ג'וזף סטיגליץ רואה שחורות. ובל נקל ראש באיש. פרופסור לכלכלה באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק. חתן פרס נובל לכלכלה ואחד מהכלכלנים היותר ליברלים במונחים אמריקאים, כלומר שמאל במושגים ישראליים. בדברים שנשא בכנס Green Swan ודווחו ב South China Morning Post הסביר סטיגליץ את החיוניות בטיפול מהיר וחד בהפחתת הזיהום כפתרון לבעיות האקלים מחד ובבעיות הבריאות מאידך. אלא, וזה החידוש, המדיניות הירוקה עליה הוא ממליץ תצטרך לעבור כנראה דרך בור שחור.
הוא רואה דמיון
בין הבור השחור שהוא צופה בשנים הקרובות לבור שנפער בעולם ב – 2008. הבור ההוא
נבע, כך הסביר, מתמחור יתר ולא נכון של הבורסות את ערך הנכסים: מניות ובעיקר
נדל"ן. כאשר מתגלה הטעות, הנפילה מהירה וכואבת. זה קרה כמובן למי שמחזיק
מניות ונדל"ן. אבל ה"נזק האגבי" (ביטוי ישראלי אומלל להרג של
בלתי-לוחמים בהפצצות הצבא בעזה) משפיע על כולם. אז בנקים התמוטטו, ולכולנו יש
חשבונות בנק. הממשלות נאלצו להתערב להציל את המערכת הפיננסית הקורסת. בקיצור: בור
שחור.
מס זיהום
ומה עכשיו? יש מדינות שתפסו שכל והן בדרך להטיל
מסים כבדים על פליטות מזהמות. וכדי למנוע כל טעות גם שריפת גז טבעי, יקיר ממשלות נתניהו,
אף הוא מזהם. בכמה מדינות יש מכסות זיהום שניתנות או נמכרות ליצרנים (נניח מפעל
מלט). ומי שיש לו מכסה אבל מפסיק לזהם (מפעל מלט שמשתמש בחשמל במקום בדלק פחמני)
יכול להרוויח ממכירת המכסה למפעל מזהם. ואם בהדרגה מצמצמים את המכסות אפשר,
עקרונית לצמצם את הזיהום.
הטענה של סטיגליץ היא שמחירי הנכסים של תאגידים
המזהמים ושל מוסדות פיננסים שהלוו להם כסף משקפים את העבר הרווחי ולא את העתיד
ההפסדי. ההפסד עומד להיות ענק. כאשר ההפסד יתממש כולנו נאכל באושים כמו ב –
2008-9.
הוא גם ממליץ
בחום על מדיניות של אפס זיהום. הפירוש של המושג הזה הוא עידוד יתר לייצר אנרגיה
נטולת זיהום לחלוטין. האיחוד האירופי, למשל, מתקצב בסכומי עתק ייצור יעיל של מימן.
למה מימן? כי מימן, כשהוא נשרף, מייצר חום גבוה שהוא חיוני בייצור חשמל. ובתהליך
שריפת המימן ה"פסולת" היא מים. טריליונים הולכים להיות מושקעים במפעלים
שייצרו מימן שאמור להיות התחליף העיקרי לגז טבעי ופחם בייצור חשמל.
חבורת הזבל
ישראל, לעומת
זאת, יכולה להתהדר בתואר שיאנית "מטומטמי האנרגיה". את אהבת האירופים למימן אפשר להבין. השמש שם
במשורה, לבטח בהשוואה לישראל. אבל לישראל
יש שני חומרי גלם מרכזיים לייצור חשמל: שמש ומדבר. אם מכסים את רבע מהמדבר בישראל
בפאנלים לייצור חשמל – כאשר חצי הכמות תספק חשמל מיידי והחצי השני תטעין סוללות
לשימוש לילי/חורפי; נתניהו, דרעי, שטייניץ ותשובה וכל חבורת
המזהמים תוכל ליהנות (אותנו) מחל"ת ניצחי.
מה אני דוחף
לסיפור את דרעי. לא להאמין אבל חוץ מ – 12,000 דונם (כלומר 12 קמ"ר מתוך 5,000
קמ"ר של מדבר ישראלי שאני מייעד לפנלים) הוא לא מוכן לתת קרקע. הוא מציע שכל
אחד מאינו יבנה תחנת כוח על הגג. סידור שרק נשמע סביר אבל הוא הכי לא יעיל שאפשר.
תחשבו על כיסוי
ים המלח בפאנלים כאלה. חוץ מייצור חשמל זה יקטין את התאדות המים. כן, זה כל כך
פשוט.
אז מה עושים כדי
להימנע מהבור השחור של סטיגליץ? אם הבנתי נכון אז לברוח עכשיו מכל מה שמריח מדלק
פחמני. גם מהגופים הפיננסים שמושקעים במזבלה הזו. ובישראל – גם ממדיניות
דרעי-שטייניץ ונתניהו.
הודעה למנויי "כלכלה שחורה": גוגל מפסיקה את השרות הזה. מנויים המבקשים להמשיך לקבל עדכונים מתבקשים לפנות אלי במייל.
