מדבר תקן תרחק

 

אחת הסיבות שעובדי המינהל והמשק בבתי החולים הממשלתיים שבתו בשבוע שעבר היתה בעניין התקן. בינתיים המשך שביתתם נדחה  אחרי ששר הבריאות – שאין לו כל אחריות לנושא – הבטיח לפעול למענם בקרב מי שיש לו אחריות לנושא – שר האוצר.

לכאורה עמדת שר האוצר צודקת. במהלך המגיפה הוסיפו לבתי החולים 200 תקנים. עתה משהסתיימה המגיפה – או שכך נדמה – מחזירים את התקנים לבוידם. כך נוהגת ממשלה אחראית.

איך משרד האוצר, או נציבות שרות המדינה, יודעים כמה תקנים של עובדי ניקיון צריך במחלקת ילדים ג' בבית חולים שיבא? אני מבטיח לקוראים שאם מי מהם יפנה לממונה על התקציבים במשרד האוצר, שהוא גם הממונה על התקנים, עם השאלה הזו. ואם הממונה הוא אדם ישר אז התשובה תהיה: אני לא יודע.

מה הוא כן יודע? הוא יודע כמה תקנים כאלה היו בעבר. האם מי שקבע את התקנים בעבר ידע כמה עובדי ניקיון צריך בשיבא מחלקת ילדים ג'? כמובן שלא. לאף כלכלן בשום מקום אין מושג קלוש כמה תקנים צריך.

הטלפון מפרומן

אני נזכר בדב פרומן מי שהיה מנכ"ל אינטל בישראל. יום אחד קבענו להיפגש במשרדו. היתה לי הרגשה שמשהו קצת מוזר קורה, כי לצורך הפגישה פרומן התקשר אלי. בלי מזכירה שתחסוך מהמנכ"ל בזבוז זמן באירגון פגישה.

הגעתי למשרדו של פרומן והבנתי שהיה בסיס לחשד. לפרומן לא היתה מזכירה. מי שמכיר הליכי בירוקרטיה יודע כי הנושא החשוב ביותר הוא מי השני שמרים שפופרת. השני הוא הבכיר יותר. אינטל של אז עם מאות עובדים פעל בלי תקן ובלי מזכירות.

מדוע מנהל בית חולים לא יכול לעבוד כמו פרומן? יכול גם יכול. אבל אם זה היה קורה איך הפקיד הזוטר באגף התקציבים באוצר, שבית החולים שיבא ב"אחריותו", ישלוט?

מן המפורסמות הוא ששרי הממשלה מתקוטטים על תקציבים. ועוד מעט קט גם הממשלה החדשה תתחיל לרקוד את ההורה הזו. אלא שהוויכוח על הכסף הוא לא לב העניין. האוצר שולט דרך התקן.

תקציב ואן גוך

אני מעריך כי כל מנהל של בית חולים מקדיש עשירית מזמנו לתקנים האלה. פה, בתקן, נמצאת שרשרת הפלדה שבה חונק משרד האוצר את כל המשרדים האחרים. נכון, יכול הפקיד להכניס כסף למה שנקרא "תקנות התקציב" ושם לכתוב שאי אפשר להוציא את הכסף שרשום אלא אם במשרד המנכ"ל יש ציור מקורי של ואן גוך. לכאורה יש כסף. למעשה אין כסף. אבל התרגיל שקוף ושחוק. תקן, לעומת זאת, הוא המנעול בשרשרת.

מה? ניתן למנכ"ל בית החולים שיבא לקבוע כמה עובדים יהיו שם? התשובה היא בהחלט כן. הוא יודע יותר טוב משר האוצר כמה עובדים הוא צריך. או, בפשטות, לא צריך תקן. תנו למופקדים על המשימה השלטונית לנהל את הביצוע.

אני כבר רואה את הצייצן ממשרד אוצר שמתקומם בקול גדול: אבל בממשלה יש קביעות ואי אפשר לפטר עובדים כאשר, למשל, לא יהיו יותר ילדים חולים במחלקת ילדים ג'.

פה קבור השכל. יכולה הממשלה לתת לכל מנהל לקבוע כמה עובדים הוא צריך ובלבד שתבוטל זכותו להעסיק עובדים בשעות נוספות. ואם האיגוד המקצועי יאיים בשביתה על "זכות יסוד: שעות נוספות" תאמר הממשלה: בבקשה, אבל הבה נגמיש את מוסד הקביעות. כי אם "הצורך" בתקן אינו אלא תגובה לקביעות, יתכבד שר האוצר לטפל במוסד הזה לגופו של עניין – ולא באמצעות התקן.

שתפו: