לא מכבר פירסם מכון ואן ליר את מדד המגדר לשנת 2023. המדד בודק פערים בין נשים וגברים בישראל בכמה היבטים: שכר, חלוקת זמן, תרבות, השכלה, אלימות ועוד. אי השוויון במדד הזה עלה ב־2023 בארבעה אחוזים בהשוואה ל־2022. פרט להשכלה, שבה נשים עולות על גברים, בכל שאר רכיבי המדד הפער לרעת הנשים עלה.
הממצא שהפתיע אותי היה הקצאת הזמן לעבודות בית. ההפתעה היא בכך שבתקופת מגיפת הקורונה לא נמצא שינוי. הממצא הפחות מפתיע הוא בפערי הפנסיה. לפערי הפנסיה יש שני מקורות. השכר (ההכנסה) בתקופת העבודה שבממוצע גבוה יותר אצל גברים. ומספר שנות העבודה. בלחץ אירגוני נשים קיבלו נשים "הטבה" שלא ניתנת לגברים: אפשרות לקבל פנסיה מגיל 65 ולא 67. זו הטבה עם קנס משמעותי. אישה שמנצלת את ההטבה צוברת פחות זכויות פנסיוניות דווקא בתקופה שכרגיל ההכנסה גבוהה יותר מאשר בגיל צעיר. מדוע יש נשים שבוחרות בזה? אולי כדי לקלקל את הסטטיסטיקה.
בעניינים
האלה אין כמעט חדש (כאמור פרט להשכלה בה נשים מכות בגברים בכל רמות ההשכלה). מה
שחדש הוא מלחמת אוקטובר 2023 והשלכותיה על אי השיוויון בין נשים וגברים.
המחקר החדש
על כך מנסים להשיב שני כלכלנים, העובדים בקרן המטבע הבינלאומית, בנייר עבודהשכותרתו "חברות מרופטות: פענוח משחק הגומלין בין קונפליקטים ואי שוויון מגדרי"."סכסוכים, הן בצורת אירועים בין-מדינתיים והן בתוך מדינות, מטילים עלויות מקרו-כלכליות גבוהות, כאשר עיקר הנטל נופל על נשים. בנוסף להשפעה המיידית שלהם עלכוח העבודה וההון האנושי בצורה של מספר הרוגים ואנשים המפונים מבתיהם, סכסוכיםמביאים להרס בתשתיות פיזיות, שחיקת מוסדות, והפרעות בשירותים חברתיים חיונייםכמו בריאות וחינוך. סכסוכים ככל הנראה גורמים לסבל עצום לנשים ולנערות, שכן הןעלולות להיות קורבן להפרות זכויות אדם, סחר בבני אדם, וצורות אחרות של אלימותמבוססת מגדר. במיוחד, אירועים אלו מקשים על הגישה לחינוך ולבריאות עקב עלייהבאיומים של התקפות או פינוי, וכן בגלל הידרדרות במתקני הבריאות או הצפת שירותיהבריאות כתוצאה מפציעות הנגרמות על ידי הסכסוך."הציטוט הזה יישמע לאוזן ישראלית כיותר רלוונטי לתושבי עזה מאשר לתושבי ישראל.אלא שהחוקרים טרחו להגדיר סכסוך כמצב שבו יש לפחות 500 הרוגים. מתוך 700מלחמות שנבדקו, מאה מהן במזרח התיכון. באמות המידה האלה, גם ישראל נכנסתלתמונה.הממצאיםוכך מסכמים החוקרים את עבודתם: "אנחנו בודקים את הקשר בין סכסוכים אלימיםלאי-שוויון מגדרי במדגם עולמי מאז שנות ה-90. התוצאות מראות שסכסוכים, כוללאירועים בין-מדינתיים ופנים-מדינתיים, מנבאים עלייה באי-שוויון מגדרי בתוצאות.שיעור רישום תלמידות בחינוך יסודי והחלק במושבים בפרלמנט הנתונים בידיים שלנשים נוטים לרדת לאחר פרקי זמן של סכסוכים, בעוד ששיעור התמותה של נשים בלידהעולה. אנחנו גם מוצאים שסכסוכים מגבירים את הפערים בין מדינות באי-שוויון מגדרי,ומשאירים מדינות מאחור בהתפתחות לעבר שוויון מגדרי בתוצאות באופן גלובלי.כשממקדים את תשומת הלב על אי-שוויון מגדרי בהזדמנויות, סכסוכים גם קשוריםלזכויות כלכליות נמוכות יותר לנשים בחוק."מי ינצח?מכאן לשאלה שבכותרת המאמר: "מי ינצח במלחמה". התשובה היא שאני לא יודע.כלל לא ברור שניצחון למי מהצדדים הוא הפתרון הראוי. אבל די ברור, לפחות לאלהשמאמינים בטיבם של צמד הכלכלנים שפירסמו החודש את מחקרם, מי המפסידות.
