נראה שהשנאה היא המוטיבציה האנושית החזקה ביותר. לומר "עזה כמוות אהבה" הוא סוג של בלוף שעובד טוב בשירה. אבל בחיים – השנאה גוברת.
ועתה
– יותר מכל. משהתפלגנו לחובבי ממשלת הגנגסטרים ולמתעביה ומכיוון שהגנגסטרים נשענים
על המפלגות הדתיות – השנאה החילונית לדתיים־חרדים מתעצמת לגבולות חוסר התבונה.
הפעם
יש המתקוממים על שינוי הזכאות לתלושי מזון לעניים. שונאי החרדים טוענים כי
"עניים שעובדים יסבסדו משפחות חרדיות שלא עובדות". גם טרם השינוי החדש
נמצא כי בעוד 42% ממשפחות ערביות סובלות מחוסר ביטחון תזונתי – רק 17% מהמשפחות
מקבלות תלושי מזון. אצל החרדים 16% מהמשפחות סובלות מחוסר ביטחון תזונתי אבל 32%
מהמשפחות מקבלות תלושי מזון.
ואף
אחד לא קם ושואל מה החרטא הזה.
מיהו
עני?
בהגדרות
המקובלות עני הוא מי שהכנסתו פחותה ממחצית ההכנסה החציונית (האמצעית). זה נשמע
סביר והשאלה היא איך הממשלה יודעת מי עומד באמת המידה הזו.
הלשכה
המרכזית לסטטיסטיקה מבצעת מדי שנה סקר הכנסות משקי בית. ממצאי הסקר מועברים לביטוח
הלאומי ושם מחשבים מהי ההכנסה החציונית, מחלקים את המספר בשתיים ומקבלים את קו
העוני.
בשביל
בבל"ת ומחקר אקדמי זה בסדר. הסקר הוא מדגמי וכמובן נטול שמות. לפיכך אפילו
מבין רבבת הנסקרים זרועות השלטון לא יודעים מיהו עני, פרטנית. ומה שחשוב לא פחות:
המידע מהסקר מתבסס על תשובות הנסקרים. זה אמין? לצורכי בבל"ת זה בסדר. לצורכי
חלוקת תלושי מזון – זה לא עוזר כלל ועיקר.
התוצאה
הכמותית של הסקר היא שיש 500 אלף משפחות עניות. העניין הוא שהממשלה לא יודעת מי הן
המשפחות האלה.
איך
זה יכול להיות?
לכאורה
אין בעיה. כל המעסיקים מעבירים מדי חודש לרשות המסים ולביטוח הלאומי דו"ח על הכנסות
העובדים. אלא שהדיווח החודשי נטול שמות. רק בתחילת שנת המס הבאה מועברים השמות של
כל השכירים עם הכנסותיהם.
המשפט
"בתחילת שנת המס הבאה" עשוי ליצור רושם שזה ממש בהתחלה. אז לא. כמו
עצמאיים הנדרשים לדו"ח שנתי, הדיווח מתפזר על פני חודשים ארוכים בשנה שלאחרי שנת
המס שלגביה שולמו הסכומים.
מה יודעת הממשלה
את
הנתונים האלה צריך לבשל, למחשב, לתכנת.....מה שמביא אותנו לשורה התחתונה: פתחתי
השבוע את דו"חות האוצר. המידע האחרון שעובד במשרד האוצר הוא לשנת המס 2018. כלומר
אנחנו יודעים היום מי היו העניים לפני חמש שנים וגם זה בתנאי שהם עבדו. מי שלא עבד
ולא הגיש דו"ח - הלך עליו.
איך
מחלקים תלושי מזון לעניים השנה? חכמי משרד הפנים מצאו שיטה: מי שזכאי להנחה
בארנונה מטעמי הכנסה נמוכה – גם יקבל תלושים. מאין הרשויות המקומיות יודעות את
ההכנסה של משלמי הארנונה? הן לא יודעות. מה שלא מפריע להן לתת הנחות בארנונה לפי
"אזורים". וכך יש "אזורים עניים" (לפי מחירי דירות) וכל
המתגורר בהן משלם מראש סכום נמוך יותר. מה הקשר בין פינוי אשפה לבין הגדרת אזור
כעני? אין קשר. אבל כך מתנהלת מדינת ישראל מיום הקמתה.
ברור
מכל זה כי ממשלת ישראל לא יודעת השנה מי באמת עני גם אם היא יודעת מהי ההכנסה
המירבית (מחצית החציון) שמתחתיה גרים העניים.
האלטרנטיבה למבחני הכנסה
תלושי
מזון הן שיטה אמריקאית לסייע לעניים. אלא ששם כל אדם חייב בדיווח שנתי למס הכנסה.
בדוחק, ובפיגור של שנה, יודעים מי עני על פי דיווח אישי.
ובישראל?
אין
דיווח אישי. ומה שידוע מדיווחי מעסיקים ועצמאיים הוא בפיגור של חמש שנים.
אלא
שאת שונאי חרדים השיטה הרקובה לא מעניינת. מה שמעניין אותם זה להצביע שהשיטה
מעדיפה את מי שאינו עובד על אף שנשים חרדיות בהחלט עובדות לפרנס את בני זוגם הטפילים.
שלא
לדבר על כך שמתן תלושי מזון משחרר כספים לעניים להוציא יותר כסף על סיגריות....
יש חלופה למבחני הכנסה שקריים: תנו לכל מבוגר הכנסה בסיסית חודשית בסכום של 5,000 שקל ואז אפשר לבטל את כל תרגילי העוני, מבחני הכנסה מוטעים, קיצבאות שהמדינה משלמת.
ולמעוניינים: זה לא יעלה למדינה יותר כסף.
