חינוך חובה – גם באוניברסיטה




עם פרסום מדד המחירים לצרכן של חודש נובמבר התברר כי בנק ישראל מתקשה לשלוט על האינפלציה. וזה מעניין כי הבנק מבקש לעגן בחוק את הסידור בפועל ולפיו השליטה באינפלציה היא היעד היחיד שאליו חותר הבנק, ומצוי בסמכותו. אחת הסיבות מדוע הוא כישלון מוניטרי מתמשך היא בכך שהבנק נעול על דרך אחת לשליטה באינפלציה. הבנק מאמין כי רק באמצעות הריבית ינועו המחירים. האמונה חזקה על אף שהמציאות - שתתבייש לה - ממשיכה להוכיח ההיפך.


 מול החד־ממדיות המוניטרית מגלה הבנק אופקים נרחבים במדיניות ציבורית שאינה באחריותו. כך היה אתמול ביום עיון על חינוך שערכה מחלקת המחקר.

שתפו:

האוצר לא משלם


מדוע למרצה באוניברסיטה לא מגיע מה שקיבל כל פקיד של הממשלה?


משרד האוצר טוען כי אין הצדקה להצמדת שכר המרצים באוניברסיטאות לשכר הממוצע במשק. זו הסיבה העיקרית לכך שאין הסכם בין הממשלה לבין הסגל האקדמי. הפרופסורים טוענים לשחיקה בשכרם מ־1996  ועד היום - ביחס לשכר הממוצע במשק - בשיעור של .25%  האוצר רואה רק 4%  מזה.

שתפו:

חלוקה לא בריאה


 האם הגדלת ההוצאה על בריאות משפרת את הבריאות? התשובה איננה פשוטה. למשל, מי שמחזיקים בהשקפה חברתית ימנית - המאמינים בתחרות חופשית - יטענו כי רק אם הגדלת ההוצאה תיעשה על־ידי המגזר הפרטי, תהיה התשובה חיובית. לרוב, יטענו אלה, שקל שתוציא הממשלה יביא תועלת מעטה אם בכלל, ואילו שקל שיוציא המגזר הפרטי יהיה מועיל ויעיל.

 המדינה שמוציאה הכי הרבה כסף על בריאות היא ארצות־הברית, וזה לא ממש עוזר לה להתמקם בצמרת מבחינת איכות הבריאות כפי שהיא נמדדת בתוחלת חיים ובמניעת תמותת תינוקות. במדרג הזה ארה"ב היא במקום רע באמצע. היא מוציאה - כסף פרטי וציבורי 16% -  מהתפוקה הלאומית (תמ"ג) שלה על בריאות - פי־שניים מישראל. באיכות היא נחותה מישראל ומכל המדינות שבהן מערכת הבריאות מולאמת.

שתפו:

ההגירה מאתיופיה

 הנייר, שלא לדבר על מצגת מחשב, סובל הכל.  מיליארד שקל נוספים לאתיופים בחמש שנים - סכום שהממשלה מסרבת בעקשנות להתחייב להעביר לארגון המורים לצורך צמצום מספר התלמידים בכיתה? לכתוב, להצהיר ואף להעביר החלטת ממשלה בנושא - זה קל. זה אפילו יתממש.  בין זה לבין המציאות הישראלית כפי שתהיה בחמש השנים הקרובות יש מרחק לא קטן.

שתפו: