לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ', היה רעיון איך
לצמצם את יוקר המחיה, כלומר את האינפלציה. הוא פירסם לפני כמה שבועות טיוטא של חוק
(במסגרת חוק ההסדרים הנלווה לחוק התקציב לשנים 2023-4) ולפיו תצומצם סמכות משרד
החקלאות להגביל יבוא תוצרת חקלאית. על יבואן של מוצרי מזון ייאסר לייצג יותר מיצרן
עולמי גדול אחד ועוד כהנה וכהנה מהלכים שכולם תחת הכותרת "יותר תחרות".
כאשר הדברים האלה נכתבים יש ערפל סמיך על מה
הוחלט בממשלה בסוף השבוע שעבר בעת דיוני התקציב. לא ברור עבור מה הצביעו השרים,
כולל לשרים עצמם. אבל מהמעט שכן ידוע עולה שהרעיונות של הגברת התחרות בשיווק מזון
נמחקו. מחיאות כפיים נשמעו מביתו של האזרח פוטין, כמו גם מבתי היבואנים והסוחרים
שהטיוטא אמורה היה לטפל בהם.
אמורה, כי גם הנוסח המקורי היה עטוף במלל
שמאפשר להתחמק. למשל המילים "יצרן גדול" הם נטולי כל פשר מדידתי. פרשני
הכלכלה שמצאו בסמוטריץ' אוזן תחרותית קשבת ייאלצו עתה להסתפק בצמצום הריכוזיות
האנושית בקרב הפלסטינים.
תחרות נוסח פוטין
קומוניזם, לפחות מהזן עליו כתב קרל מרקס, לא היה מעולם ברוסיה. היה צאר, היה לנין, היה ועד מרכזי, היה ילצין; ויש פוטין שמטפח כמה עשרות מיליארדרים שמחזיקים את הבעלות על 80% מרוסיה.
תחרות אין שם. גם המילה חופשי לא מקובלת על
המשטר. תחרות חופשית היא העונש הגדול ביותר שהוטל על התחרות. כי החופשי מייצרת
טייקונים שמצידם עושים צחוק מהתחרות.
אחת השיטות הנפוצות היא המחיר.
ה"חופשי" מאפשר לכל יצרן או ספק למכור את אותו מוצר במחיר שונה. רשת
שופרסל למשל לא קונה שלגון מגנום (שטראוס הוא הזכיין הישראלי) במחיר זהה לזה שנדרש
לשלם בעל המכולת השכונתי. כי שופרסל היא גם טייקון והמחיר שהיא משלמת נקבע בהורדת
ידיים ולא בשום תחרות. המחיר שמשלם בעל המכולת נקבע בהינף יד של שטראוס.
תחרות נוסח טראמפ
ויש תרגילים מעניינים לא פחות. השבוע קראתי
נייר עבודה שנושאו הוא תחרות בין רופאים. נעזוב לרגע קט את ישראל ונתמקד בארה"ב
שהיא מקום ראשון בעולם ברפואה פרטית. שם, עד לפני שנה, אסור היה לשני ספקי השרות
הרפואי הממשלתי – מדיקר ומדיקייד – אפילו להתמקח עם הספקים שלהם על המחיר שהם
ישלמו עבור תרופות, תחבושות ומה לא. את זה הממשל של ביידן שינה.
כדי לעודד תחרות ברפואה ניתנה זכות לאחיות
ולאחים לתת, במגבלות מסויימות, מרשמים לתרופות. הרעיון היה פשוט: יותר "ספקי
מרשמים" יגביר את התחרות. מה כבר יכול רופא לעשות כנגד התחרות במרשמים? להציע
שירותיו במחיר נמוך יותר. הלא כן?
נייר העבודה בדק מה קרה בפועל. מתברר שהרופאים הגיבו לתחרות באספקה מוגברת של מרשמים
לתרופות המכילות אופיואידים ותרופות נגד דיכאון – כלומר תרופות ממכרות. החוקרים
מצאו שככל שבאזור מסויים היו יותר מתחרים במרשמים – כך היו גם יותר מרשמים של
רופאים לתרופות ממכרות. הנה לנו תחרות חופשית.
נתניהו נוסח פוטין
נתניהו ראה את עצמו, כשהיה שר האוצר, כמהפכן
כנגד הסוציאליזם שפשה בארץ תחת שלטון מפלגת העבודה. לא סוציאליזם ולא ציפורים, אבל
נתניהו הרי דמגוג לעילא. והנה נפלה לידו קואליציה ימין נטו. ומה הוא עושה? כמו
פוטין – עובד בשביל הטייקונים.
העיקר שיהיה להם החופש לעשוק כפי שיש
לנתניהו החופש לברבר.
