7 באוגוסט 2018

Fake פרשנות


"פטריוטיות היא מפלטו האחרון של הנבל" (סמואל ג'ונסון, 1775)

ל"ידיעות אחרונות" היה ביום שישי האחרון סקופ: "דירוג שיא לכלכלת ישראל" נכתב בידיעה בדבר כוונתה של חברת דירוג, סטנדרד אנד פורס, להעלות את דירוג האשראי עוד באותו היום. וכך אמנם היה. בידיעה שנכתב כי הדירוג יעלה ל – AA, ובפועל הוא עלה בפחות מזה, אבל לא נהיה קטנוניים.
היו שתהו מה ראה העיתון להפוך ידיעה כלכלית מהסוג הזה לכותרת ראשית. ב"ידיעות אחרונות" תמיד דרשו כי כותרת ראשית בכלכלה צריך שתיגע למשפחות, משקי בית, לציבור הרחב. מה לדירוג אשראי ולמשפחה הממוצעת?

העיתון של יום ראשון ביקש להסביר את פשר הקשר שבין הדירוג ובני האדם החיים כאן. שם על עמוד וחצי הכותרת היתה "עלינו ליגה: מה נרוויח מהעלאת הדירוג"?

התשובות אף הן הובלטו. הנה הן אחת לאחת: הקטנת הגירעון בתקציב, אפשרות להפחתת מסים, אפשרות להגדלת תקציבים אזרחיים, אפשרות לקבלת הלוואות בריבית נמוכה, השקעות של חברות זרות בישראל.

כל הרשימה היא שקר. חמישה שקרים מנופחים מחוץ לכל פרופורציה. את כל הרשימה אפשר היה לכתוב לפני שנה, שנתיים ובמיוחד ביום חמישי באותה מידה של אמת. הכל כדי להצדיק את הטענה שיש בשינוי הדירוג משום רווח למי מאיתנו, ובכך לתת גיבוי למריחת העניין ככותרת ראשית ביום שישי.

בין יפן וישראל

לצד הניפוח הזה ניתנה פרשנות שכתב סבר פלוצקר תחת הכותרת "מתנה מאוחרת". הכותרת, שאינה משקפת את הפרשנות, נועדה לתמוך בקו הכלכלי שהעיתון בחר. פלוצקר עצמו סיכם את המשמעות של העלאת הדירוג במילים "השלכותיה אפסיות" – מה שמדויק לחלוטין.

דירוג אשראי לא מעיד דבר על המדינה. הוא מעיד, במקרה הטוב, על הממשלה. וככל שהדירוג גבוה יותר – החוב הממשלתי נחשב אמין יותר. יפן היא מדינה עם חובות ענק לפי אמות המידה של חברת הדירוג, ועדיין היא אמינה לחלוטין גם אצל חברת הדירוג. ישראל היתה בעבר עם חובות בממדי ענק ועם דרוג נמוך אך מעולם לא שמטה את פרעונן.

עיתון פטריוטי

אז בשביל מה הדירוג? זה שעשוע מהסוג שהיה מקובל בתנועת נוער: מי משתין למרחק גדול יותר. זה חשוב? לא. אבל זה משעשע וכל הנערים התייצבו בשורה ומדדו.

מדוע "ידיעות אחרונות" עוסק ב fake פרשנות? כי המו"ל של העיתון, נוני מוזס, נתפס רוקח עיסקה אפלה ולא חוקית, שעל פיה הוא יוודא שכתביו יכתבו טובות על ביבי נתניהו ובתמורה תצומצם תפוצתו של העיתון המתחרה. מאז חשיפת העיסקה, העיתון משתדל להיות סופר פטריוט. יותר פטריוט מנתניהו עצמו שהוא מלך הפטריוטים. כמו שנתניהו מנסה להיות יותר ימני מנפתלי בנט, כך"ידיעות" יותר ימני מבנימין נתניהו. ואם למען מטרה נעלה מוכרים לוקשים עיתונאיים ומביימים מידע מסולף – זה מותר.

 אתיקה עיתונאית? לא בבית "ידיעות אחרונות".