מחוננים ממוצעים

 

במשרד החינוך יש מנהל לחינוך פדגוגי ובו אגף למחוננים ולמצטיינים. האגף הזה מסייע לאתר תלמידים מחוננים (בערך חמישית מהתלמידים) וזאת באמצעות מבחני קבלה, שכמו כל המבחנים, מלמדים מעט מאוד. לאגף יש "חשיבות לאומית": "טיפוח דור העתיד של מובילים ופורצי דרך במדע, בתרבות ובחברה."

עניין זה אינו פשוט. מחד, על האגף לפעול למען "הזדמנות שווה בחינוך  הדורשת השקעה דיפרנציאלית של משאבים בהתאם למאפיינים ולצרכים של כל תלמיד ותלמיד". ואני מפרש זאת באופן שלמחוננים יש צרכים מיוחדים הדורשים משאבים שאין לתלמידים שאינם כאלה.

ומאידך  יש לנו "קידום שיוויון הזדמנויות וצמצום פערים בין תלמידים ממגזרים ומאוכלוסיות שונות". אבל טוב שיש לנו שרת חינוך שמבינה בחינוך ולכן יודעת לגשר בין שני העניינים הסותרים זה את זה.

שתפו:

קרא עוד

השמאל המפריט

 

אני מניח כי לו היו שואלים את ח"כ לשעבר רן כהן (מרצ) האם לדעתו, אז והיום, יש מקום להפריט את שדה התעופה בלוד (נתב"ג) התשובה היתה שלילית לחלוטין. די מוזר בהתחשב בעובדה שהמונופול הממשלתי הזה מעניק למשתמשים בשירותיו הקלת מס חביבה בדמות הדיוטי פרי – שכשמו כן הוא – פטור ממכס וממע"מ.

שתפו:

קרא עוד

חלם אנרגיה

 

חשוב לומר את האמת: מי שמזהם את האוויר ומי שפולט גזי חממה אלה הם בני האדם. לא הווירוסים. לא החיידקים. לא הג'וקים ולא החיות. רק בני אדם.

נכון, יש טענה כי הפליטות האלה נעשות בידי המכוניות, תנורי הבישול, תחנות הכוח לייצור חשמל ואפילו פרות. טכנית זה נכון. אבל מי שמפעיל את כל אלה הם בני האדם. מי שמספק להם חומרי גלם הם בני אדם. ובקיצור: אנחנו אשמים. כולנו.

שתפו:

קרא עוד

מקור האפליה

 

המאמר שהתפרסם כאן לפני כמה ימים עורר תגובות שהמכנה המשותף שלהן הוא תסכול. איך זה שיש תופעה חברתית כל כך מוכרת אבל איש, במיוחד מומחים מהסוג הכלכלי, לא מצליחים למדוד אותה: אפליה.

המאמר עסק בשאלה האם יש אפליה מגדרית במיסוי הכנסה ורכוש. חוקי המס, ברוב המדינות, אינם עוסקים במגדר. על פניו הכל תקין. אלא שהמחקר שצוטט שם מצא כי אמנם להלכה אין אפליה, אבל למעשה היא חיה קיימת ובועטת, אפליית נשים.

שתפו:

קרא עוד

מסוי הון מגדרי

 

לא מכבר התעורר ויכוח אקדמי בשאלה האם השפה העברית מפלה נשים לרעה. ד"ר אורית טרנטו ופרופ' יובל וולף טענו שכן. עובדה: הם מצאו שלנשים לוקח בממוצע 32 אלפיות השניה יותר מאשר לגברים לעבד מידע הנמסר בלשון זכר - השימוש הרווח בפניה לקבוצה מעורבת מבחינה מגדרית.

ד"ר הדס שינטל מצאה פגמים כה גדולים במחקר, שלדעתה הם מבטלים את תוקפו. שינטל נברה במספרים של וולף וטרנטו ומצאה שההבדלים בתוך קבוצת הבנים ובתוך קבוצת הבנות גדולים יותר מאשר ההבדל הממוצע שבין בנים ובנות. קל ללמוד מהדוגמה הזו את הספק באשר לטיבו של ממוצע כלשהו כהוכחה לטענה על אפליה.

שתפו:

קרא עוד

קפיטליזם יקר

 

לאחרונה בישרו הכותרות על פניית שרים אל יצרני ויבואני מוצרי המזון בדרישה שלא יעלו את מחיריהם.

איך זה שמשטר כלכלי הבנוי על סחר חופשי ותחרות חופשית מגלה כזו רגישות בתחום המחירים, ובמיוחד כלפי מעלה? הרי כל דרדק של כלכלה לומד כי לא היצרן, לא הספק ולא הצרכן הם שקובעים את מחיר המוצר או השרות. זה נקבע ב"שוק". בעוד שמי שלא למד כלכלה יודע בדיוק את ההפך: שהמוכר קובע את המחיר.

שתפו:

קרא עוד

יוקר ותרופות אליל

 

בשבועיים האחרונים תפס "יוקר המחייה" מקום של כבוד בתקשורת הנכתבת והמבורברת. כאילו ישראל נתקפה בוריאנט ייחודי של מחלה כלכלית. המאמר הזה בא לעשות סדר בדיון שרובו מופרך.

שתפו:

קרא עוד

זו לא הירושה, טמבל

 

לפני 40 שנה המאון העליון (=1% מהתושבים בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר) בארצות הברית החזיק ב – 20% מהעושר. היום, על פי הערכות, אותו מאון מחזיק ב – 35% מהעושר. הכלכלן הצרפתי תומא פיקטי זכה לתהילה בזכות שורה של פירסומים שהצביעו על הצטברות העושר בידי מעטים כמעט בכל מדינה בעולם. אי השיוויון בהכנסות וברכוש מטריד אפילו את קרן המטבע הבינלאומית – גוף שהשמרנות הכלכלית היתה בבת עינו. המוסף הכלכלי של עיתון "הארץ" דיווח השבוע איך העשירים בישראל מצליחים, בתרגילים פיננסים וחשבונאיים, להתגבר על חוק הריכוזיות, זה שבא למנוע הצטברות העושר בידי מעטים שאף יפגע בתחרות – בבת עינו של העיתון הזה.

שתפו:

קרא עוד