טול קורה




נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, ממליץ לממשלה לבטל הטבות מס הניתנות ליצואנים גדולים. יש נימוקים כבדי משקל לבטל את הטבת המס הזו והעיקרית שבהן היא שלישראל יש היום עודף ביצוא על פני היבוא. וזה, כך נראה, לא עניין זמני. התופעה איתנו כבר כמה שנים ולא נראה שהיא מפסיקה. אז יאללה, הבה ניפטר מהסרח הזה שרק מעשיר את העשירים ממילא.

ולא הייתי נזקק להצעה הזו אלמלא המציע. אם יש מסבסד יצוא כרוני במדינה הרי זה אותו אדם – נגיד בנק ישראל. קוראים של הבלוג הזה יודעים שאני דווקא אוהב את הסבסוד שלו. לא בגלל שמגיע ליצואנים איזשהו גרוש מהמדינה אלא שזו שיטה מוניטרית עדיפה על פני כל חלופה. במדינות הים כאשר הבנק המרכזי מבקש לבצע "הרחבה מוניטרית" הוא עושה כן באמצעות הדפסת כסף ורכישת ניירות ערך שמנפיקים תאגידים. כלומר מנפחים את הבורסה ואת ה"משקיעים". אצלנו מדפיסים כסף וקונים מטבע חוץ – פחות מזיק מניפוח הבורסה. היצואנים מקבלים סובסידיה עקיפה באמצעות מחיר דולר (בשקלים) יותר גבוה לעומת מחירו אם בנק ישראל היה נמנע מרכישת מטבע חוץ. ממש לא נורא.
אם ירון בדעה שצריך להפסיק עם סבסוד היצוא יתכבד ויפסיק את הסבסוד שהוא עושה במקום לייעץ לממשלה להפסיק את סיבסודה היא – מה גם שממשלת מעבר לא תצליח לשנות חוקים.

פטור לאינטל

כאמור הסבסוד של בנק ישראל עדיף על פני זה של הממשלה. אלא שהנגיד עושה עוד טריק שמקנה לו חוסר אמינות. הוא מציע שאותם תאגידים גדולים (אינטל, טבע צ'ק פוינט למשל) ימשיכו ליהנות מסובסידיה ממשלתית בצורת מס מופחת. למה? כי הממשלה התחייבה. הממשלה התחייבה גם לביטחון התושבים ולא מפסיקה לקרקר על איומים מאיראן. אז יש בטחון או אין? מה גם שראש הממשלה בעצמו ביקש חסינות מהכנסת אבל נלחם כל רגע שהכנסת לא תדון בבקשתו. זו אמינות?

באילת כבר היית?

אלא שהעניין מעצבן מעבר להבלי הכלכלה מהסוג הזה. הרעיון לבטל הטבות מס הוא בהחלט במקום. קחו למשל את הטבת המס הנקראת אילת. למה שם לא משלמים מע"מ ומשלמים פחות מס הכנסה? או מדוע רק מי שנוסע לחו"ל יכול לקנות מוצרים פטורים ממע"מ וממכס בעוד שמי שנשאר בארץ חייב במסים מכאן ועד להודעה חדשה. יותר מזה: מי שנוסע כל חודש יכול לנצל את הטבת המס הרבה פעמים. מדוע הכנסה הונית מחויבת במס יותר נמוך מהכנסה מעבודה? מילא שמכירת דירה תהיה פטורה ממס עד מיליון שקל. אבל למה פטור גורף מדירות של מיליונים רבים?  זה ראוי? בגבינת המס הישראלית יש יותר חורים מאשר גבינה. אבל ירון מבקש לטפל רק באחד מהן.

נגיד בנק ישראל הוא גם היועץ הכלכלי לממשלה. וזה בסדר גמור. אבל אם זו עצת המס מספר אחת של היועץ ירון – עדיף שישתוק. להסתכל על חור אחד מכלל מאה חורי המס מבייש את המקצוע.




שתפו: