המאמר הזה יעשה השוואה בין חוליי הגוף
וחוליי הכלכלה. לא בגלל שהמחלות דומות. ולא בגלל שהגוף האנושי והגוף הכלכלי כלל לא
דומים. ובכל זאת.
מדי שנה מוקמת ועדה ציבורית שתפקידה לקבוע
מה ייעשה בכחצי מיליארד שקל שהממשלה הקציבה כתוספת לסל הבריאות. אם נסתכל על
החלטות הוועדה הזו נמצא שכ־90% מהכסף הלך לתרופות במובנן הרחב: בעיקר הכימיקלים
אבל גם תהליכים רפואיים. לא נמצא כסף לטיפול מניעתי.
מעטים יחלקו על כך שמניעת מחלה עדיפה על
טיפול במחלה. ובכל זאת יש מעט מאוד תרופות שמונעות מחלות. בתחום המניעה יש בעיקר
כללי התנהגות: לצחצח שיניים, להמעיט באכילת סוכרים ושומנים, חצי שעה הליכה ביום, טיפוח
קשרים חברתיים, וכדומה. ולמען הנפש: מוסיקה, סרטים, ספרים ופורנו עם אלוהים.
הידע שיש בידינו במה ימנע את מחלת סרטן הלבלב שואף לאפס. הירידה הגדולה בתמותה ממחלות לב מקורה בעיקר בכך שהלב הוא משאבה פשוטה יחסית. מחלות כמו סרטן וסוכרת נשגבות מבינתנו בכל האמור במניעתן.
זה גם מה שקורה בכלכלה.
המחלות הכלכליות
בעקבות המשבר של 1929-1933 וכלקח ממנו הוקמה
קרן המטבע הבינלאומית. בעיקר מפני שמשבר שהתחיל בארצות הברית התגלגל לכל העולם.
סימני המשבר – המחלות – היו אינפלציה גבוהה, אבטלה גדולה וערעור יציבות המטבעות.
הקרן גובה מכל מדינה כסף בהתאם לגודלה. כאשר
מדינה נקלעת למשבר בתחום המטבע, לרוב מחסור חריף במטבע חוץ, הקרן נרתמת לסייע
ובתמורה נדרשת המדינה במשבר "לשלם" בלקיחת תרופות שכלכלני הקרן דורשים
מהחולה.
מהר מאוד הבינו שלטפל בשלוש המחלות הכלכליות
זה עניין יקר מאוד. לא רק, ולא בעיקר מבחינה כספית, אלא גם כי התרופות היו,
ונשארו, כרוכות בהורדה חדה של רמת החיים. לפיכך הקרן שולחת מדי שנה "רופאי
כלכלה" לכל מדינה בעולם כדי לחטט ולראות האם רואים ניצני מחלה. לא שונה
מא.ק.ג. המומלץ לכל מי שליבו מגהק או מתקשה לטפס 20 מדרגות. אבל מניעה נשגבת מבינתם. ראו משבר 2008־9.
ישראל יוני 2023
נתחיל עם הנתון הכי משעמם: מטבע חוץ. ממדינה
שפעם היתה על סף חידלון מט"חי לפני כ־45 שנה, ישראל הפכה למדינה המכניסה עתה יותר
מט"ח ממה שהיא מוציאה. השורה התחתונה היא שבמרתפי בנק ישראל שם יש 200
מיליארד דולר. מה שיפה בסכום הזה הוא, ותודה לבנימין נתניהו שדחף חקיקת עצמאות
לבנק ישראל, שהממשלה לא יכולה לגעת בכסף הזה.
מחלה מספר 1 נשללה.
אבטלה היא המחלה השניה. השיעור בישראל הוא
כ־3%. מבין המדינות המפותחות כלכלית זאת אחת מהאבטלות הכי נמוכות.
מחלה מספר 2 נשללה.
האינפלציה בישראל היא כ־4־5%. יותר נמוכה
מהממוצע האירופי ודי דומה לארה"ב. סיפרו לנו על יוקר המחייה? בחוץ היוקר יותר
יקר.
מחלה מספר 3 נשללה.
רע או טוב?
מדוע להתעסק בזוטות האלה? מהיום שהתפרסמה
תכנית החקיקה הממשלתית והחלה המחאה כנגדה יש אינספור ידיעות על הרעה כלכלית. כולן,
ללא יוצא מהכלל, הן תחזיות. אלא אם כן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מטעה או טועה –
המצב הכלכלי בישראל היום לא שונה מאשר אשתקד. רע/טוב באותה מידה.
הנה לקט מהשבוע: "בדרך לאיבוד שליטה?
תמונת המצב המדאיגה על הגירעון בתקציב המדינה". גם אחרי שעברה יותר מחצי שנה
יש רק תחזית. ומה התחזית? שהגירעון יגיע ל־1.5% מההכנסה הלאומית. נזכור שלפני 4
שנים הגירעון היה 3.6% והמדינה לא התמוטטה. התחזית לעולם מניחה שהממשלה לא תגיב
למשמע האסון המתקרב. זה אולי נכון. אבל זה אולי גם לא נכון. בארה"ב, למשל,
היו שמחים לגירעון של 1.5%. אבל אין מה להשוות.
"נתון חריג מאוד: האשראי לעסקים קטנים
התכווץ". והרי זו בדיוק היתה המטרה של בנק ישראל כאשר העלה את הריבית. שכולנו
נתכווץ ולא רק העסקים הקטנים. אז מה מדאיג בזה? שהמדיניות מצליחה....
בצדק יש השונאים את הממשלה הזו. אבל בקשקושי
הכלכלה היא, בינתיים, לא שונה מקודמותיה.
