בנימין נתניהו פנה לבית המשפט הדן אותו בחשד לעבירות שחיתות בטענה שמספר גדול מכלל המקרים שעניינם שמפניה וסיגרים כלל לא נעשו על ידו אלא על ידי אחרים. רוב האחרים היא שרה ומקצת הם יאיר. בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את האבחנה הזו על אף קשרי המשפחה בין השלושה שאף מתגוררים באותה דירה. סוניה פרס, למשל, סרבה להתגורר עם שמעון בבית הנשיא. אבל עובדות גיאוגרפיות שכאלה לא שכנעו את בית המשפט וכתוצאה מכך כתב האישום נגד בנימין הצטמצם בסעיף המתנות – אם כי נותרו יותר ממאה מקרים.
מה שמעלה את
השאלה מי מושחת יותר? בנימין או שרה. אני משתמש במילה מושחת באותה משמעות כמו קבוצת
החוקרים שאת ממצאי מחקרם אני מביא. הכוונה למי שנחקרו או הואשמו ולאו דווקא הורשעו
בעבירות שחיתות.
אז מי את.ה
חושב.ת שמושחת יותר מבין השניים? העניין הזה כלל לא פשוט גם אם הייתי קורא את שלל
העדויות וההקלטות במשפט שהפך כבר לבדיחה עקב הדחיות הלא פוסקות בדיונים – כולן
לבקשת בנימין.
איטליה מול סין
הספרות המגדרית
כוללת שלל אבחנות בין גברים ונשים. המחקר הנוכחי בדק את שכיחות החקירות/האשמות
בשחיתות באיטליה ובסין כאשר הנושא הוא מי מושחת יותר? גברים או נשים.
באיטליה קבוצת
האנשים שנבחנה כללה רק את אלה שהיו במעמד שבו יש סבירות לשחיתות. המעמד הזה הוא
מקבלי החלטות במכרזים. בסין העניינים הרבה יותר פשוטים: מי נעצר יותר ב(חשד)
לעבירות שחיתות.
הסיבה להשוואה
בין סין ואיטליה, מסבירים החוקרים, היא בפערי התרבות הענקיים שביניהן. מכאן
שהתרבות הרווחת בכל מדינה לא תהיה הגורם שיכול להסביר את הממצאים הדי דומים: על כל
אישה חשודה בשחיתות היו 3 גברים. פער ענק שמאפשר, קצת בדוחק לדעתי, להגיע למסקנה
שהמנוע הראשי לשחיתות הוא בבלוטת הערמונית.
אני לא אוהב
מחקרים מגדריים. לא בגלל התכחשות לממצאים אלא בגלל שבהרבה מקרים המסקנה העולה מהם
היא שיש לנהל מדינות של "העדפה מתקנת". כלומר, לתת רק לנשים הנחה במס הכנסה
כי הן עובדות גם מחוץ לבית וגם בבית בעוד שהגבר ממעיט בעבודות בית. לתת רק לנשים
לפרוש לפנסיה בגיל צעיר יותר כי הן שחוקות יותר (למשל בגלל כפל המשרות דלעיל). תמיד
אפשר יהיה להגדיר קבוצה שתהיה בתחתית הסולם. האם נזיז העדפה מתקנת לעברה?
חסידי תורה מושחתים
מה שמביא אותנו
לאירוע המרכזי שבא עלינו בתקופה הקרובה: הבחירות לכנסת. הבה נניח שהמבחן של המצביע.ה בין המפלגות
המבקשות את קולו.ה הוא ההסתברות להקטנת השחיתות. על פי המחקר הנ"ל, שתי
מפלגות הכאילו-שמאל – העבודה ומרצ – מקטינות את סכנת השחיתות באופן המובהק ביותר.
בשתיהן המועמדים מתחלקים מגדרית חצי עם ערמונית וחצי עם רחם.
לעומת זאת ברור
למי אסור להצביע. לשתי המפלגות החרדיות שבהן לא מצאתי נשים.
אם המדד הוא מי
עומד מול בנימין אז יש רק אחת: מירב מיכאלי ממפלגת העבודה. לזכותה ייאמר כי כשהיתה
לה ההזדמנות להשחית נוסח עמיר פרץ ואיציק שמולי – היא בחרה נכון. גדעון סער, נפתלי
בנט, בצלאל סמוטריץ', אביגדור ליברמן, איימן עודה, ניצן הורביץ ומנסור עבאס הם
מושחתים פוטנציאליים בהסתברות פי שלושה מאשר מירב מיכאלי.
סטטיסטיקה או פוליטיקה
האם להצביע על
פי הסתברות סטטיסטית או על פי עמדה פוליטית? לעולם הסטטיסטיקה לא נותנת מענה למקרה
הבודד. וכך, למשל, אני לא בטוח ששרה פחות
מושחתת מבנימין והסרסור (מהקלטת דבריו בידי נהגו) יאיר.
