פמיניזם עקום

האם מכון אדווה מציע להקים צינור שיוליך דם מתל אביב לחיפה בשם השיוויון המגדרי, כמובן ?

במחקרה של ד"ר נ. נפוח נמצא כי שיעור הנשים בקרב ראשי משפחות הפשע הוא אפס. אפס מוחלט. כל משפחות הפשע נשלטות בידי גברים, מצאה החוקרת.

עוד מצאה החוקרת כי על אף ששיעור הנשים המעשנות גדל, בעוד שיעור הגברים המעשנים יורד, עדיין יש אי שיוויון בולט. שיעור הנשים המעשנות בכל זאת נמוך משיעור הגברים המעשנים.

התברר גם כי גם בקרב חיילי הצבא, שיעור הנשים שהרגו פלסטינים/ טרוריסטים/ שוהים בלתי חוקיים אינו מהווה אפילו עשירית האחוז  מכלל החיילים הגברים שעשו כן.

ולא למותר לציין כי על אף מה שרואים בקולנוע של הוליווד, בישראל 2012 עדיין שיעור האלכוהוליסטיות נמוך משיעור האלכוהוליסטים.

שתפו:

קרא עוד

מה בין חניה למכוניות לחניה לאנשים

השופטת מיכל אגמון-גונן פסקה שאסור לקחת לחסר בית את השמיכה שלו. שאפו

האגודה לזכויות האזרחי הביעה שבעות רצון גדולה. היא זכתה בתביעה משפטית נגד רשות ציבורית. ולא רק שהשופטת, מיכל אגמון- גונן, הוציאה פסק דין עקרוני ומקיף, אלא שייהנו ממנו העניים שבעניים, הפגועים ביותר.

 הנתבעת היתה עיריית תל אביב שביקשה לסלק כמה חסרי דיור מגנים ציבוריים שבהם "התנחלו". אלון מן, אשר ויצמן וגיל מתקה אליאס יחד עם האגודה לזכויות האזרח עתרו לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב.

שתפו:

קרא עוד

נמק רפואי

לא מכבר פגשתי באדם  מעורה מאוד בכלכלת ישראל. בעבר היה בכיר במגזר הציבורי ועתה במגזר הפרטי.   נפגשנו  בעקבות עימות בנושא "ימין ושמאל בכלכלה" שבו השתתפתי. "אני רוצה להבין", אמר האדם המעורב, "אתה לא מאמין בביקוש והצע"?

הכוונה, כמובן, לאחד מ"חוקי היסוד" של הכלכלה שבעיני רבים נחשב לבעל תוקף  אף יותר מהאמונה ביהווה שמקפיד בשמירת שלומם של מאמיניו.  אמרתי לו שאם הוא מחפש אלוהים כלכלי שיעבור ל"דמוגרפיה".

שתפו:

קרא עוד

אי ביטחון תזונתי

איך מבדילים בין שמאל וימין במדיניות רווחה?

 "המסקנה היא ברורה: מדינת ישראל צריכה ליטול אחריות על ביטחונם התזונתי של אזרחיה ולא להותיר אחריות זו בידי עמותות וגופים פרטיים. הצעת החוק מציעה תשתית ארגונית, תכנונית, ומעשית לפתרון בעיה כאובה זו".

כך ח"כ רוחמה אברהם בלילא (קדימה) בעת שהציגה בכנסת את הצעת החוק שיזמה שמטרתו להבטיח בטחון תזונתי לתושבי ישראל. זה היה במאי 2011. לא מכבר מינה שר הרווחה, משה כחלון, את המועצה לביטחון תזונתי שהיא "מסגרת פורמאלית בין משרדית ולאומית שתאפשר להתמודד ולבחון סוגיות רוחב בכל הנוגע לביטחון התזונתי. המועצה תביא את המלצותיה בפני השר והממשלה ותהיה הגורם המקצועי הרשמי שיעסוק בקביעת מדיניות הממשלה בנושא הבטחון התזונתי", מסבירה דוברת המשרד.

והנה משהו קצת פחות חשוב: למועצה אין תקציב.

שתפו:

קרא עוד

בין רמאללה לעזה

"הפתרון לבעיה של עזה עובר דרך רמאללה". כך אמר ח"כ אילן גילאון בתשובה לשאלה "מה לעשות בעקבות הרקטות מעזה"? בכך שיקף את עמדת "השמאל" – ממרצ, דרך חד"ש ועבור לבלד והמפלגה האיסלמית. לדעה הזו שותפים גם חברים רבים במפלגת העבודה שהיו אומרים את אותו הדבר אלמלא הובהר להם שיו"ר המפלגה שלהם נמצאת ליד ראש הממשלה מהימין.

הרעיון הוא פשוט ונדוש: ישראל צריכה "תהליך מדיני" עם הפלסטינים. הגדיל לעשות הנשיא הפלסטיני, מחמוד עבאס, שהסביר לפני כשבוע בראיון לערוץ 2 בטלוויזיה שהוא מוכן לחזור לצפת כתייר, ולא כפליט השב לביתו. הנשיא של רמאללה, לפי התסריט הזה ,יביא לשלום של שתי מדינות לשני עמים – הבלוף המוכר זה יותר מ – 40 שנה, שמוכר "השמאל" לתושבי ישראל.

יתרת המאמר הזה תנסה להבהיר מדוע מדובר בבלוף.

שתפו:

קרא עוד

Back to 1947

כבר לפני כמאתיים שנה אמר קרל מרקס כי ההיסטוריה חוזרת על עצמה – פעם כטרגדיה ואחר כך כפארסה. אבל יש מקרים, שבניגוד לתיזה של מרקס, מטיפשות שחוזרת על עצמה יוצא מתוק.  ותודה לתשיעיה, למשרד החוץ, ולגלעד ארדן – השר להגנת הסביבה, שלשם שינוי אולי באמת יגן על הסביבה.

הרשות הפלסטינית, ולא בפעם הראשונה, מתכננת לפנות לאו"ם כדי להתקבל כחברה שאינה מדינה. ממשלת ישראל עצבנית מהעניין אף יותר מאשר מההפגזות על יישובי הדרום  שעליהן היא מבליגה  יותר מאשר כל ממשלת מרכז שהיתה במקומותינו. למה העצבים? מה זה מעלה או מוריד אם פלסטין תתקבל לאו"ם? הרי ממשלתנו כבר קיבלה מזמן את "פתרון שתי מדינות", אז מה העניין? מה העצבים?

שתפו:

קרא עוד

מתיחת פנים?

על הקשר שבין כישלון המכונית החשמלית והפנסיות

לא מכבר, בתערוכת הרכב באיסטנבול הוצגה ה"רנו פלואנס החדשה". המכונית, שמיוצרת בתורכיה, עברה "מתיחת פנים", כהגדרת יחצ"ני הרכב. שינו את הגריל, הפנסים, הריפוד ואף מנוע חדש התווסף למכונית שתשווק במתכונתה החדשה מינואר 2013.

השאלה היא מה זה עושה לפנסיה שלכם?

שתפו:

קרא עוד

קשקוש מחשמל

את הראל בלינדה צריך להעיף מכל המדרגות.

אולי אתה או את לא מכירים את האיש, ומעולם לא שמעתם עליו. אבל שלא יהיה ספק: תסלקו אותו והכל יבוא על מקומו.

או שלא.

בלינדה הוא סמנכ"ל כספים בחברת חשמל. לפני כמה חודשים, בעת כתיבת דו"ח תקופתי הגישה החברה אומדן של כמות הכסף (תזרים מזומנים) שתזדקק לה עד לסוף השנה.  כמה שבועות מאוחר יותר מצאה החברה טעות של 1.4 מיליארד שקל. היא העריכה בטעות שיש לה את הסכום הזה עכשיו – ולא היה לה אותו, ולא יהיה לה אותו. טעות בתחזית.

שתפו:

קרא עוד

פרי באושים

משהו רע קורה לעיתונאים בשנים האחרונות. מקור המידע העיקרי שלהם הוא "מקורבי". "מקורבי" קל להשגה ולייחוס, וגם – זה קורה לעיתים – הוא או היא אינם  קיימים כלל אלא במוחו הקודח של העיתונאי העצל.

כמה מרענן היה  לקרוא הבוקר כתבה בסגנון הישן. סיון איזסקו פירסם ב"הארץ" טיוטה של דו"ח שנכתב בבנק ישראל על דירקטוריון בנק המזרחי. יופי של סיפור.

שתפו:

קרא עוד

הקיצוב חוזר

מדוע בחר בנק ישראל בשיטה הכי גרועה לריסון האינפלציה במחירי הדירות

היו ימים שבהם חשבו כי אין ברירה וצריך לקצוב. כך היה בבריטניה של ימי מלחמת העולם השנייה עת הונהג קיצוב בדלק למכוניות ולחימום. כך גם היה אצלנו,  בתחילת שנות ה -50' כאשר הונהג קיצוב במוצרי מזון  וכך היה נהוג בישראל מאז אותם ימים  ועד סוף שנות ה – 80' בהקצאת אשראי. הוסבר לנו אז, כי אי אפשר בלא קיצוב באשראי,  משום שיש להבטיח אשראי זול למימון מפעלים חדשים וכי אם לא נקצוב אותו, ילך האשראי למרבה במחיר.

שתפו:

קרא עוד