיר. במה זכתה תמיר למודעה שרק מנהיגי משטרים אפלים – טורקיה לאחרונה – מתהדרים בשכמותן ? בסתימת פיות! לא פחות.
שתפו:

התקציב והמס



כמה טיפש הוא מסוגל להיות?

העניין הזה עולה שוב בהקשר של תקציב המדינה לשנתיים הקרובות והתכניות להפחתת המסים הנלוות לתקציב הזה. התקציב הדו שנתי שהתחיל כפתרון לתקצוב הממשלה מיד אחרי הבחירות הפך עתה לכלי לשמירת היציבות הממשלתית.  החוק קובע כי בהעדר תקציב יש לערוך בחירות. ולכן תקציב דו שנתי מונע שימוש בכלי התקציב כמכשיר להפלת ממשלה. אם הבית היהודי רוצה להפיל את הממשלה ולכפות בחירות חדשות – שישכח מזה. אם התקציב עובר, הממשלה לא תיפול אלא בהצבעת אי אמון.
שתפו:

תאיר את הדרך

שתפו:

מובטלים, נמאסתם


נניח שהיה מתברר כי יש בתל אביב עודף של רופאים. האם היה משרד הבריאות נוהג נכון אילו סגר את בית הספר לרפואה בעיר? גם אם מניחים שזה כל מה שידוע על מצב הרפואה בתל אביב, התשובה כלל אינה חד משמעית. בכל זאת אפילו תל אביב וגוש דן אינם מקשה אחת. רמת שירותי הבריאות בדרומה  נמוכה וטעונה שיפור ולכן הגיוני דווקא לקלוט את עודף הרופאים בעיר כדי לשפר את רמת הבריאות באותם אזורים שבהם היא מתחת לראוי.
אבל שיקולים מהסוג הזה לא קיימים במקום ממשלתי אחר: במשרד החינוך מצאו כי יש עודף מורים באזור הצפון. לא סתם עודף מורים אלא אבטלה ניכרת בקרב מורים ערבים ומכאן, כך ההיגיון הממשלתי, תקצוב הכשרת מורים ערבים יוקטן בחצי.

שתפו:

הגבינה והירח

מה הקשר שבין החורים בגבינה צהובה למכתשים על הירח? כך היו מגיבים פעם על שאלות הקושרות לכאורה בין שני עניינים נטולי כל קשר. הנה משהו מהאקטואליה בענייני גבינה וירח: מה הקשר שבין הפנסיה שלכם לרכישות מטבע חוץ בידי בנק ישראל?
שתפו:

תרגיל במחלה



הממונה על הגבלים עסקיים, מיכל הלפרין, הסבירה לא מכבר כי ראוי להפסיק להתעסק עם מונופולים וכי היעד החשוב הוא "תחרות". אם רק תהיה תחרות, הכל יסתדר מעצמו. מתי, לשיטתה, מונופול בכל זאת ראוי לבדיקה? רק כאשר הוא מוכר בזול. ולמה יש כאן בעיה? כי בכך הוא פוגע בתחרות. וכשמוכר ביוקר? לא ראוי לבדיקה.
לא מכבר מצאה י"ב תרגיל עסקי חדש. י"ב היא חולה כרונית  ונזקקת למגוון של תרופות ותכשירים. בעבר נהגה לרוכשן בבית מרקחת פרטי. לא מטעמים אידיאולוגיים. ההבדל היה בתור.
שתפו:

תלוש מינימום



איך עיתונאי זר אמור לדעת "מה חושבים בישראל  על הממשלה?" הוא יכול ללכת לתדרוכים של משרדי הממשלה. הוא יכול להתעניין בחברות העוסקות בסקרי דעת קהל. אבל מן המפורסמות הוא שהאמת מצויה אצל נהגי מוניות. זה מקור המידע מספר אחת ל"מה העם חושב".
מדויק? ממש לא. צבעוני? סביר שכן.
שתפו:

בבל"ת ה – BREXIT



מעטים, אפילו בבריטניה, שמו לב לניסוח. בוריס ג'ונסון, ממנהיגי קבוצת חברי הפרלמנט השמרנים שתמכו ביציאה מהאיחוד האירופי,  אמר כי "בריטניה תפרוש מבלי להפעיל את סעיף 50".
סעיף 50 לאמנה, עליה חתומות כל חברות האיחוד, קובע איך לפרוש. מה שנדרש הוא מכתב מממשלת בריטניה או הודעה רשמית של ראש ממשלתה בפורום ראשי ממשלות האיחוד על הפעלת הסעיף.
שתפו:

טיפה של טיפ


שני אנשים נכנסים למסעדה/בית קפה, מזמינים "ארוחה עיסקית" – סלט ושתיה. המחיר - 50 שקל לאדם. איזה חלק מהמחיר כולל את שכר הטבח? וכמה את שכר המלצר/ית?
הנה תמונת מצב של 95% מהעוסקים בענף: כל שכרם של הטבחים והמנקים נכלל בתוך המחיר. אף לא אגורה אחת משכר המלצרים. רק ב – 5% ממקומות העבודה האלה המחיר שמשלם הקונה עובר בחלקו לתשלום שכר למלצרית. בתי קפה ומסעדות הם הענף הכלכלי הנרחב ביותר שבו הכלכלה השחורה גוברת על הכלכלה החוקית.
שתפו:

המדינה והתאגיד



אחד הפרשנים פסק כי "אנגליה עשתה את מה שהיא רגילה לעשות: לאכזב". יש משהו באבחנה הזו שבאה להדגיש את הפער שבין יכולתה של נבחרת אנגליה בכדורגל לעניין הרב שמעוררת הליגה האנגלית הנחשבת למעניינת בעולם. ובלשון המובנת לכל הדיוטי הכדורגל: סביר שקבוצת לסטר, אלופת אנגליה ,תנצח בקלילות את הנבחרת הלאומית כפי שברצלונה תנצח את הנבחרת הלאומית של ספרד ובאיירן ממינכן את נבחרת גרמניה.
איך זה שהשלם הלאומי קטן מאחד מרכיביו?

שתפו:

Brexit או ברקס איט



למה נתעורר ביום שישי בבוקר לאחר משאל העם בבריטניה? הנה הימור לא באמת מלומד: אם הפורשים מנצחים מטבע השטרלינג ייאבד מערכו ואם תומכי אירופה המצדדים בהישארות מנצחים – אז להפך. בהחלט לא משהו דרמטי אלא אם כן למישהו באמת איכפת אם בדאונינג סטריט 10 יתגורר דיוויד קמרון או טיפוס אחר.
שתפו:

להפוך את המס


אלמלא הממשלה המצב היה ממש נורא. עובדה: על פי דו"ח העוני היו ב – 2014 26.5% מהמשפחות עניות. אך הממשלה הואילה בטובה לעשות מאמץ ועל ידי שימוש במיסים וקיצבאות ירדו ממדי העוני ל - 18.5%. ואחרי כל המאמץ הענק הזה ישראל נמצאת במקום ה – 31 (מתוך 32) במדרג עוני המדינות לפי נתוני אירגון ה – OECD.

איך זה, יתהה התוהה, שעל אף מאמץ ממשלתי כל כך גדול זכינו להיות במקום כל כך גרוע? אולי, בלי הממשלה, מצבנו היה טוב יותר?

שתפו:

תסיר ת'צופר


ימים אחדים  לפני הרצח בבית הקפה בתל אביב נשאל יו"ר הקואליציה, דוד ביטן (ליכוד), מדוע ראש הממשלה אינו מתראיין לתקשורת ישראלית בעודו מתראיין בשפע לתקשורת זרה. ח"כ ביטן השיב כי התקשורת בישראל מתייחסת לראש הממשלה רק בשלילה. הנה, הוסיף, ראש הממשלה הצליח להדביר את הטרור ואתם לא מפרגנים.
ביטן, לשיטתו, היה אמור לבקר את ראש הממשלה על כישלונו. אך לצפות מפוליטיקאי ימני להגינות זה כנראה מוגזם.
שתפו:

הסוכר והצינגלה



האם יש מצב שבו עדיף מס בשיעור 100% על פני מס של 10%?  אפשר להניח שבמשאל היה הרוב תומך בשיעור מס נמוך. מצוידים בממצא הזה נהפוך את השאלה: האם לסגור את מרכזי הערים לרכב פרטי (מס של 100%) או להטיל מס של 100 שקלים (10%) על כל מי שנכנס למרכז העיר עם רכבו.
עכשיו העניין מסתבך. יהיו מי שיערערו על עצם הצורך במס כלשהו בשעות של גודש תנועה. אלה לא מצטופפים במבואות גוש דן בשעות הבוקר, ובעיקר הם לא תושבי גוש דן שגודש התנועה מזהם את האוויר שהם נושמים.

שתפו:

הגז מסריח מהראש



בשבוע שעבר, לאחר תום המסחר בבורסה, פירסם משרד האנרגיה הודעה ולפיה במאגר הגז הטבעי לוויתן יש 18 טריליון ולא 21 טריליון יחידות גז. ההערכה הגבוהה היא של שותפי הזיכיון ששכרו חברת מעריכים מטעמם. ההערכה הנמוכה היא של חברת מעריכים אחרת ששכר משרד האנרגיה.
מי צודק?
שתפו:

Gaza – the collusion



In his opening remarks Gershon Baskin, co-chairman of IPCRI, pointed out that "as to the political solution we all know that there is such one". He referred to the two state solution based on 1967 borders. Be that as it may, it turned out that about Gaza too we have such knowledge. Speakers from both World Bank and the Quartet presented "what should be done".
So, one may ask, if this is common knowledge why is nothing been done? 
שתפו:

משטרע



לי"ב יש יחסים מורכבים עם המשטרה. מצד אחד הוא עבריין סידרתי. מצד שני המשטרה לא יודעת על זה. ומצד שלישי הוא נזקק למשטרה והלך להגיש  תלונה.

לפני כמה חודשים  גילה שמחשבונו נפדה צ'ק על סך 5,000 שקל. באתר הבנק מצא י"ב כי אמנם הצ'ק היה שלו אבל הכתב והחתימה – ממש לא. מיהר האיש לטלפן לבנק לבטל את המשיכה.

שתפו:

זולות השכר וזילות החיים



איך זה שלבנות דירה בישראל לוקח שנתיים ואילו אותה דירה בהונג קונג למשל, נבנית בחצי מהזמן הזה? ואיך זה שמאז המצאת הסטטיסטיקה שידרגו מערבלי הבטון את הטורייה של העובד, המעלית והמנוף החליפו את גב הפועלים המשתרכים במעלה השלד – ובכל זאת, משך הבנייה לא התקצר?

שתפו:

הגז והבריאות


לפרלמנט הבריטי הוגשה הצעת חוק ולפיה שרות הבריאות הממלכתי לא יהיה כפוף להסכם הסחר שעומד להיחתם בין האיחוד האירופי לבין ארצות הברית. מה למערכת הבריאות ולהסכם סחר?
 "הסכם סחר" הוא צמד מילים מטעה. ההסכם יאפשר  לתאגידים בינלאומיים לתבוע ממשלות בענייני מדיניות. כך, אם למשל מערכת הבריאות הבריטית תחליט להפסיק להצטייד במכשיר הנשמה אמריקאי בשל היותו לא מתאים, יוכל היצרן לתבוע את הממשלה הבריטית.
שתפו:

נבחנים לשווא



בסביבת יום העצמאות תופחת כמות המלל הפטריוטי. בעיקר הנחתום, כרגיל השרים, מעיד על עיסתו, וכמתבקש מעולם לא היה מצבנו טוב יותר על אף האיומים שמעיבים על חיינו.
מאיר שלו נוהג לסנוט בשרי הממשלה על צהלתם כאשר ישראלי מצליח לקבל מדליה בריצה אבל נעלמים אם המדליה היא במתמטיקה ובשחמט. בעוד שהממשלה משקיעה הון בטיפוח שרירים היא שמה פרוטות בטיפוח תבונה. עם הספר הפך לעם נטול שכל.

שתפו:

עקרונות או כסף



בשבת האחרונה זכתה קבוצת הכדורגל ברצלונה באליפות ספרד. יודעי טריווית כדורגל טוענים, בלהט כמובן, כי המזרח התיכון מתחלק בגדול לשתי קבוצות אוהדים. רוב הישראלים  אוהדים את ברצלונה כבר שנים. ואילו תושבי האזור האחרים – כלומר הערבים – הם אוהדי ריאל מדריד. וכמקובל באזורנו בחוף הים בג'וניה שמצפון לביירות הדעות חלוקות.
שתפו:

טוהר התקציב



מי שצורך תקשורת בימים אלה, מגיע מהר למסקנה כי השאלה המרכזית העומדת להכרעה בכלכלת ישראל היא "תקציב דו שנתי". חלוקת הדעות היא די ברורה: בצד הרע נמצא בנימין נתניהו התומך והדוחף לתקציב שכזה בגלל רצונו להישרד פוליטית. ללא תקציב, נקבע בחוק, ממשלה נופלת. עם תקציב דו שנתי הממשלה חשופה פחות לאי אמון.
שתפו:

נטול עצמאות



אומרים שהתאריך הקובע היה אוגוסט 1987 – שבע שנים לאחר השקת הפרויקט, החליטה הממשלה לבטל את יצור מטוס הלביא. בכך הגיע לקיצו הניסיון ליצר מערכת נשק ישראלית בלעדית. היו שטענו שהמטוס גבה נתח תקציבי גדול מדי. אחרים טענו שהמטוס עתיד להתחרות במטוסי קרב אמריקאים ובכל מקרה האמריקאים הבהירו שלא יאפשרו להשתמש בכספי הסיוע הצבאי למימון המטוס הישראלי. ממשלת ישראל בראשות יצחק שמיר התקפלה וויתרה.
שתפו:

כלכלת הלחמנייה



הנה ממצאי מחקר לא מדעי בחנויות ומרכולים המוכרים לחמניות "אצבע" באזור ששטחו קילומטר רבוע בירושלים. המחיר היקר ביותר נמצא ברשת "זול טוב" שם מחירה 2.8 שקלים. המחיר הזול ביותר נמצא ב"שופרסל שלי" שם נמכרה לחמנייה ב 2 שקלים ומי שקונה שמיניה ישלם עבור כל לחמנייה 1.25 שקלים. ברשת "זול ובגדול" הסמוכה לשופרסל המחיר הוא 2.10 שקלים ובמכולת השכונתית במרחק עשר דקות הליכה משם – 2.5 שקלים.
יש לסיפור הקטנטן הזה שני היבטים.
שתפו:

מגהבייט קולה


מה הקשר  בין מחיר שיחה בטלפון הנייד בעת חופשה ביוון לבין מחיר פחית קוקה קולה או גביע אקטיביה? לא – התשובה לשאלה אינה המילה "תחרות".
ביום ראשון נכנסה לתוקפה תקנה ולפיה מחיר דקה של שיחה בנייד מבית הקפה ביוון לחותנת בבלגיה יהיה 5 סנט (פחות מ – 10 אגורות). למה, מה קרה? מה שקרה הוא קוקה קולה בווריאציית התקשורת שלה.
איך זה  שבירדן פחית קוקה קולה עולה 3 שקלים וכאן המינימום הוא 6 שקלים. איך זה שהארץ לא מוצפת בקולה ירדנית ממותגת לעילא? איך זה שיש באל בירה מפעל שמייצר בדיוק את אותה "קוקה קולה" שמיוצרת בישראל, אבל אנחנו לא רואים את המוצר הזה? ובאופן מפתיע בחברון לא רואים קוקה קולה תוצרת ישראל ושם משלמים עבור תוצרת פלסטין חצי מהמחיר הישראלי...
שתפו:

כשליצמן מתברבר


מסקר שהתפרסם לאחרונה עולה כי השר שזוכה לציון הגבוה ביותר הוא יעקב ליצמן, שר הבריאות. זה היה לפני המתקפה על הג'אנק פוד – מזון מהיר עתיר שומנים, סוכרים ונתרן – שבזכותה זכה להרבה תקשורת. מה הביא לליצמן את הציון הגבוה? יוזמתו לכלול בסל הבריאות טיפול שיניים מונע לילדים. כך אמור לעשות מיניסטר שמבקש לקבוע מדיניות: עושה.
שתפו:

טסט למונופול



מי  צודק בסכסוך שבין משרד התחבורה לבין בוחני הנהיגה? בסכסוכי עבודה סוגית הצדק היא שולית. לדוגמא, האם הממשלה צודקת בדרישתה לנכות לעובדי חברת חשמל סכומים שקיבלו מהמעסיק בהסכם עבודה חתום, רק בגלל שהמעסיק לא דאג לקבל הסכמה של משרד האוצר? כשזה מגיע לחברת חשמל יש תגובת עדר ידועה: העובדים הם המנוולים.
שתפו:

אובססיה חשמלית



ושוב, בפעם המי-יודע-כמה הממשלה פותחת במו"מ עם ועד עובדי חברת חשמל לביצוע "רפורמה" שתכליתה....?

שאלה טובה.

לרוב, בעצם תמיד, כאשר מילת הקסם – רפורמה – מופלצת בקול גדול ההסבר הוא בצורך בהתייעלות שסופה הפחתת מחיר המוצר או השרות לצרכן.
שתפו:

הצרות של "דה מרקר"


 במשך עשרות שנים  היה רובה של התקשורת הישראלית בצד של משרד האוצר. חוסר היציבות המקרו כלכלית –  אינפלציה ללא שליטה ושיעור אבטלה גבוה הכרוכים עם גירעון ממשלתי – גרמו לתחושה שהדרג הפוליטי נוהג בחוסר אחריות, בעוד שמשרד האוצר דואג לכלכלה. כך, נוצר מצב  שבו, לפחות בתקשורת, שר אוצר שפעל בעצת פקידיו – הלכאורה מקצועיים - נחשב  עילוי.
שתפו:

תאגיד כוזב




על רישום כוזב במסמכי תאגיד יודעים כולם. כלומר כולם יודעים על רישום שמנוגד לחוק ומוגדר כוזב. אבל רק מביני דבר יודעים שכמעט כל מה שנרשם בתאגיד הוא כוזב. לפעמים כתוב בתאגיד שאין רווח כאשר יש, ולפעמים - ההפך. תלוי בצרכים של הבעלים וביצירתיות של רואי החשבון שאמנותם היא להפוך כוזב למאיר עיניים.

אך מה בדבר רישום תאגיד כוזב?
שתפו:

גנבים נמאסתם



התמונה מוכרת: אחרי פיגוע מתייצבים שרי הקבינט מול המיקרופונים ומולם העיתונאי הנוקב: "האם לא מדובר במחדל ממשלתי מתמשך?" והשר משיב: "ראשית, אני מבקש לשלוח מכאן את תנחומי למשפחות.....".
וכך, באנלוגיה, התייצבו נציבי המס לדורותיהם, יועציהם המשפטיים ומיטב המשפטנים תחת כל מיקרופון ובתשובה לשאלה, לא ממש חשוב מהי, הם משיבים: "ראשית, אני מבקש להבהיר שלהחזיק תאגיד בחו"ל אינו עבירה על החוק. וגם תכנון מס אינו עבירה...."
שתפו:

השתן של לבייב



"אני משתין על רקפת",  כך נשמע לב לבייב בעל השליטה באפריקה לישראל אומר בהתייחסו למנכ"לית בנק לאומי, רקפת מוסק. איך זה שמי שחייב לבנקים ולאחרים מיליארדים לא שם עליהם? כי, כך לבייב, "אני לא חייב כלום".

וסביר מאוד שהטייקון צודק.

שתפו:

מחיר ומותג



'רשת "אחד" נסגרת' הייתה הכותרת לידיעה שסיפרה על הנפילה האחרונה בתחום שיווק המזון. בניגוד ל"מגה" שנהרסה בידי בעליה, "אחד" היא כישלון בקונצפט. הרשת שהוקמה לפני כשנה ביקשה לספק מוצרים חלופיים למותגים ידועים במחיר זול בהרבה. מייסד הרשת הכושלת הסביר כי כנראה שהציבור, החנות שנסגרה היתה ברעננה, מעדיף מותג יקר על פני תחליף זול במחיר גם אם האיכות שווה.
שתפו:

מחרימים עצמנו לדעת



מי המציא את החרם? זו לא מועצת האו"ם לזכויות האדם. ולא, זה אפילו לא אנשי שמאל שמחרימים את ההתנחלויות. ואפילו לא חברי אירגון BDS  הקורא לחרם על ישראל. את החרם המציאו.... היהודים.
החרם והנידוי היו כלי הנשק של היהודים כלפי עצמם. כאשר יהודי לא שעה לעמדת רבנים הוטל עליו עונש. בתחילה נידוי ואחר כך חרם. הרמב"ם מייחד פרק חשוב ב"משנה תורה" שלו להלכות חרם. מתברר שביהדות, חרם זה בהחלט עניין חיובי והכרחי.
שתפו:

בג"צ הגז




הנה תרחישים דמיוניים:

תרחיש ראשון: בניגוד מוחלט לסקרי דעת הקהל, בבחירות 2019 זוכה  מפלגת מרצ  ב - 47 מנדטים בכנסת ובמקביל, הרשימה המשותפת ב -18 .  ממשלה חדשה מוקמת, שמאל בלאדי, ותוך שבוע מושג הסכם – "מתווה השלום" בלשונה של ראשת הממשלה זהבה גלאון – לפיו במשך עשר שנים לא ייכנסו כוחות צה"ל לרמאללה, יהיה מה שיהיה.

מה לדעתכם יאמר ראש האופוזיציה, ח"כ בנימין נתניהו? אחרי שיצעק על בגידה, הפקרות, פגיעה בביטחון ישראל ושאר מילות גנאי הוא יעודד את ידידו, ח"כ בני בגין לפנות לבג"צ בטענה שאסור לממשלה לחתום על הסכם המגביל את חופש הפעולה של ממשלה עתידית. הגיוני?
שתפו:

מסים שאוהבים



ההפתעה העיקרית בהצעת התקציב שהניח לא מכבר שר האוצר הבריטי ג'ורג' אוסבורן על שולחן הפרלמנט היתה במס שהציע להטיל על משקאות ממותקים. ההצעה להטיל מס כזה נמצאת על סדר היום הפוליטי באנגליה שנים רבות. מומחי "מועצת הבריאות" המליצו על כך בכל פה. הממשלה השמרנית התנגדה בחריפות. גם מהטעם שהוא מהווה התערבות בטעם של הצרכנים ובעיקר מהטעם שאולי יפגע בצריכה ומכאן ברווחים של יצרני הממתקים.
אלא שכמה בתי חולים הודיעו ביוזמתם כי הם מטילים מס כזה על משקאות ממותקים הנמכרים בבתי החולים. הציבור שאמור לשלם יותר על פחית קולה ממש לא התרעם. ראה שר האוצר כי טוב, ראש הממשלה התרצה, והצעת המס נכללה בתקציב.
שתפו:

השכר הפיננסי



מי שראה בטלוויזיה את ח"כ מיקי רוזנטל תוקף בשצף את אילן פלטו – מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות – יכול היה לחשוב שרוזנטל הוא שר בממשלה, או לפחות חבר בקואליציה, התוקף את מתנגדיו המגינים על בעלי ההון שהממשלה החליטה לקרוע להם את הצורה.
הפתיח הזה בא לקשור בין שני נושאים: הלכאורה אופוזיציה לממשלת נתניהו והלכאורה מאבק בבעלי ההון. אתחיל עם האופוזיציה.
שתפו:

גרוסמן והקרפיון



שנה לפני פקיעת תוקפו של חוק הספרים הודיעה שרת התרבות, מירי רגב, כי בכוונתה לבטלו וזאת תוך כדי דיוני ועדה לבחינת החוק שרוב חבריה טרם גיבשו דעה או שצידדו בחוק עם שינויים מסוימים. רגב, בגסות המאפיינת את התנהלותה הציבורית, אפילו לא מוכנה להקשיב.

שתפו:

פמיניזם פטריארכלי



היום גם רוב הגברים מכירים בכך  שהמשטר הפטריארכלי שהיה נהוג עד לפני כמה עשרות שנים אינו ראוי עוד,  לא מוסרית ולא חברתית. וכך, במדינות שבהן חברה מתקדמת, נחקקו חוקים שבאו להפוך את הסדר האנטי נשי על פניו. ישראל היתה חלוצה בכל האמור בתחום החברתי אבל מפגרת בכל הקשור לתחום האישי. בענייני חקיקה בתחום הזוגיות ישראל וסעודיה הן אחות תאומות.
שתפו:

נשים וכלכלה



במשך מאות שנים ההשקפה הכלכלית הרווחת היתה כי אמנם פערי הכנסה הם לא עניין נעים, אבל יש בזה תועלת: פערי שכר מעודדים צמיחה כלכלית, כלומר רמת חיים ממוצעת גבוהה יותר. איך הקשר הזה עובד? בצד הכספי, ככל שאדם עשיר יותר כך הוא חוסך יותר. מכיוון שהחיסכון הוא המימון להשקעה, ומכיוון שהשקעה היא היוצרת צמיחה כלכלית  מעודדים פערי השכר צמיחה. עניים לעומת זאת, אוכלים את כל הכנסתם ולכן ממעטים לחסוך ומכיוון שכך, לא תורמים להשקעה ולכן גם לא תורמים לרמת חיים טובה יותר בעתיד. 
שתפו:

הכחלון שלי



עכשיו כולם סוחטים את הלימון הזה עד תום. איך זה, לועגים הפרשנים והפוליטיקאים, שרק לפני שנה הוא הבטיח להוריד את מחירי הדירות בכשליש, וכעת יעד הפחתת המחירים ירד ל - 5%. מה שנראה מגוחך להפליא בהתחשב בעובדה – מה לעשות ולפעמים חשובות גם העובדות – שהמחירים עולים כל הזמן.
שתפו:

התרגיל המסריח




הנה סיפור המעשה: בימים שבהם היה משה כחלון שר תקשורת הגיע יזם שהציע להקים מתחרה חדש בתחום הטלפון הסלולרי ולהפחית את המחיר לצרכן. כחלון התלהב, גם ראש ממשלתו התלהב וכך קם תאגיד "גולן טלקום" שפרץ לשוק במחירים נמוכים. מנוי חודשי שעד אז נמכר בכ – 100 שקל נמכר מאז ועד היום בכשליש המחיר. כחלון קטף את התהילה ויש המסבירים את עשרת המנדטים של מפלגתו בתודת הציבור לרפורמטור הסלולרי.

שתפו:

הקשקבל והלברק


אי אפשר לקחת את צרות הלב הזו מאורי אריאל. כשהיה שר השיכון הוא ממש לא התעניין בנושא אלא בעיקר בשיכון חבריו לדעה – וגם אלה בתנאי שהם מתגוררים מחוץ לישראל ורק באזור הידוע כשטח C בפלסטין. ועתה כשר חקלאות הוא מתעניין בתחום רק בגלל שלמשרד הזה צמוד תקציב החטיבה להתיישבות של הסוכנות היהודית – הזרוע  המנהלית שדרכה מזרימה הממשלה כסף להתנחלויות היהודיות הלא עירוניות מעבר לקו הירוק.
שתפו: