בירושלים ישנן שתי קבוצות כדורגל מקצועניות – בית"ר והפועל. הפועל הנוכחית נולדה בשם הפועל קטמון כקבוצה בבעלות אוהדיה. בתרבות של הכדורגל היתה הקבוצה חריגה בניחוח הפוליטי הוורדרד של פעילותה. משהגיעה הפועל קטמון לליגה העליונה החליפה את שמה והצניעה את צבעה.
איפה הכסף
ג'יימס הקמן הוא בעיני מהכלכלנים היותר מעניינים שקראתי. הפרופסור מאוניברסיטת שיקגו גם נדיר בכך שהוא מתעסק בבני אדם ולא ביצירות דימיוניות שבהן משחקים כלכלנים מהזן המקובל. יוזמתו מלפני עשרות שנים לחקור את התועלת בהשקעה בילדים בני 2-6, במסגרת פרוייקט פרי הראתה, בתרגום שלי, כי כל שקל שמשקיעים בילדים בגיל הזה מניב תשואה פרטית וציבורית פי עשר מִשִקל שמושקע בהשכלה גבוהה. הקמן עוקב אחרי הילדים האלה יותר מחמישים שנה. בהשוואה לילדים שלא זכו להיות בפרוייקט נמצאה הכנסה גבוהה יותר לא רק להם אלא גם לילדיהם, פשיעה נמוכה בהרבה ותועלות נוספות.
"חלחולת תקומה"
אתמול חגגנו (או שלא) שנה למלחמה. הגנרל בדימוס יצחק בריק בדעה שהצבא של ישראל הוא לא מה שחשבנו. נכון, הוא יודע לעשות טריק פה, טריק שם ולפוצץ בכל מקום. אבל גם הם יודעים. החיזבאללה שכל ראשיו נקטלו שיגר אמש טילים לטבריה, כרמיאל, דיר אל אסד וחיפה. החמאס שיגר רקטות לגוש דן מעזה. מה שמלמד שניצחון "מוחלט" מהסוג שהבטיח ראש ממשלתנו, הקופירייטר שגם המציא את "מלחמת התקומה", טרם הושג. ויש הטוענים שלא יושג כי מר נתניהו ושותפיו לא מעוניינים. המצב הזה מכונה תיקו.
הציון המכשיל
"קיימים פערים משמעותיים בתוצאות החינוכיות של תלמידים הן בין מדינות, והן בין מחוזות. ...מאחר שהאיכות של המורים היא גורם מרכזי בהתפתחות ההון האנושי של התלמידים מספר מדינות הטמיעו מערכות לבחור מורים חדשים בהתבסס על מערך מידע הכולל לרוב ציוני מבחנים בכישורי הוראה.
ההצלחה
של מערכות גיוס המורים תלויה בשאלה אם המידע שבו משתמשים לסינון המועמדים מנבא
בצורה מדויקת את איכות המורים. עם זאת רבות מהתכונות הניתנות להבחנה של מי
שמתכוננים להיות מורים אינן מצליחות לנבא את היעילות שלהם בהוראת תלמידים. לכן,
בתי ספר עשויים להתקשות לקבוע קריטריוני בחירה שיבדילו את הפוטנציאל של מועמדים
להוראה, לשפר את איכות המורים ולבסוף לשפר את תוצאות הלמידה של התלמידים. מערכות
גיוס שמעניקות משקל רב לאינדיקטורים ספציפיים – כגון דרישות רישוי, השגת השכלה או
ביצועים במבחנים סטנדרטיים – עלולות להיות לא פרודוקטיביות, ובעלות השפעה שלילית
על התלמידים".
כך נפתח
מחקר שהתפרסם לאחרונה ובדק רפורמה שנעשתה בקולומביה שבה הועלה שכר המורים ומורים
עברו מבחנים כדי להתקבל למקצוע. המורים החדשים היו בעלי ציונים טובים, היו משכילים
יותר, צעירים יותר וכאמור הצליחו יותר במבחני ההוראה.
יפה?
מבחני תלמידים
נחזור
מעט לאחור. איך יודעים מי הוא המורה הטוב במבחן התוצאה החינוכית? התשובה המקובלת
היא שהמורה הטוב נבחן, אובייקטיבית, לפי הישגי תלמידיו במבחנים כמו פיס"ה
בבתי ספר יסודיים וחטיבת ביניים, במבחני בגרות בתיכון כאשר השיא הוא המבחן
הפסיכומטרי לכניסה למוסד להשכלה גבוהה.
בשיטה
הזו מודדים את הציון הממוצע שמקבלים תלמידים במבחנים. בפלורידה שבארה"ב
האמינו באמונה שלמה שזה המבחן האובייקטיבי הנכון והודיעו למורים שהם יקבלו בונוס
כספי על פי הצלחת תלמידיהם במבחנים. מה עשו מורים רבים? ביקשו מתלמידיהם הפחות
מוצלחים לא להופיע למבחנים הקובעים או לבחור במבחן קובע ברמה נמוכה יותר (מתמטיקה
3 יחידות במקום 5). וכך ללא כל השקעה "חינוכית", הציון הממוצע עלה ועימו
הבונוס המיוחל.
והתלמידים?
אצלם לא השתנה דבר.
אורי
גניזי, חוקר בכלכלה התנהגותית, לקח קבוצה של תלמידים בטקסס – מהמדינות הכושלות
במבחני פיס"ה – וערך מבחן דומה בשינוי קל: תלמיד שישפר ציונים יקבל בונוס
כספי. התוצאה: הציון השתפר. התלמיד הוא אותו תלמיד - רק עשיר יותר.
מבחני מורים
מבחנים
הם השיטה המקובלת לביצוע סלקציה. יש משרה פנוייה? מפרסמים מודעה ומי שמעוניין עובר
מבחן. כאשר הציון גבוה יותר – הסיכוי להתקבל משתפר פלאים.
עכשיו נתאר
לעצמנו מצב שבו גם מורים נבחרים לפי ציונים במבחנים להוראה. והם גם מתוגמלים בהתאם
לציוני תלמידיהם במבחנים בתי ספר.
מה
התוצאה?
זה בדיוק מה שעשו בניסוי בקולומביה. והתברר
שהתוצאה – באמצעות ציוני התלמידים – של השקעה בציוני המורים היתה טעות. "אנו
מוצאים שהכנסת שיטת העסקת המורים הקטינה את סך הכל ביצועים של תלמידי בתי ספר
ציבוריים במבחני יציאה מתיכון ובמכללה ...ב־15 השנים שלאחר הרפורמה, ממוצע
התלמידים הציונים ירדו ב-8.2 אחוזים."
מה
שאולי מלמד ש"זיונים (סליחה, ציונים) זה לא הכל" כמאמרו של דן בן אמוץ.
ציון טוב במבחן מעיד בעיקר על יכולת להצליח במבחן אך לא על יכולת כללית.
ניסיון אישי
חמש
שנים אני לומד גרמנית באפליקציה דואולינגו. כאן יש מבחן יומי כאשר חמש תשובות לא
נכונות נפסק ציון נכשל. בשנה הראשונה נכשלתי כמעט מדי יום. היום אני נכשל אחת למאה
ימים. אני עדיין לא יודע לחבר משפט אחד בגרמנית. אבל יודע איך להצליח במבחן מבלי
לדעת את השפה.
שלום יוסף (ג'ו)
אני מבקש לברך אותך בשם כל הפוליטיקאים הישראליים מהזרם הציוני ובשם לפחות 80% מתושבי ישראל, על הצטרפותך למקהלה ששרה בהתלהבות את הוצאתו להורג של חסאן נסראללה. ממליץ לך להציע לסגניתך, קמלה, שלא תשתמש בשירותיו של היועץ שלך לענייני המזרח התיכון. הוא הטעה אותך, ואתה זה שישלם את המחיר, כפי שיוסבר להלן.
מלחמת לבנון השלישית
לא מכבר קראתי מחקר שמצא, במדגם של כמה עשרות מדינות, כי כולן מטעות באשר לגודל החוב שלהן. כמובן כלפי מטה. דוד קליין, שהיה נגיד בנק ישראל מצא שמשרד האוצר מטעה את הכנסת באשר לגירעון התקציבי כאשר כלל בהוצאות רק חלק מהריבית שעליו לשלם בגין החוב.
במדינת קו־קו־רי־קו
לא מכבר פירסם החשב הכללי במדינת קו־קו־רי־קו אי־שם במדבר במזרח התיכון פנייה לציבור להגיש הערות לשני מסמכים ממשלתיים העוסקים בעתיד ייצור החשמל בלול. זאת על רקע תלונות מתושבי הלול שקר להם בחורף וחם מדי בקיץ. המסמכים עסקו בחלופות הבאות: ייצור חשמל באמצעות שריפת גז טבעי, שיביא למחיר חשמל לצרכן של 50 אגורות לקילווט, ולחילופין, ייצור חשמל באמצעות שריפת פחם שיביא למחיר של 20 אגורות לקילווט. ממשלת קוקוריקו מינתה צוות כלכלי וצוות סביבתי־תיכנוני ואלה המליצו חצי־חצי, כאשר על הפחם יוטל מס שיביא את מחיר החשמל ל־40 אגורות מה שיעזור להגדיל יצוא ביצים וגם את הכנסות ממשלת הלול שינוצלו לטובת התרנגולות.
יש לכם
הערה?
הנה
הנוסח המדוייק: "ביום 31 במרץ 2030 יסתיים
הזיכיון שהוענק בשנת 1961 לחברת מפעלי ים המלח להפקת המחצבים והכימיקלים שבים
המלח. לקראת מועד זה, נערכים משרדי הממשלה לגבש המלצות לתשתית רגולטורית עדכנית
במישור הכלכלי והסביבתי אשר תייצר תנאים משופרים שיהוו את הבסיס למכרז העתידי
להפקת משאבים מים המלח, וזאת בהמשך לדו"ח שפרסם הצוות לעניין "פעולות
הממשלה הנדרשות לקראת תום תקופת זיכיון ים המלח" בראשות הכלכלן הראשי במשרד
האוצר דאז, יואל נווה, שהתפרסם בחודש ינואר 2019 . טיוטה זו המפורסמת להערות
הציבור היא תוצר עבודתם של צוותי עבודה בין-משרדיים בהובלת החשב הכללי אשר עסקו
בהיערכות נרחבת בנושא. צוותי העבודה כללו צוות סביבתי- תכנוני וצוות כלכלי."
כן,
משל קוקוריקו דומה להפליא לנמשל ישראל עם יתרון קל לממשלת התרנגולות.
חשב צר אופקים
המסמך
שפירסם יהלי רוטנברג החשב הכללי במשרד האוצר מניח שהציבור, כמו ממשלתו, רוצים
להמשיך להפיק אשלג, ברום ומלחים אחרים מים המלח. הוא לא שקל, והצוותים כמותו,
שאולי רצוי לא להפיק את מחצבים וכימיקלים. זאת אף על פי שאפשר להרוויח כסף רב
בפרוייקט חלופי לטובת התרנגולות המתגוררות בישראל.
באנגלית
שם המקום הוא ים המוות, ולא ים המלח. מה שישראל עשתה עם הים הזה הוא לא סתם מוות
כפי שהיה בעבר אלא מוות מתמשך. זה החל עם ההחלטה לעצור זרימת מי הירדן לים המוות.
כי לא היו די מים עבור תושבי ישראל (אבל ראה זה פלא שכאשר נחתם הסכם השלום עם ירדן
התברר שיש בישראל די מים ועשרות מיליוני מ"ק נמכרים מדי שנה, במחיר מוזל,
לירדן. למען שכנות טובה, וממילא לים המוות אין זכות הצבעה). וזה נמשך עם כריית
המחצבים.
כך
הורגים עוד ועוד את הים.
כלכלת ים המלח
פעם
היה לישראל חסרון כיס במטבע חוץ והאשלג הכניס כסף טוב. היום ישראל
"סובלת" מעודפי מטבע זר ויכולה לחיות בלי היצוא הזה. לכן, כלכלית, אף
אחד לא צריך מכרז להמשיך להרוג את ים המלח, מלבד כי"ל (כימיקלים לישראל),
בעלת זכות סירוב במכרז חדש, או כל זוכת מכרז עתידית אחרת.
אפשר להרוויח גם מזה. את ים המלח ראוי לכסות כדי לצמצם ככל האפשר את התאדות המים.
מהו הכיסוי הטוב ביותר? מצופים שיחזיקו פאנלים של קולטי שמש ומתחתם בטריות שהופכות
את החום של השמש לחשמל. מחיר החשמל הזה הוא בערך 7 אגורות לקילווט.
הפוליטיקה של ים המלח
הנה
עוד רווח אפשרי. הים נמצא בריבונות ירדן, ישראל ופלסטין (שטח C מעין גדי ועד לשפך הירדן בצפון הים).מה בדבר מפעל משותף לייצור
חשמל עבור שלוש הישויות האלה?
אם זה
כל כך פשוט וראוי אז מה המכשול?
אולי
כי הממשלה מבקשת להקים שתי תחנות כוח לייצור חשמל משריפת גז ב"יהודה
ושומרון" שלא מסוגלות להתחרות כלכלית ואקולוגית בחשמל מים המוות. אבל הן בהחלט התנחלות אנרגטית מזהמת.
