החיים במינוס

 השבוע נפתח במינוס. המינוס המפורסם של השבוע הוא בערך 50 גרם במשקלו של בנימין נתניהו. המינוס היותר רלוונטי הוא זה שמתפתח כתוצאה מיוקר המחיה.

"הציבור שותק...יתכן ויתעורר כשיגלה את המינוס" היא הכותרת של פרשן "הארץ". "ידיעות אחרונות" יותר נועז: "כך נהפכה ישראל ליקרה מבין המדינות המפותחות".

שתפו:

הסכיזופרניה של השקילות

 לקראת ההצבעה בכנסת בשבוע הבא ערכתי סקר בין כל מכרי מהעשירון העליון (10% הכי עשירים במדינה) ובו שאלתי האם יש להם שקילות מס. כולם השיבו בחיוב.

מכרי האחרים לא ידעו מהי  שקילות מס. ללמדנו כי אפשר לטעון שמי שיש לו הרבה כסף רוכש לעצמו, לצד היאכטה, גם שקילות מס. אפשר גם לטעון שמי שיש לו שקילות מס יכול להתעשר ולזכות בשירותי היאכטה.

שתפו:

כמה אשפה לזרוק לים?

 השאלה שבכותרת אינה תמוהה כפי שאפשר לחשוב. אנחנו הרי לא זורקים אשפה לים. אנחנו, לרוב, שמים את האשפה הביתית במיכל שאותו מרוקנת הרשות המקומית, שמזיזה אותו למרכזי מיון ואחר כך חלק מהאשפה ממוחזר ורובו נקבר.

ובכל זאת, סריקת הים מעידה על הימצאות כמויות גדולות של פלסטיק, רובו בשקיות, שחלקו נאכל בידי דגים, שמוצאים את מקומם על הצלחת שלנו.

שתפו:

עוני, סטטיסטיקה ופייק

 לפני כ־20 שנה פגשתי את הסטטיסטיקן הממשלתי דאז והפרופסור לכלכלה שלמה יצחקי בכנס שעסק בהתחלקות ההכנסה ובעוני.  ישבנו בקצה האולם, וכשהתחיל להיות משעמם יצחקי לחש באוזני "בשיטה שבה אנחנו מודדים עוני תמיד יהיו בישראל 20% עניים".

בהתחלה חשבתי שהוא מקנא בכלכלני הביטוח הלאומי על כך שהם, ולא הסטטיסטיקן הממשלתי, מחשבים את ממדי העוני. אבל השבוע פורסם דו"ח העוני ל־2023, והתברר שיצחקי צדק.

שתפו:

זהירות, סקאנק

 משתמו הקרבות בין סרביה וקרואטיה, לפני יותר מעשרים שנה, נסע י.ב. לדוברובניק שבקרואטיה. שם, לחשו לו יודעי ח"ן, יש מסעדת דגים שופרא דשופרא. בין הארוחות טייל לאורך החוף, והנה ראה קיוסק. התיישב  י.ב. והחל לשוחח עם הבעלים  על כל מה שעוללה מלחמת האזרחים.

מתי שהוא שאל הישראלי: "אנחנו, בישראל, יודעים לזהות ערבים, בטח בשפה ולרוב במראה. אתם, קרואטים וסרבים, מדברים אותה שפה ונראים אותו הדבר. אז איך ידעת את מי להרוג?"

שתפו:

אשליות מחשמלות

 מרבית הכלכלנים הקלאסיים, החל במאה ה-18, תמכו בתחרות חופשית. אבל הם לא טענו, כמו הניאו־ליברלים של המאה ה־20 ואילך,  שהשיטה יוצרת "שיווי משקל", כלומר נרוונה של פעילות כלכלית מסודרת, נטולת חיכוכים, המניבה יעילות ורמת חיים מיטבית.

להיפך, רובם לא האמינו שהשיטה הזו יציבה. יוזף שומפטר כתב על מחזוריות בתנודות כלכליות, קרל מרקס בנה קריירה מתיאור הקפיטליזם המתמוטט אל תוך עצמו (וטעה).

שתפו:

לקחים מסוריה

 בסדרת הטלוויזיה "סיינפלד" מודיע רופא השיניים על כוונתו להתגייר. "למה?" שואל סיינפלד והתשובה היא "כי רק ליהודים מותר לספר בדיחות אנטישמיות".

ברוח זו תכירו את מ' שאני מכנה אותו שונא ערבים בגין ההכללות שהוא עושה על התרבות הפוליטית של הערבים המוסלמים. אבל מותר לו כי הוא ערבי.

שתפו:

רסק ישראל

 כאשר לפני יומיים פתחתי בבוקר את העיתון מצאתי את הכותרת "ישראל מתרסקת". מרוב פחד זרקתי את העיתון, יצאתי מהדירה לרחוב לראות במו עיני איך נראה רסק ישראל.

הכל נראה כתמול שלשום.

רגוע חזרתי לעיתון והתברר כי מדובר ב"ישראל מתרסקת במבחני המתמטיקה והמדעים TIMSS".

פתחתי עיתון אחר ושם בכותרת היתה "הידרדרות חדה בהישגי התלמידים".

שתפו:

כן, להפריט

 היועצת המשפטית לממשלה נתפסת אצל מתנגדי מדיניות הממשלה כמחסום האחרון בפני הדיקטטורה הזוחלת. אף יותר מבתי המשפט המגלים רפיסות – ראו התמשכות משפטו של עובד ציבור בשם בנג'מין ניתאי ש"חטאו" הוא קבלת מתנות ואי הפקדתן במחסני מקום העבודה שלו – דבר האסור על פי חוק.

שתפו: