נניח שבישראל היו מחייבים את כולם בהגשת דו"ח שנתי למס הכנסה. אז על כל אדם בוגר גם לשלם את יתרת המס או לבקש החזר מס ששולם במקור.
עכשיו השיבו על השאלה הבאה: האם נדווח את ההכנסה האמיתית או שנדווח הכנסה שונה? ואם ההכנסה עליה נדווח תהיה שונה – האם נדווח על הכנסה גבוהה יותר או על נמוכה יותר?
זה אינו רק
תרגיל מחשבתי. אורוגוואי היא מדינה המוכרת לישראלים בזכות הבשר הקפוא המיובא ממנה
ובזכות כמה שחקני כדורגל מוכשרים. בסביבה הדרום אמריקנית בה מצוייה המדינה מעטים יחלקו
על כך שהיא מהמדינות המסודרות יותר מבחינה פוליטית-כלכלית-חברתית. שם, כמו בכמה
מדינות אחרות, כל אדם חייב בהגשת דו"ח שנתי הכולל את חבות המס. לכן השאלה האם
נדווח אמת או לאו היא גם בעלת משמעות פרקטית.
עכשיו, אחרי שכל
קורא.ת הביע.ה דעתה.ו בשאלת דיווח האמת נתחיל לסבך את העניין. לא רק שכולם חייבים
בדיווח שנתי. כל מעסיק חייב גם בדיווח על הסכומים ששילם לכל שכיר. כך, רשות המסים
של אורוגוואי יכולה להצליב את הדיווח העצמי של שכיר פלוני עם הכנסתו כפי שדווחה על
ידי מעסיקיו.
חוזרים לשאלה
שברישא: האם נדווח אמת או לאו?
אמת או חובה
שלושה חוקרים
מאורוגוואי ואחד מארה"ב חברו למחקר שבעיקרו נועד להעריך מה המוטיבציה להונאה.
האם נולדנו שקרנים? האם אנחנו תמיד שקרנים? ואם הרוב מדווח אמת ומיעוט משקר – מה
המוטיבציה?
בסיס המידע שלהם
היו הדיווחים של כל השכירים. למה רק שכירים? אני מעריך כי בעוד שלגבי שכירים יש
הצלבת מידע בין הדו"ח של השכיר לדו"ח של המעסיק – בדיקת שומות היא עניין
סבוך, גם לכלכלנים.
כ- 15% מכלל
השכירים לא דיווחו אמת (בהשוואה מול דיווחי המעסיקים). רובם, ובמפתיע לא כולם,
דיווחו על הכנסה פחותה יותר של 1-9%
ובמקביל דיווחו גם על ניכויים מוגדלים יותר. כצפוי אלה ש"טעו" עשו כן גם
בשנים קודמות לשנת הבדיקה.
החוקרים פנו
לכמחצית מהשכירים בבקשה להשתתף במשחק סימולציה ובסקר. עשירית מהם הסכימו לשחק
(תמורת כסף) בסקר-משחק הזה שכלל לצד משחקי סימולציה וגם שאלות מהסוג "האם
רשמת חלק מההכנסה שלך על שם הילד"? התוצאות היו די מאכזבות, אבל מאירות
עיניים. לא נמצאו כל תכונות אישיות שקיומן מעיד על הטיה להונאה. בהינתן הנסיבות
המתאימות – גם צדיקים יונו את רשות המסים.
כך, למשל, רבע
מהנשאלים טענו שמוצדק לדווח שקר. אבל בבדיקה נמצא שבפועל שיעור אלה שאמרו שראוי
לשקר ודיווחו על הכנסה פחותה – כמעט זהה לשיעור המדווחים הכנסה פחותה בקרב אלה
שטוענים שחייבים לדווח אמת.
מי כאן הפריירים?
חוזקו של המחקר
הוא בשלילת התזה שתכונות אישיות מסויימות הן המנוע מאחורי ההונאה. לפיכך אין לרשות
המסים כלי לזהות מראש מי עלול להגיש דו"ח מוטעה. מה שמשאיר רק נסיבות
חברתיות-פוליטיות כאופציית הסבר לתופעה הכל-כך מוכרת של הונאת מס.
אלא שמאוד
מסובך, כך מדווחים החוקרים, לזהות את הנסיבות האלה על אף ניסיונות לא מעטים בתחום.
אבל אפשר, אולי, לזהות תופעה חברתית ישראלית שתסביר מדוע במדינה שרוב מבוגריה
רואים עצמם פטריוטים מהזן הימני יש שיעורי העלמת הכנסה שכנראה אינם שונים ממדינות
שבהן פוליטיקה ימנית אינה שלטת על השיח הציבורי.
מה בישראל גובר
על פטריוטיות נוסח אזריה אלאור שירה בערבי ששכב פצוע ונטול נשק? התכונה הכל-כך
ישראלית "לא לצאת פרייר". תסתכלו בבקשה על כביש רחב מסלולים כמו כביש 6.
כמה פעמים ראיתם עקיפה מצד ימין? אין דקה שאין כזו. עכשיו אתם ממהרים לפגישה אבל
מאמינים שצריך לכבד את החוק. תכבדו, או "לא תצאו פריירים" ותעקפו גם אתם
מצד ימין?
כאשר בבית הכנסת
שליד ביתכם יש 30 מתפללים לעת סגר, ומשטרה אין – מה הלקח לגבי שמירת הסגר שלכם?
וכאשר היועץ המשפטי לממשלה מוצא כי לקבל מניות אפילו מבן דוד – נתניהו מקבל
ממילקובסקי -היא "מתנה אסורה" אבל לא מדביק לו אפילו חבות מס, רק אני אצא
פרייר?
