ניוד מלוכלך

 נגיד בנק ישראל מצדד בניוד מוחלט של השקל. כשמחיר הדולר היה קרוב לגבול התחתון של רצועת שער החליפין, טען קליין שצריך לנייד כדי למנוע מצב שבו ייאלץ הבנק המרכזי לקנות דולרים. עתה הוא מציע לנייד כי אנחנו רחוקים מהקו התחתון. תמיד, כך למדנו, טוב לנייד.


 בבנק ישראל גם יודעים להוכיח מדוע זה נכון. פעם היו עושים מחקר. עכשיו עושים ממוצעים של מדינות מסודרות, מגלים שאנחנו סוטים ומציעים לתקן בהתאם. יש לנו גירעון גדול בהשוואה לממוצע האירופי – נתקן. יש לנו חוב גדול ביחס לממוצע – נקטין. הידד לממוצע.

 בימים אלה התפרסם מחקרם של גיירמו קלבו וכרמן ריינהרט שנושאו "הפחד מניוד." החוקרים בדקו, בין השאר, האם מדינות עם שער חליפין נייד באמת מאפשרות למחיר המט"ח לנוע בחופשיות. כידוע רק לפני כחודש התארגנו כל מצדדי הניוד ביחד וסייעו ליורו להימנע מירידת מחיר בהשוואה לדולר. איך? נכון, קנו יורו – בדיוק מה שקליין לא כל-כך אוהב. בעגה הכלכלית קוראים לזה "ניוד מלוכלך."

  מה מצאו צמד החוקרים?
"אחרי המשברים במזרח אסיה, ברוסיה ובברזיל (1999-1997)  טענו רבים כי יש רק שני משטרי שערי חליפין יציבים: הנייד המוחלט והקבוע. כך זה נראה, לכאורה, על פני השטח... קריאה זהירה של הממצאים מוצאת ניגוד תהומי... ברוב המדינות יש פער מניוד מוחלט... לרוב המדינות יש משטר שער חליפין שאינו נייד ואינו קבוע."

  כחובב הממוצעים העולמיים, מר קליין, ודאי תשתכנע עכשיו כי במשטר האלכסוני שלנו קלענו בדיוק בול.

14.11.2000 

שתפו: