העבודה משחררת

 

שרות התעסוקה הוא גוף שלטוני שמטרתו "לשדך" בין מובטלים לבין מעסיקים. פעם הוא היה מונופול בעיסקי השידוכים האלה. היום הוא מונופול רק בתחום אחד: הוא זה שמסמיך את הביטוח הלאומי לשלם דמי אבטלה לזכאים לכך.

היו ימים שישראל השתייכה לקבוצת מדינות ששילמו למובטלים בנדיבות יחסית. מאז עברו הרבה מים בשיטפון הניאו-ליברלי שעבר על העוסקים בכלכלה ומדמי אבטלה קשה להתקיים ולבטח לא לקיים את רמת החיים הקודמת לאבטלה.

אחת התופעות המעניינות בשנה האחרונה היא ששיעור האבטלה היום לא שונה מהותית משיעור האבטלה לפני שנה – לפני שהכרנו את ידידנו קוביד-19. מי שחושב שזה חריג מוזמן להסתכל על ההכנסה הלאומית – התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). זו ירדה  בכ – 2%. אז איך זה שעם סגרים מהמעלה השלישית ההכנסה הלאומית בקושי זזה והאבטלה כלל לא עלתה?

ישראל משתייכת לקבוצת מדינות חובבי חל"ת – חופשה ללא תשלום. עם הסגר הראשון חוקקה הכנסת, לבקשת הממשלה, חוק המאפשר למעסיקים לפטר עובדים מבלי לפטר אותם. איך? אומרים לעובדים אתם לא מפוטרים אלא אתם בחל"ת. ולעובדים אמרו: אל תדאגו אתם תקבלי דמי אבטלה כאילו אתם מפוטרים.

זה נראה בזמנו סידור חביב. לעובדים שומרים, כאילו, את מקום העבודה. והם מקבלים דמי אבטלה בלתי מוגבלים בזמן בהשוואה למקסימום חצי שנה למובטל "רגיל".

מכיוון שאדם בחל"ת אינו מובטל על פי חוק, הוא אינו נספר כמובטל על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כך, שיעור האבטלה לא ירד בנתוני הלמ"ס.

תרגיל החל"ת

בלמ"ס הבינו מיד שמדובר בתרגיל. לפיכך, ובמקביל למדידה השגרתית של מובטלים, החלו למדוד את שיעור האבטלה האמיתי, זה הלוקח בחשבון את החל"ת. כך הגענו לשיעור אבטלה של כ – 20% לעומת כ – 4% במדידה העקומה.

השבוע נמצא חידוש. באתר שרות התעסוקה יש פנייה למעסיקים "מעוניינים להחזיר עובדים מהחל"ת לעבודה?"  מעסיק שמבקש להחזיר חל"תניקים לעבודה מוזמן להלשין לשרות התעסוקה על עובד שהוצא לחופשה ומסרב לחזור. מכאן הדרך קצרה לביטול תשלום דמי אבטלה.

נכון שזה הגיוני ונכון? איזו חוצפה יש לעובד שהוצא לחופשה לסרב לחזור לעבודה ועוד ליהנות מדמי אבטלה. ואכן נשיא התאחדות התעשיינים התלונן בממשלה על "תופעה חדשה" שכזו. והממשלה, איך לא, נענתה לאתגר.

מעניין: איך זה קורה רק עתה? מה היה אחרי ביטול הסגר הראשון? והשני?

הנה הניחוש שלי: סידור החל"ת לא נעשה באופן מקורי לטובת העובד. הוא היה מקבל דמי אבטלה רשמיים לעת הסגר במקום דמי חל"ת. גם המשלם  לא היה משתנה: הממשלה משלמת באמצעות המוסד לביטוח לאומי. איפה ההבדל? המעסיק שרואה שאולי מגיע סוף הסגר.

הממשלה בשרות המעסיק

סידור החל"ת פטר מעסיקים מהחובה לשלם פיצויי פיטורין. זה היה, ונשאר, כל הסיפור. הם הרי היו יכולים לטלפן לעובד "שלהם" בחל"ת ולהזמין אותו לחזור לעבודה. אלא שאז היו נאלצים לתת לו את אותה עבודה ובאותם תנאים. בסידור החדש, בסיוע הממשלה, הם ילשינו על העובדים. הממשלה תפנה לעובד הסורר ותאיים עליו: תחזור לעבודה, ולא – תשלל ממך קיצבת האבטלה. וכך, העובד ירוץ למעסיק וילמד, למשל,  כי אין עבודה בשעות נוספות ועוד כל מיני עניינים שכאלה. או אז העובד יתפטר מרצונו.

 נכון, זה על גבול החוקיות. אבל איזה בית משפט לא יבין ללב (כלומר לכיס) המעסיק ש"עקב המצב" כל העובדים מתבקשים להצטמצם?

 

שתפו: