המאמר הזה עוסק בקשר בין מחיר הפיסטוק הקלוי לשכר אקדמאים. אתחיל עם השכר. כותב פרופסור אמריטוס לכלכלה יוסי זעירא: "הנתונים מראים באופן ברור ובסיוע מחקר כלכלי מבוסס :בוגרי השכלה גבוהה מרוויחים יותר לאורך חייהם בהשוואה לאלו שאינם מחזיקים בתואר אקדמי. הדבר אינו רק סיפור אישי או דעה חברתית - זו תופעה שמגובה בנתונים אמפיריים שמצביעים על תוספת הכנסה משמעותית וקבועה לאורך זמן לבוגרי אוניברסיטאות ומכללות".
המומחים לענייני
כלכלה נתנו לעניין שם ייחודי: הון אנושי. המרכיב הבולט באותו הון הוא ההשכלה בכלל
וזו האקדמית בפרט.
ואכן, עיון
בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראה כי ב־2022 בעלי השכלה של 16+ שנות לימוד
משתכרים כ–50% יותר ממי שמסתפקים בלימודים תיכוניים.
הנה כי כן הוכחה
מדעית לכך שהשקעה בהון אנושי מניבה תשואה חיובית ומשמעותית, ותוקפה כללי ואינו ייחודי
לישראל הצנומה.
אלא זאת: תנאי
הכרחי לקיומה של תיאוריה מדעית הוא שניתן באופן עקרוני להפריך אותה. והנה, שני מחקרים ומפקד אחד מטילים
ספק במהימנות הממצאים הנ"ל.
נשים וגברים
המחקר הראשון
התבסס על נתונים ממדינת טקסס בארה"ב וכך נכתב בו:"הנתונים שלנו מראים
שגברים שלמדו בקולג' ארבע שנים משתכרים 51% יותר מנשים שלמדו בקולג' באמצע הקריירה
וסטודנטים לבנים משתכרים 43% יותר מסטודנטים שחורים".
נו טוב, יאמר
הכלכלן המקצוען, זה ממוצע שלא מפריד בין מקצועות. אם, נניח, יותר נשים לומדות ספרות
וגברים מעדיפים לימודי מחשב – בחירת
המקצוע מסבירה את הפער בשכר, לאו דווקא המגדר.
אלא שחמשת
החוקרים הסתכלו ממרחק 20 שנה על פערי השכר בין גברים ונשים ולבנים ושחורים שלמדו
את אותו המקצוע. והממצא: הפערים נשארו כמעט באותו גודל.
הצצתי בנתוני
הלמ"ס ל־2022 במקצוע עם השכר הגבוה ביותר. שכר הגברים הוא 40 אלף לחודש ושכר
הנשים 27 אלף. זה הממוצע. בחציוני – 30 אלף לגברים ו־13 אלף לנשים. אשה עם 16+ שנות
לימוד במקצוע הכי יוקרתי משתכרת כמו טכנאי עם 10 שנות לימוד. משהו מוזר קורה במקומות
העבודה.
ההונאה באקדמיה
מי הוא אקדמאי
בעל השכלה גבוהה? מי שבידו תעודה מאוניברסיטה. תעודה זו נסמכת על ציוני מבחנים ועבודות, אך מה
טיבן של אלה? על כך נסוב המחקר השני, שנערך בסין. הנה משפטי הסיכום:" באמצעות
יישום אלגוריתמים מתקדמים לאיתור פלגיאט על כחצי מיליון עבודות גמר לתארים מתקדמים
הזמינות לציבור בסין, אנו חושפים התנהגות בלתי־הולמת נסתרת ומאמתים אותה מול מדדים
של יושר. באמצעות קישור בין רישומי פלגיאט לבין נתונים מנהליים עשירים, אנו מציגים
ארבעה ממצאים עיקריים. ראשית, פלגיאט הוא תופעה נפוצה ומנבא סלקציה פוליטית
שלילית: מבצעי פלגיאט נוטים יותר להיכנס לשירות הציבורי ולהתקדם בו. שנית, כאשר הם
מחזיקים בעמדות כוח, מבצעי פלגיאט מתפקדים באופן ירוד יותר [...]".
למנוע אי הבנות:
השכלה היא דבר ראוי ביותר לכלל ולפרט. אלא שהממצאים שהובאו כאן מטילים ספק אם
התמורה להשכלה גבוהה נובעת מיכולת או שמא מאפלייה והונאה. יש הטוענים כי עיקר
התמורה להשכלה גבוהה היא אצל עובדי המגזר הציבורי שם יש התנייה השכלה לקבלת משרה. תוספות
שכר מותנות השכלה פורמלית כזו. אלה הסדרים מינהלתיים שאינם מעידים בהכרח שהשכלה
היא המנוע.
מדע הפיסטוקים
מדע הכלכלה טוען
שבהינתן תחרות חופשית, מחירו של מוצר יהיה דומה. כחובב פיסטוקים קלויים פניתי
תחילה ל־Chat GPT
בשאלה על מחיר הפיסטוקים בישראל. התשובה: 60-100 שקל לקילו. זו תשובה שמשקפת טווח
מחירים בכל ישראל. לפיכך פניתי לשוק מחנה יהודה בירושלים, לאזור שאורכו ורוחבו 50
מטר ובו 10 מוכרי פיסטוקים. כאן אין גורמים חיצוניים שעלולים להשפיע וצפוי, במצב תחרותי,
שהמחיר יהיה דומה. בפועל: 65־90 שקל לקילו.
ללמדנו שכלכלה
היא מדע כמו שספרות היא מדע. נכון, בכלכלה הכל נמדד ונספר ובספרות רק נכתב ומדובר.
אבל התוצאה זהה: הכל עניין של דעה, של השקפה, של פוליטיקה. ממש אחרת מגרביטציה.
