בימים שבישראל
היה שמאל היתה קבוצה שנקראה "מצפן". הקבוצה הזו שללה מכל וכל את
ההסתדרות כמייצגת אמיתית של העובדים. גם בגלל שההסתדרות של אז היתה אחד המעסיקים
הגדולים ביותר ולכן מצויה בניגוד עניינים, וגם בגלל היותה חלק מהממסד הציוני ולכן לא
ראתה ממטר עובדים שאינם כאלה.
אירגון העובדים
"מען" הוא השארית של המאמץ האנטי הסתדרותי של אז. התבוננות בימים
הראשונים של הממשלה החדשה ויחסיה עם ההסתדרות מלמדת מדוע ישראל מאבדת את המצפן.
באלה הימים יש
עיסוק בהצעה להקפאת שכר העובדים במגזר הציבורי. פעם היתה זו הממשלה שהעלתה הצעה
כזו. מכיוון שטרם קמה ממשלה שלא היו לה גירעונות, ומכיוון שמאז שהימין בשלטון (עם
הפסקה קצרה מ – 1977) המגזר הציבורי שנוא (עם חריג לימי הקורונה, כאשר הבדיקות
והחיסונים דווקא לא הגיעו ממגזר ההייטק האהוב) – הקפאת שכר היא מהלך לצמצום אותו
גירעון.
יחיד בדורו
החידוש הוא
שהפעם ההסתדרות קפצה בראש והודיעה כי היא מסכימה, עם כמה תנאים נלווים, כמו העלאת
שכר מינימום. יו"ר ההסתדרות ציין בראיון ל"הארץ" כי ההקפאה
"הצילה את המשק מהמשבר של 1985. אני מוכן לנסות זאת".
ללמדנו, ראשית,
שאנחנו במשבר.
נדמה לי
שהיו"ר, ארנון בן דוד, הוא יחיד בדורו. אני לא מכיר מישהו מלבדו שטוען שאנחנו
במשבר. המשבר שאליו מתייחס בן דוד היה ממוקד במחסור חריף במטבע חוץ ובאינפלציה של
400% לשנה. עתה מחסני בנק ישראל מכילים כ – 200 מיליארד דולר (שאין להם שימוש) והאינפלציה
היא בערך 1-3%. לא משבר ולא בטיח.
שנית, וזה עיקר
המאמר, הבה נשוחח על הקפאת שכר במגזר הציבורי. מקובל בהסכמים קיבוציים שהעובדים
מקבלים "תוספת ותק". אם מקפיאים את השכר המשמעות היא מס של 100% על
תוספת ותק. הרעיון להטיל מס שולי בשיעור של 100% לא הועלה אפילו באירגון העובדים
"מען". אבל אם מר בן דוד חובב את הרעיון החדשני הזה אני מעריך שיימצא לו
שימוש למשל במועדון בעלי הכנסה חודשית של מיליון. מוזר שההסתדרות לא כללה את זה
כתנאי להסכמה להקפאת שכר.
עבודה והון
העניין הרבה
יותר חמור. ההכנסה הלאומית מתחלקת בין הכנסה מעבודה והכנסה שלא מעבודה. כדי לפשט
את הדיון נניח שההכנסה שאינה מעבודה היא רווח. עכשיו נניח כי ההכנסה הלאומית
בישראל עולה מדי שנה ב – 2%. אם מקפיאים את ההכנסה מעבודה זה אומר שכל תוספת
ההכנסה הלאומית תהיה ברווח. אבל את הרווח הזה, משום מה, ההסתדרות לא מציעה להקפיא.
נמשיך את המשחק הזה בעוד צעד אחד. נניח שכל ההכנסה מרווח מקורה בריבית. נניח שאת.ה
שכירה ומשכורתך ברוטו היא 14500 שקל לחודש. קיבלת החודש תוספת של שקל אחד בגין
עבודה בשעות נוספות. מהשקל הזה יישארו לך נטו משהו כמו 60 אגורות. נניח עתה שאת
תוספת השקל ברוטו קיבלת בריבית. כמה יישאר לך בנטו? 75 אגורות. למה? כובע! כך זה
במדינת ישראל.
מכיוון שרוב
ההכנסות מריבית יושבות לבטח אצל העשירים אנו לומדים מכך שאצלם המס השולי יורד בעוד
שהכנסה מעבודה מחוייבת במס שולי עולה. לתפארת מדינת ישראל.
מה זה אומר על
ההקפאה? גם אם יש משבר, אז אם מקפיאים שכר צריך, הגיונית ומוסרית, גם להקפיא
רווחים. והדרך היחידה לעשות את זה היא להטיל מס בשיעור 100% על כל רווח שייווצר
מעתה מעל לרווח שהיה אשתקד.
בשיטה המטומטמת
הזו תהיה תוצאת לוואי מעניינת: הגירעון הממשלתי ייקטן ובהרבה. שנה אחר כך האבטלה
תשוב לזו שהיתה בימי קורונה העליזים והגירעון יגדל מחדש.
ובאה לציונות
הגואל.
