יהודיות נמאסתן

דני אבבה, עיתונאי ב"ידיעות אחרונות", הודיע כי יעזוב את העיתון לטובת עבודה כשליח בדרום אפריקה מטעם גוף ציוני. הבה נשתמש בו כדי להדגים את התרחיש הבא:

בחוזה העבודה  שלו המעסיק מציע לשליח החדש, לצד השכר, בונוס של 1000 דולר על כל אדם, מעבר ל 100 הראשונים, שיסכים להגר לישראל ולהתקבל בה כאזרח. אבבה, בסיור הראשון שלו בדרום אפריקה, לומד שיהודי המקום לא ממש ציונים מובהקים. ממילא כאתיופי הוא מכיר  היטב  את צרכי השחורים. הבונוס קורץ והשליח בוחר אזור כפרי נידח ומדביק שם מודעות הקוראות לתושבי המקום לעבור קורס מיוחד שיכשיר אותם להגר  לישראל. הקורס יימשך שנה והבוגרים המצליחים יקבלו מענק של 500 דולר (שווה ערך לשכר של שנה).

שתפו:

קרא עוד

חזירות נתב"גית

לא מכבר פסק בית משפט נגד הורים בבית ספר יסודי שדרשו להמשיך ולקיים סלקציה בין הילדים כדי לקבוע מי זכאי ללמוד בבית הספר. הפסיקה עוררה עניין כאילו לפתע הופרו סדרי עולם. ואכן בתי הספר היסודיים – בזרם הנקרא בטעות ממלכתי – הם האחרונים שבהם אין סלקציה.

לפני שנים היתה התמרמרות על הנתיב המהיר לצד כביש 1 בקטע שבין שדה התעופה לוד לתל אביב.בנתיב המהיר המשתמש נדרש לשלם. המחיר, בשונה מכביש אגרה רגיל, משתנה לפי העומס. המתמרמרים טענו כי זה "כביש לעשירים".

שתפו:

קרא עוד

הדרשה א-לה טראמפ

רואה החשבון בן ציון דנציגר הוא, סביר להניח, אלמוני לרוב תושבי המדינה. אבל בגלי צה"ל הוא אישיות רצויה מאוד, ויש לו שם פינה שאמורה לעסוק בקשר שבין בני אדם לחשבונותיהם. השבוע החליט ללכת בעקבות בן האלוהים, ישוע היהודי, ולשאת דרשה. הפעם לפני הפריץ העכשווי הלא הוא דונלד טראמפ שבא לחוות חמסין במזרח התיכון.

שתפו:

קרא עוד

זילות הציבור

בית הדין לעבודה פסק לטובת תובע שתנאי הפנסיה שלו הורעו עם הלאמת קרנות הפנסיה הוותיקות ב – 2003. הפסיקה – אם תאושר בערכאות שיפוטיות גבוהות - תהיה מהפכנית, לפחות מהבחינה הכספית.

בתי הדין נשען על עניין טכני. ב - 1984 נחקק חוק להגנה על השקעות הציבור בנכסים פיננסים. החוק הזה גובר על החוק המאוחר יותר -  זה מ - 2003 - שהלאים את קרנות הפנסיה וקבע נוסחה אחידה לחישוב הפנסיה. מדוע? כי נדרש רוב של 61 חברי כנסת לגבור עליו, מה שלא קרה בהצבעה על החוק מ - 2003. החוק החדש יותר מצמצם את זכויות הגמלאים, וגם קובע שקרנות הפנסיה הותיקות סגורות, ולפיכך התוספת שפסק השופט, תבוא על חשבון מבוטחים אחרים.

שתפו:

קרא עוד

דוד, גוליית ודרוקר

החוק למיסוי דירה שלישית + נמצא כעת בביקורת שיפוטית בבית המשפט הגבוה לצדק. מתנגדי החוק טוענים שנחקק שלא כהלכה ונתמכים בחוות דעתו של היועץ המשפטי לכנסת. תומכי החוק טוענים כי זכותה של הכנסת לחוקק חוקים ושבית המשפט לא יבלבל בין הרשויות אלא אם כן יש בחוק פגיעה מהותית בסדרי הדין או בחוקי יסוד – ואין בנמצא פגיעה כזו.

שתפו:

קרא עוד

נשים נגד נשים

חברות הכנסת זהבה גלאון, שלי יחימוביץ' ואורלי לוי-אבקסיס מנהלות מאבק עיקש, ובינתיים מוצלח, למנוע העלאת גיל הפרישה לנשים. כיום גיל הפרישה הוא 67 לאישה הזכות לפרוש מגיל 62. החוק קובע שיש להעלות את גיל הפרישה לנשים ל – 64 אלא אם כן תחליט הכנסת אחרת. זה הרקע הפורמלי להחלטה שכנראה תתקבל מיד אחרי הבחירות להסתדרות בסוף החודש.

על פניו נראה העניין מופרך. איך זה שנשים, שכל הזמן מדברות ונלחמות בעד שיוויון, מעוניינות לשמר אי שיוויון בגיל הפרישה.

שתפו:

קרא עוד

רווחה או גמ"ח

מארק פירסון, סמנכ"ל תעסוקה ורווחה באירגון לשיתוף פעולה כלכלי (OECD), ממליץ לממשלת בריטניה להפסיק לשלם קיצבת זיקנה לזקנים העשירים ביותר ולייעד את הכסף לכל שאר הזקנים.

פירסון מסביר כי בריטניה, כמו רוב המדינות העשירות, "סובלת" מהזדקנות האוכלוסייה. שיעור הזקנים, ביחס לאוכלוסיית העובדים, עולה, ולפיכך נטל הפנסיה מעיק על התקציבים הציבוריים. בריטניה נבחרה להיות מומלצת ראשונה כי שם הקיצבה הבסיסית היא רק 2,500 שקל לחודש – בדומה לישראל ומהנמוכות במדינות החברות באירגון. 

שתפו:

קרא עוד

הסללה: אז ועתה

באחד מאתרי האינטרנט העוסק במדיניות חינוך התפתח בשבועות האחרונים ויכוח לוהט. התחיל בו נחום בלס במאמר שבו טען כי ממשלות ישראל, לבטח מאז שנות ה- 60' של המאה הקודמת ואילך, לא התכוונו לשלוח את ילדי העולים מעדות המזרח לבתי ספר מקצועיים – היא ההסללה שבה אנו עוסקים. את הטענה ניסה בלס להוכיח באמצעות נתונים על שיעור התלמידים המזרחיים בבתי הספר העיוניים ושיעור התלמידים האשכנזים בבתי הספר המקצועיים. הנתונים מלמדים, כך כתב, שמדיניות מכוונת לא היתה.

שתפו:

קרא עוד

הסטטיסטיקה כן משקרת

אתחיל עם פייק ניוז (fake news): החוקר שינג מינג נשכר בידי תאגיד סוויט אנד סאואר (sweet and sour) כדי לחוות דעתו האם כדאי לתאגיד הסיני לפתוח סניף בישראל.

כמקובל בעניינים שכאלה החל מינג לבדוק מי היא ישראל ולשם כך פתח את נתוני הסטטיסטיקה כפי שמפרסם  האירגון לשיתוף פעולה כלכלי (OECD). הוא מצא כי בשנת 2013 מנתה אוכלוסיית ישראל 8,059,456 נפש וכי ההכנסה הלאומית (GDP) הגיע ל -948,693,000,000 שקל.

מינג היה מוטרד. על ראש דף נתוני האוכלוסייה התנוססה אזהרה ולפיה לא האירגון הוא שאוסף את הנתון אלא הוא מצטט את האו"ם. אבל על דף ההכנסה הלאומית לא הייתה אזהרה כזאת. לפיכך החליט מינג לבדוק את הנתונים כפי שהם מתפרסמים בישראל עצמה.

שתפו:

קרא עוד