מה אומרים המספרים

החרדים והערבים מהווים נטל כלכלי גדל והולך על הרוב היהודי-החילוני ומעכבים למעשה את צמיחת המשקזו מסקנת עבודה שהציגו ד"ר יעקב שיינין ויריב שגב מחברת „מודלים כלכליים" בכנס הרצליה הניסיון להתמקד בערבים כאילו הם הבעיה של המדינה מעלה ריח רע כלכלה




 ד"ר יעקב שיינין ויריב שגב מחברת „מודלים כלכליים" הציגו בכנס הרצליה האחרון עבודה שעניינה „ההשלכות הכלכליות של המבנה הדמוגרפי."  המסקנות העיקריות של צמד החוקרים הן שאם הערבים והחרדים היו כמונו, הרוב, אז היתה כאן צמיחה כלכלית אדירה. רמת החיים היתה גבוהה בכחמישית. מאחר ששתי הקבוצות האלה מתעקשות להתנהג אחרת, הנטל על הרוב היהודי-חילוני, הנדרש לקיים את אסופת הבטלנים ההיא, יוכפל בתוך 30 שנה. זה יהרוס את המדינה.


 שיינין ושגב מציעים שורה של מהלכים כדי להביא לכך שהערבים והחרדים יתנהגו כבני-אדם יהודים-חילונים. לא זה המקום לדון בהצעות המלומדות. זה המקום לדון באיך עושים מחקר כלכלי.


 שיינין ושגב מפנים אצבע לשני נתונים מרכזיים: שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ומספר הילדים במשק הבית. הדכדוך הכלכלי העולה מהתחזית שלהם נובע מהעובדה שלערבים ולחרדים יש הרבה יותר ילדים, ובעיקר מכך שהם לא עובדים מספיק. עובדה: בקרב הרוב היהודי-חילוני שיעור ההשתתפות בכוח העבודה הוא ,58%  ואילו בקרב החרדים רק ,45%  ובקרב הערבים רק .39% כך, בנתון אחד, אנחנו מבינים מי תומך ומי נתמך
.

 המדור הזה נבר בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במטרה למצוא מי באמת תומך ומי באמת נתמך. הכול עניין של קלסיפיקציה. שיינין ושגב חיפשו ערבים וחרדים, אני חיפשתי אחרים. נעזוב את החרדים, שממשלת ישראל נותנת להם שפע סיוע ציבורי, ונתמקד בערבים, שבנימין נתניהו רואה בהם סכנה. הנה הממצאים:

   זו שטות גמורה לחשוב שהיהודים תומכים בערבים. האמת היא שגברים ערבים תומכים בכל קבוצות האוכלוסייה האחרות: שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של גברים יהודיים הוא .60%  שיעור ההשתתפות של גברים ערביים .64% –  אמרו מעתה: כל הגברים הערבים תומכים. כל הגברים היהודים – נתמכים.


 הדבר הכי בולט בקבוצת הגיל .24-18  שם שיעור ההשתתפות של גברים יהודים הוא ,35%  ואילו של גברים ערבים .60% –  אמרו מעתה: הגברים הערבים מממנים את הצבא. אגב, לא רק הם. נשים יהודיות גם. עובדה: שיעור ההשתתפות שלהן בכוח העבודה בגיל הזה הוא .53%


    ומה קורה אחרי הצבא? לא תאמינו, אבל אותו הדבר. בגילים 35-25 ממשיכים הגברים הערבים להשתתף בכוח העבודה יותר מגברים יהודים. לפי המתודולוגיה של שיינין-שגב, הערבים מחזיקים כאן את המדינה. כלומר, הגברים הערבים.


  האמת עגומה הרבה יותר: הערבים מחזיקים במיוחד את העולים החדשים היהודים, ששיעור ההשתתפות שלהם בכוח העבודה הוא רק 55%  בקרב עדות המזרח ורק 58% בקרב עולים אשכנזים. כל מפעל העלייה, לפי מתודולוגיית שיינין-שגב, מתבסס על כוח העבודה הערבי-הגברי.


  מי שאוהב סטטיסטיקה עקומה יסתכל על הנתון הבא: ב2001-  היו בישראל 27,000  משקי-בית שבהם ההורים לא מועסקים ויש ילד אחד, אבל רק 14,000  משקי בית שבהם ההורים לא מועסקים ויש שישה ילדים ויותר. מה שמלמד, לפי ההיגיון הנפוץ במקומותינו, שככל שיש יותר ילדים, יש פחות משפחות של לא מועסקים. הלוא כן?


 אם מסתכלים ברצינות, יש לישראל בעיה לא פשוטה והיא שיעור נמוך יחסית של משתתפים בכוח העבודה.  הבעיה העיקרית היא גברים. שיעור ההשתתפות של גברים היה קרוב ל80%-  לפני 40 שנה,  והוא מצוי בירידה מתמדת. איך אפשר לדעת שזו התנהגות חריגה? כי אצל נשים יש בדיוק ההפך – גידול בשיעור ההשתתפות. מבין הנשים יש בעיה עם נשים מוסלמיות, ששיעור השתתפותן קטן להחריד, אבל עולה. אין בעיה עם גברים ערבים מכל סוג שהוא. הניסיון להתמקד בערבים כאילו הם הבעיה של המדינה הוא הסתה פשוטה ומדיף ריח רע.
23.12.2003
שתפו: