בארצות הברית התקיימה
עבדות גם אחרי שנאסרה באנגליה, צרפת ומדינות קולוניאליות אחרות. ב – 1865 בעקבות
מלחמת האזרחים בארה"ב היא נאסרה גם שם. ומאז אין עבדים.
עד שהיא חזרה
בתחפושת לעולמנו בזכות המלחמה ב – 1967 שלאחריה הכובש הליברלי החזיר את עטרת מסורת
העבדות ליושנה.
העניין החל, איך
לא, כדילמה בטחונית. לישראל היה עניין בעבודה פלסטינית בישראל בגלל השכר הנמוך של
הפלסטינים. אחרי הסכמי אוסלו גם לפלסטין היה עניין בכך כדי לצמצם את האבטלה
הגדולה. אלא שכאשר ההתנגדות הפלסטינית לכיבוש התבטאה בטרור נוצרה דילמה: היו מקרים
שהטרור הופעל בידי פועלים פלסטינים. או אז, ובהפרה של ההסכם בין ישראל ואש"פ
(הסכם אוסלו) שקבע תנועה חופשית של עובדים, נולד משטר הרישיונות.
הרישיונות ניתנו
רק לפלסטינים שהתחייבו לשמור על החוק הישראלי. אבל לא רק. בלא מעט מקרים רישיון
העבודה הותנה בהלשנה לשרות הביטחון הכללי (שב"כ) על חברים ובני משפחה. כפי
שנעשה גם לגבי חולים מפלסטין הנזקקים לטיפול רפואי ונדרשים לרישיון כניסה לישראל.
כל זה לא הספיק
לכובש הליברלי. כך נולד הרעיון שהרישיון לעבוד בישראל לא יינתן לעובד אלא למעסיקו.
כך נולדה העבדות.
בנק ישראל עושה חשבון
לממשלה היה נוח
לתת את רישיון העבודה למעסיק הישראלי. אותו מעסיק היה "שותף" לשטאזי המקומי
בשמירה על ביטחון המדינה. למעסיק היה עניין רב בסידור הזה: מעסיק שקיבל , לדוגמא, ששה
רישיונות, אך נזקק רק לשני עובדים – סחר בעובדיו.
כך סיכם בנק
ישראל את המצב בלשון נקיה: כשליש מהעובדים הפלסטינים בישראל "רכשו את היתרי
העבודה שלהם באופן לא חוקי תמורת תשלום חודשי ממוצע של 1990 שקל – כ- 20% מהכנסתם
החודשית ברוטו". שוב מתברר שאין פרטנר: הנה, הפלסטינים מפירים חוק. ולמי הם שילמו?
למעסיק שמחזיק ברישיון שלהם.
נעבור רגע
למעסיק הישראלי שמכר את עובדיו למעסיק אחר. ברור שהוא השתין מהמקפצה על הרעיון
שהוא שותף לביצור הגנת ישראל מפני הטרור. נכון, פורמלית אם ייתפס עובד
"שלו" מטרר עם סכין בעיר ישראלית – הוא בצרות. אבל, בחזרה לדו"ח
בנק ישראל, כחצי מיליארד שקל זזו במסחר הזה. כסף יותר קדוש מביטחון ישראל.
עמותת קו לעובד
הטרידה את הממשלה בפרשה הזו. הממשלה הקימה ועדה וזו המליצה ב – 2016 לקבל את הצעת
העמותה ולשחרר את העובד מכבלי המעסיק הישראלי. מעניין. אנחנו עתה ב – 2020 וכלום לא
קרה.
מהפך?
בספטמבר חברה
העמותה לאגודה לזכויות האזרח בתמיכת האיחוד האירופי – אירגון אנטישמי ידוע –
בעתירה לבג"צ (עוד מוסד שעסוק בהפיכה נגד שלטונו של המלך בנימין ה – 1) לחייב
את הממשלה לבצע את ביטול העבדות.
הממשלה נכנעה
והודיעה כי מראשית דצמבר ישוחררו העבדים מכבלי סוחרי העבדים הישראלים שומרי חוק
ומוסר.
כמובן שמטעמי
ביטחון טהורים לעילא ועילא ובגלל התגברות הטרור הישראלי בכריתת עצים ברחבי הגדה
המערבית יש אפשרות שהניצחון הזה לא יתממש במועדו. אתם יכולים לדמיין את רבבות
העובדים מפלסטין עומדים בתור ליד משרדי ה"מינהל האזרחי" כדי לבקש
רישיון. ואתם מוזמנים לדמיין איך רשימת האנשים האלה זזה ממשרדי אותו "מינהל
אזרחי" למשרדי המשטרה ושב"כ ובחזרה. אחר כך התור לקבלת המסמך המבוקש. ואם
הבירוקרטיה תספק את הביקוש עד ל – 6 בדצמבר – אני צנצנת.
