נתניהו והבנקאים

 

"אינני מבין בכלכלה אך אני מאמין למאות מראשי הכלכלה בישראל שמתריעים מפגיעה בכלכלת ישראל בעולם."

כך אמר המפגין דוד אגמון בהפגנה בראשון לציון.

"המסר של בכירי הבנקים לנתניהו: אתה משחק באש"

"נתניהו אמר במפגש שהרפורמה המשפטית תזניק את הכלכלה"

כותרת וטקסט מהמוסף הכלכלי של "הארץ" - דה מרקר - ביום ראשון 29 לינואר.

מכיוון שהרפורמה המשפטית המדוברת לא עוסקת בבלוג הזה ואין סכנה שבמקומי ימנו עז, אני לוקח על עצמי לשפוט בין נתניהו לבנקאים.

נתניהו

זה נראה די קל. הרפורמה המשפטית תזניק את הכלכלה". קשה למצוא אמירה של נתניהו נטולת שקר או אי דיוק. במשפט המצוטט ממנו הוא התחזה לגרועים שבכלכלנים: אלה שעוסקים בתחזיות. תחזיות הן כחומר ביד היוצר. אותי האיש הפתיע. חשבתי שהוא רוצה להיות מלך ישראל ומתברר שהוא כנראה הלום הזיות ממסמך שאפשר שכתב יועצו לשטויות: פרופסור אבי שמחון.

מכיוון שאותה רפורמה משפטית לא עוסקת בזכות הקניין של קפיטליסטים מושבעים, ומכיוון שכל חבריו הפוליטים של נתניהו הם מזן הפמיליה של דונלד טראמפ, אפשר להרגע ולקבוע שלהון הישראלי והעולמי שבא להתנחל כאן אין באמת מה לדאוג. כלומר אין להם מה לדאוג מהממשלה. אולי, זה נראה בעתיד הקרוב, יש לנתניהו מה לדאוג מהישראלים. אם אכן הישראלי הממוצע יוציא את כספו מכאן וימיר את השקלים ליורו אותם יפקיד בבנק בקפריסין – אז אולי תהיה קצת בעיה. למה רק קצת? כי אני מניח שנגיד בנק ישראל ימכור יורו כדי לספק את הביקוש. ולא מפחד מנתניהו אלא מפחד הפיחות בשקל והאינפלציה הצפויה.

הבנקאים

העובדה שנתניהו הוא ביבי שדבר אמת מתקשה לצאת מראשו אין פירושה שהבנקאים אומרים דברי טעם. הבה נבחן לרגע את הפרסומות האחרונות של כמה מהבנקים: פטור מעמלות בחשבון עו"ש (*).  הדבר הכי חשוב בפרסומת הזו הוא הכוכבית. מי שיקרא ימצא שלידה כתוב "רוב העמלות". הנה הימור: אם הבנקאים צודקים בתחזית שלהם שהישראלים ימירו שקלים למט"ח האם הבנקים לא יגבו עמלה על המרת המטבע? אהה, זה לא כלול.

האם בנקאים מתמצאים במדינות כלכלית יותר מאשר כל אחד מאיתנו? לישראל יש נסיון רע מאוד עם בנקאים. חלק ניכר מהם שיכנע את המפקידים להשקיע את כספם במניות ה....בנקים. באותם ימים הבנקים ויסתו את שער המניות ולכן המליצו להשקיע באותן מניות. קל לווסת תנודה של 2%. אך כאשר העדר התחיל לרוץ – הבנקים פשטו את הרגל, והולאמו על יד הממשלה.

זו לא תופעה ישראלית ייחודית. הבנקאים באיסלנד הבטיחו למשקיעים זרים ריבית טובה יותר מאשר בנקים אירופים אחרים. הרבה השתכנעו והשקיעו שם. זה נגמר, כמו מניות הבנקים אצלנו, רע מאוד.

האם הבנקאים למדו את הלקח? מי נתן לאליעזר פישמן, סוחר במטבע חוץ אשראי כמעט בלתי מוגבל עד שפשט את הרגל?  ואיך דנקנר קנה את דיסקונט השקעות? בכספו? ואיך הוא פשט את הרגל? בכספי הבנקים!

אז מדוע הה' קוטלר, פרידמן, לוין וחבריהם בדעה שהפעם הם אמינים יותר? שהם מבינים יותר מאשר פרופסור אבי שמחון, מנפיק "יהיה טוב" שמשדר נתניהו?

ובכלל, ממתי בנקים דואגים לאזרחים המפקידים הקטנים והבינוניים? אנחנו באינפלציה של כ־5% והריבית על יתרות זכות בחשבון עו"ש לא מגיעה לחצי מזה. אפילו מי שמפקיד כספו לשנה לא מגיע לשמור על כוח הקנייה של כספו. וריבית החובה? היא הרבה יותר רחוקה מ־5% אבל בכיוון ההפוך.

אפילו האבא של הכלכלה הקפיטליסטית, אדם סמית, טען שבנקאות חשובה מדי מכדי להפקיד אותה בלעדית בידי בנקאים.

קל וחומר את הכלכלה כולה.

 

 


 

 

 

שתפו: