הולך
אדם ברחוב. נעצר, מהרהר וחולץ סיגריה מחפיסה. מבעיר להבה ומתחיל בשריפת טבק ונייר,
מה דינו? המחמירים יאמרו שדינו סבל ממחלות ותוחלת חיים מוקטנת. אחרים יגיבו
ב"זבש"ו".
צודקים.
מותר לעשן, כמו שמותר לנסוע ברכב ולשרוף בנזין.
האם מותר לשרוף נייר? התשובה חיובית כל עוד הנייר
שלך והשריפה בשליטה. ואם על הנייר כתוב משהו, נניח נייר עליו כתוב שהרב מלובביץ או
ישוע הוא המשיח? אין בעיה, השריפה מותרת.
יאמרו
הדואגים מפליטת מזהמים משריפה כי היא אינה ראויה. בכל מקרה עדיף למחזר.
ואכן
הרשויות המקומיות ממליצות לתושבים למחזר אשפה באמצעות הפרדתה לרכיביה על מנת להקל על המיחזור. מיחזור עדיף על הטמנה – הלא היא קבורה - של
פסולת.
אם
כך, קל ללמוד, מיחזור עדיף על קבורה שעדיפה על שריפה. אך מה בדבר מיחזור גוויות
בני אדם? בימים אלה נדונה בקשה להרחיב את שטחי הקבורה בהר הרצל שבירושלים. זאת
למימוש צרכי הניצחון המוחלט בגוויות ועל אף שבהר הרצל יש אי ניצול רב בקרקע
לקבורה.
האופציות במזרח התיכון
לדעת
תושבי המזרח התיכון בעלי אמונה דתית, יהודית ומוסלמית כאחת, שריפת גוויות אינה דבר
ראוי. החוק בישראל מבטיח מימון ציבורי לקבורת גוויות בעוד שלשריפת גוויות אין אפילו
סבסוד חלקי. סביר שהאפליה הזו נעשתה "בעזרת השם" ולא מכפייה דתית.
אלא
שהחוק לא מונע, שוב "בעזרת השם", שריפת גוויות בישראל. סריקת האינטרנט
חושפת כמה וכמה עוסקים במלאכת הקודש הזו. המחיר, אי שם סביב 8,500 שקל כולל הובלה,
שריפה, ומשלוח כד עם אפר.
אופציה
נוספת היא קבורה ימית שאושרה בבית משפט כנגד עמדת הממשלה. אלא שטרם מצאתי יזם
שירים את הכפפה. איפה יזם ההיי טק שבמקום
תוכנת ריגול ייפתח טכנולוגיה שהופכת גוויית אדם, ולא צואת תרנגולים, לדשן אורגני.
הנה,
על כן, פרק ב' במדיניות הרווחה לקראת הבחירות הבאות לכנסת. שהמדינה תממן את
הקבורה, השריפה והמיחזור בסכום אחיד הכולל גם את מחיר הקרקע לצורך המשימה.
ישראל בע"מ
מי
שחושב שמדובר באזוטריה מורבידית ראוי שישים לב לדיונים הנוקבים בעניין גווייתו
העתידית של אהרון ברק, לשעבר נשיא בית המשפט העליון שבנימין נתניהו מינה אותו
לנציג ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג.
לפי
הדיווח בעיתון, אדם בשם אליהו יוסיאן כתב ברשת החברתית "כי אין לאפשר לברק קבורה בישראל. הוא הרחיק לכת וקרא לשריפת
גופתו". מתברר
שהאיש הוא סלב שמפרסם מזגנים.
סלבים אחרים מצאו שקללת יוסיאן ראוייה לתגובה.
עיתונאי בשם עמית סגל כתב "מחליא". חברי כנסת ממפלגת העבודה האשימו כי
מדובר בהסתה ויש להחרים את האיש ומי שבקירבתו.
כלומר
להשקפתם שריפת גוויות היא איום קיומי על מדינת ישראל, וראויה לעונש. מה שמעלה את
השאלה האם מאמר על יתרונות שריפת גוויות אף הוא ראוי שתהיה עבירה. קל וחומר על
מיחזור.
בריטניה בע"מ
גם
הממלכה שבצפון מערב לצרפת מגלה סימנים מדאיגים של הוצאת השריפה מחוץ לחוק.
ה"גארדיאן" דיווח השבוע על פסק דין שעניינו שריפת נייר.
נא
להכיר את האמיט קוסקאן בן 50 שהבעיר נייר
מול הקונסוליה של טורקיה בלונדון. הנייר היה ספר שנקרא "קוראן" וכתבלין
הוא אף צעק fuck
islam,
דומה לֿ- fuck
hapoelהמקובל בפי אוהדי בית"ר ירושלים. ולא
נשכח את ה־screw you macron,
מפי הבן של אבו-יאיר. קנס של 260 שטרלינג עלתה לקוסקאן משואת הנייר הזו.
העלבון
מדוע
מותר לקלל נשיא מדינה אבל אסור לקלל ספר דתי? האם מותר בבריטניה להפגין מול כנסיה
עם שלט "הברית החדשה והישנה לזבל, הקוראן הוא האמת"?
אבל
שריפת קוראן מעליבה את מאמיני הספר הזה, הלא כן? בדיוק כמו שתפילה ב"שבת גרוסה" עלולה להעליב אנשים
רציונליים.
אז
כן. מותר לאדם לשרוף ספריו וגווייתו. ומותר להתפלל ולקלל לרבות עגל זהב/יהוה/אללה/בודהא.
והעיקר: למחזר.
