המהגרים אשמים

 


"אינעל דין אל באבור אל ג'בהום" ובהמשך "געפילטע פיש עם סוכר" הם שני משפטי מפתח בסאטירה ישראלית. אריק איינשטיין ואורי זוהר (1973) מגלמים דמויות של עולים חדשים לארץ ישראל ומולם דמויות של הוותיקים שפולטים את שתי הקללות שצויינו לעיל בראותם את אלה שזה מקרוב באו.

פילוסופים התקוטטו לא מעט בשאלה האם האדם הוא טוב או רע. צמד הבדרנים היה חד משמעי: אנחנו חארות שנהנים לזרוק את אשפתנו על הזולת. בעיקר על המהגר החדש גם כאשר אנחנו היגרנו כמה שנים קודם לכן.

שנאת הזר היא מוטיב אנושי מוכר (ונדונה כאן בשבוע שעבר). לגבי מהגרים מושמעת, בין שאר הטענות שהן לרוב גזעניות נטו, הטענה כי הם "חולבים" את מדינת הרווחה שהקמנו כאן לתפארת. כי פגיעתם הכלכלית היא כל כך גדולה שהיא גוזלת מהוותיקים מרחב, משאבים וביטחון – מה שאנשי הימין מפיצים למשל על המהגרים המתגוררים בדרום תל אביב.

העניין הזה לא מגובה בעובדות. להפך, כאשר נשמעה הטענה כי המהגרים/פליטים הם עבריינים אפילו מסמכי המשטרה לא נתנו לזה תימוכין. להפך. שיעור הפשיעה אצלם נמצא נמוך יותר מאשר אצל "הוותיקים" שרובם היגרו הלום בשנות ה- 50' של המאה הקודמת.

לאחרונה התפרסמו שני מחקרים שבדקו את הנטל הכלכלי של ההגירה.  במחקר הראשון נבדק ניצול תשלומי הרווחה בידי מהגרים עניים בארה"ב. המחקר השווה בין עניים מהגרים לעניים ותיקים בהטבות כספיות המותנות במבחני הכנסה. הממצא: ה"ניצול" של כספי הרווחה בידי מהגרים נמוך בהרבה מזה של התושבים הוותיקים.

שיא הביזנס

המחקר השני מתחיל עם התזה הכלכלית המקובלת: מהגרים/פליטים מגדילים את הצע העבודה. במיוחד את הצע העבודה הלא-מיומנת. כמקובל בתיאוריה הכלכלית, הדבר מביא הן לירידת שכר והן לגידול באבטלה של האוכלוסייה הוותיקה. עד כאן היינו בשיעור ראשון בכלכלת ביקוש והצע. בחיים הממשיים, במיוחד במדינת ההגירה הגדולה ביותר – ארצות הברית – אין ל"תוצאה" הזו זכר. זה אולי קורה במודל הכלכלי של מורים לכלכלה. החיים עצמם נכשלו במבחן הביקוש וההצע הזה. פויה.

אלא שעובדות לעולם לא ישכנעו כמו הסתה. מה שמסביר, בין השאר, מדוע בנג'מין ניתאי האמריקאי הוא ראש הממשלה הכי ותיק במזרח התיכון.

החוקרים החליטו להתמקד בשאלה המאוד אמריקאית: האם המהגרים תורמים ליזמות העיסקית. כלומר האם הם, כמו שכירים אחרים, רק חולבים את המעסיק הנדיב ממקצת מההון היזמי שלו. או שמא הם גם תורמים לביזנס?

לביצוע המשימה בדקו החוקרים שלושה בסיסי מידע: רישום של כל העסקים החדשים שנפתחו בארה"ב בין 2005 ל – 2010,  מדגם מכל העסקים שיש בארה"ב ורשימת בעלי העסקים הרשומה  ב – fortune 500 שהוא הפירסום הידוע של העסקים הגדולים ביותר במדינה ההיא.

"באמצעות כל אחד ממערכי נתונים אלה, אנו מוצאים תוצאות דומות. ראשית, המהגרים פותחים עסקים בשיעורים גבוהים יותר מאשר אנשים ילידי הארץ.

שנית, זה נכון בכל גודל של עסק, קטן, בינוני כגדול. זה הממצא העיקרי שלנו. מהגרים ממלאים תפקידים גדולים יחסית כמעסיקים בהשוואה לאנשים שנולדו בארה"ב.

שלישית, נראה כי מהגרים יוצרים מקומות עבודה (הרחבת הביקוש לעבודה) יותר ממה שהם לוקחים משרות (הרחבת היצע העבודה) בכלכלת ארה"ב."

אמור מעתה: המהגרים אשמים, אבל הם אשמים בהצלחה במדינה הקולטת. לא מסובך להסיק מכאן שהמהגרים, לרוב, גורמים להפסד למדינה ממנה הם יצאו, ברחו, או גורשו.

שתפו: