מס מים



השבוע פרסם ה"גרדיאן" הבריטי מאמר על אוכל ונזקיו. לשם שינוי לא עסק המאמר בקלוריות, שומנים, פחמימות ועניינים מייגעים כאלה. הוא עסק באקולוגיה. ליתר דיוק: האם מה שנראה בריא ונודע כבריא נושא בקרביו נזק אקולוגי. מתברר שכן.



כולנו יודעים כי חלב פרות טוב לעגלים ולא לבני האדם. גם המחיר האקולוגי של חלב ובשר ידוע היטב.
התחליף המקובל לחלב מהחי הוא חלב סויה או חלב שקדים. אין בעיה עקרונית עם חלב סויה, למעט עניין אחד: היכן מגדלים את הסויה. אם בברזיל, הרי שהנזק האקלוגי עצום. בברזיל כורתים את הג'ונגל למען הסויה כי על סויה יש מי שישלם ועל הג'ונגל אין. משהו רקוב בממלכת הכלכלה בכל הנוגע לתמחור הנזק הסביבתי.

בעיה גדולה יותר היא חלב שקדים. 80% מהשקדים הנצרכים בעולם גדלים בקליפורניה. כמה ליטר מים נדרשים כדי לייצר ליטר חלב שקדים? 2? 20? 200? 2000? ובכן, 7323 ליטר מים לעומת כליטר מים לחלב פרות. שבעה טון מים לליטר חלב שקדים. בצורת, מתברר, אינה רק בעיה שלנו. גם שם היא נמשכת זו השנה העשירית. אלא שהביקוש לחלב שקדים גדול כל כך, עד שחקלאים עוקרים עצי הדר לטובת שקדיות, תוך גרימת נזק לסביבה.

מחיר ההתפלה

סביר שמקצת הקוראים יצקצקו ויאמרו שהעיקר הבריאות. אלא שהשאלה החשובה יותר היא מה בדבר בריאות הילדים והנכדים. אם אנחנו נמשיך לשדוד את הסביבה נשאיר אחרינו מדבר צחיח.
ישראל, לכאורה, פתרה את המחסור במים באמצעות התפלה של מי ים. אלא שתהליך ההתפלה צורך כמויות גדולות של אנרגיה, והתמלחת – הג'יפה שנותרת בתהליך ההתפלה – נזרקת חזרה לים. ממש יורקים לבאר שאת מימיה שותים.
גם במקרה הזה הנזק הסביבתי לא מתומחר כראוי. אנחנו לא גובים מחיר נכון בעבור מים. המחיר הנכון ישקף לא רק את עלויות ההתפלה בהווה, כפי שעושים היום, אלא גם את הנזק בטווח הארוך הכרוך בריקון ובהרס מאגרי המים הטבעיים. אנחנו, כך מורה החשבון האקולוגי, צריכים לשלם לנכדים שלנו הון עתק תמורת המים שאנחנו גוזלים מהם. במקום זה אנחנו עושקים אותם.

מס אקולוגי במקום מע"מ

צריך להטיל מס אקולוגי שישקף את הנזק שנגרם בעת הצריכה של מוצר. כך למשל דלק. תחשיבים שנעשו על ממדי הנזק משימוש בדלק מלמדים שמס הדלק בישראל, כמו בשאר העולם, נמוך מדי.
מס אקולוגי אינו צריך להיות מוטל בנוסף למיסים קיימים. הוא צריך להחליפם. אין סיבה טובה להטיל מע"מ בשיעור אחיד על כל המוצרים. המס היחיד שצריך להטיל על מוצר הוא בגין הנזק שצריכתו גורמת. גבינה צהובה 28% מזיקה לבריאות והפרות שמחלבן מייצרים אותה מזהמות את הסביבה? חובה להטיל מס גבוה על רכישת הגבינה הזו. במקביל, יש לבטל את המע"מ.  

בימים אלה גוברות ההערכות שהבחירות יתקיימו בחודשים הקרובים. יש מפלגה שמוכנה להרים את הדגל הסביבתי-כלכלי הזה?

שתפו: