אין גבול לגבול


מתי הליכוד והבית היהודי חוזרים לגבולות 67' ואיך זה מתקשר לפיטורי הסטטיסטיקן הממשלתי

מהו התוצר המקומי הגולמי (התמ"ג) של ישראל? שאלה משעממת כי התשובה – השנה מתקרבים לטריליון שקל – לא אומרת דבר לאיש. אלא שגם משאלה משעממת אפשר להפיק סיפור עסיסי.

מי שיעיין בנתוני התמ"ג שמפרסם אירגון ה -  OECD ימצא כי  ב – 2010 היה התמ"ג של ישראל 217 מיליארד דולר. אלא שלכל הנתונים העוסקים בישראל מצורפת אזהרה – שאינה מוצמדת לנתונים של שום מדינה אחרת  - ועיקרה: בנתונים מישראל טמון מוקש פוליטי.

מבקשים להצטרף למועדון

 ממשלת ישראל התאוותה להיות חברה באירגון ה – OECD. למה? בעיקר כי זה קצת מזכיר את אלי ישי וחבריו לצמרת ש"ס שמתלבשים בחליפות הדורות: להיראות יפים. הגוף נשאר אותו גוף, הראש אותו ראש. אבל ה look משהו, משהו.

אירגון ה OECD  הוא גוף שאוסף סטטיסטיקה. הוא אמנם מתקרא " ארגון לשיתוף פעולה כלכלי", אבל השיתוף היחידי שמתקיים במסגרת הארגון הוא שיתוף בנתונים סטטיסטיים.  אך מאחר ובאירגון חברות מדינות עשירות, גם אנחנו רצינו להיות חברים במועדון.

הצטרפות ישראל לארגון שימחה מאוד את הלמ"ס. כאירגון סטטיסטי, ה – OECD קובע סטנדרטים מקצועיים גבוהים למדי של הדרך שבה אוספים מידע וגם דורש הרבה יותר מידע ממה שהיה מקובל בישראל. הלמ"ס ראתה בהצטרפות הן שידרוג איכותי והן הזדמנות לצמוח כמותית -  כולל יותר תקציבים. ומי מכיר אירגון שלא רוצה לתפוח ולהתעצם?!

איפה זה ישראל?

משהחל המו"מ בין ישראל לארגון, התברר כי יש בעיה לא פשוטה: מה  בדיוק   כלול תחת השם ישראל? ממשלת הליכוד-עבודה-הבית היהודי-ש"ס השיבה שישראל זה כאן ושם – כלומר גם ישראל של גבולות 48 וגם השטחים שנכבשו ב 1967.  אבל ה – OECD סבר  שיש טעות. ישראל, אמרו הגויים המנוולים, זה בגבולות 67'. לא עניין אותם שישראל החילה את החוק שלה על הגולן ועל מזרח ירושלים, ולא עניינו אותם ההתנחלויות היקרות שהן  ליבת ה"הטבות לעדיפות לאומית". כל אלה, הסבירו באירגון אינו חלק מישראל.

ובתרגום פשוט לענייננו התמ"גי: האירגון הודיע שהנתונים הנוגעים בישראל  הם פוליטיים ומנוגדים  לחוק הבינלאומי ולכן יש לפקפק במהימנותם. מי שרוצה את הנתונים ה"נכונים" מוזמן לפנות לסטטיסטיקן הממשלתי.

הסטטיסטיקן משיב

מה עושה אותו סטטיסטיקן ממשלתי, שלמה יצחקי. כן, זה שפוטר השבוע בהודעת דואר אלקטרוני?
ישבו חכמי ממשלת ישראל וטיכסו עצה. מצד אחד כניעה לדרישות האירגון משמעה ויתור, אמנם סטטיסטי, על מולדתנו ההיסטורית. מצד שני בלי להיכנע לא יקבלו אותנו למועדון. דילמה.

מי שהוציא את הערמונים מהאש הוא אותו יצחקי. הנוסחה פשוטה למדי: ישראל, בספרי הסטטיסטיקה שלה, תפרסם את נתוני "ישראל הגדולה". אבל הוא עצמו, סטטיסטיקאי מהמעלה הראשונה, יחשב בכבודו ובעצמו איך מנטרלים את הכיבוש מהנתונים. ואת ממצאיו המלומדים והמדוייקים הוא יעביר לאירגון המרושע. וזה מצידו אמנם יפרסם את נתוני "ישראל הגדולה" אבל תחת אזהרה שאין לתת בהם אמון.

ויש גם פוליטיקה

לסיפור הזה יש כמה היבטים:
א.     אולי הגיע ליצחקי עונש הפיטורין כי במו מקלדתו שימש כלי עזר לפוליטיקה של הכיבוש. איזה סטטיסטיקאי הוא זה שבתשובה לשאלה מהו התמ"ג של ישראל נותן, למעשה, שתי תשובות? בכל מדינה אחרת בעולם נותנים רק תשובה אחת.
ב.     לפי עדויות סטטיסטיות (ועכשיו לך תדע אם הן נכונות) מתגוררים בשטחים הכבושים כ – 12% מאזרחי ישראל. אבל תרומתם לתמ"ג של ישראל היא  4% על פי התחשיב. בהחלט נתון מעורר מחשבה.
ג.      בהינתן דילמה קריטית לשלמות העם והמולדת כמו האם להצטרף למועדון יוקרתי, גם נתניהו, ליברמן, יחימוביץ, ישי ונפתלי בנט מוכנים להסתפק בגבולות 67'. לכן, סמולנים יקרים, אולי יש תקווה שתמורת חצי מיליון דולר ליהודי – כמו שהציע בכיר בליכוד  עבור ערבי – אפשר יהיה לפנות את הפרוייקט הציוני. ובא לפלסטין הגואל.
2.1.2013

שתפו: