ידידי ב.י. ביקש לאחרונה לבשל מרק תנינים. כמי שוויתר על ספרי בישול לטובת חיפושי מרשמי האינטרנט, כתב "מרק תנינים" במנוע החיפוש וקיבל עשרות אתרים. כבור קולינרי שאינו מבדיל בין פטרוזיליה לכוסברה החליט ב.י. לבדוק מה יש לידיד האחר שלו chat gpt לסייע במשימה. איך שלחץ על האות ם במקלדת מיד עלה מרשם אחד וחוסלו ההתלבטויות.
איך
הבינה המלאכותי הזו יודעת לשלוף במהירות שיא הוראות איך לעשות מה? סביר שהיא סרקה
בזריזות את כל האתרים שמנוע החיפוש מצא, את ספרי הבישול הנושנים ואת העיתונים
היומיים. ובוחרת/רוקחת אחד לבקשת המעוניין.
היתרון
הגדול של הבינה המלאכותית הוא במהירות. יש
ויכוח עד כמה היא נבונה. אין ויכוח שהיא אלופת העולם במידע טריוויאלי. את היכולת
והמהירות משיגים באמצעות שבבים. וכך בשנתיים האחרונות יצרני השבבים עשו קופה ובעלי
המניות חגגו.
עד
שבשבוע שעבר הודיע תאגיד DeepSeek
שהוא יצר בינה מלאכותית הפועלת על שבבים איטיים, שכן ארה"ב אוסרת על יצוא שבבים מתקדמים ומהירים
לסין. באותו רגע מדד המניות כמעט בכל מדינה ירד והכל בזכות נפילה חדה במחיר מניות
של יצרני השבבים הסופר־מהירים, והיקרים פי כמה מהשבבים הישנים. התאגיד הסיני הודיע
שהבינה שיצר אספה את כל המידע העולמי בכל התחומים בחודשיים בלבד. עד שהבינה
המלאכותית גם תייצר את המרק המבוקש יש עוד זמן. עד אותו הזמן מתברר שהבינה האנושית
גם היא לא־מי־יודע־מה.
הבינה האנושית
נעיף
מבט למעשי בנקים מרכזיים. מדורי הכלכלה בתקשורת עסוקים מדי חודש בניחוש התשובה
לשאלה בכמה תעלה/תרד הריבית כאשר השיעור ידוע ב־95% מהמקרים – רבע אחוז או אפס. במה
רבע אחוז משנה? ממש לא משנה. אבל הבינה האנושית של חזאי הכלכלה לא לומדת מאי
חשיבות העניין וממשיכה לחפור בבאר היבשה הזו.
מכאן
לעניין שבו הבינה המלאכותית והבינה האנושית שווים: בחיזוי העתיד.
נדמה
שכולנו מכירים את אתרי תחזית מזג האוויר. בחיים הממשיים יש מצב שבו יש גשם ומצב
שבו אין גשם. בתחזיות תמיד יש משהו כמו 30% שיהיה גשם. כמעט כל התחזיות הן שילוב
של הבינה האנושית והמלאכותית.
המשעשע
השבוע היה ששתי ה"בינות" לא חזו את נפילת מחירי מניות יצרני השבבים. לא
יועצי ההשקעות. לא האנליסטים. לא קוראים באספרסו. לא הבינה המלאכותית – כל אלה לא
ידעו מה צפוי. אפילו בהסתברות של 30%.
הבינה התאגידית
גם
כאשר חושבים שיודעים, לא פעם טועים.
על פי
חוק, תאגידים שמניותיהם נסחרות בבורסה מפרסמים תחזית הכנסות ורווחים בכל פעם שהם
מפרסמים דו"חות כספיים לציבור, וזה קורה אחת לשלושה חודשים.
נייר עבודה חדש בדק את האמינות של הדיווחים העתידיים האלה. החוקרים בדקו לאורך חמש שנים
את הדיווחים הרבעוניים של 6000 תאגידים על המכירות הצפויות. הנה סיכום הממצאים:
א. לרוב הדיווח העתידי מוטעה. בתחזית לרבעון הקרוב
רק 18% מהתחזיות היו בטווח 10% מהביצוע בפועל.
ב. לרוב הטעות נוטה לכיוון האופטימיות. התחזית הייתה בממוצע 16%
מעל מהביצוע בפועל.
האם
התחזיות האלה נעשו בתום לב או בזדון? לחוקרים לא היה מידע פנים על איך הן נעשו.
אבל מכיוון שבדקו חמש שנים זה נראה מעט תמוה שהתאגידים לא למדו מנסיון העבר. למשל
שאם התחזית היתה למכירות של 100 והיא נעשתה לפי מיטב הידע העיסקי, אבל לאורך שנים
יש טעות של 16% האם האגיד יפרסם תחזית של 100 או תחזית של 84?
פרס לחזאי המצטיין
לסיום
נושא לחיזוי: מתי אפשר יהיה לקנות בשר תנינים בישראל המהווה בסיס למרק שנחשב אחד
מהטובים מסוגו? בישראל מגדלים תנינים, ויש יבוא חופשי. כאשר כ־60% מהתושבים לא
נדרשים לכשרות רבנית.
מי
שיביא תחזית נכונה יקבל פרס: תנינון מחמד.
