מאיר הלר עתר לפני כשבוע לבית הדין הגבוה לצדק בדרישה לחייב את חברת התעופה אל על לטוס בשבת. מה קרה עכשיו שנדרשות טיסות שכאלה? מתברר ששרת התחבורה כתבה לאל על כי קיים "צורך דחוף להחזיר הביתה אזרחים ישראליים מהעולם: חיילי מילואים, משפחות נעדרים, חולים, צוותים רפואיים, תושבי ישראל וכן ציוד למערכת הביטחון וציוד רפואי, על מנת לסייע במאמץ המלחמתי בו נמצאת המדינה... לפיכך אבקשכם להפעיל את חברות התעופה במהלך כל ימות השבוע, כולל בימי שבת".
אלא שהמינסטרית רק ביקשה ולא הורתה והעותר
מבקש שבג"צ יחייב את הממשלה להורות כמבוקש מכוח מנייה מיוחדת שיש לה בחברת
התעופה שמאפשרת מתן צו שכזה.
כדי להסביר מדוע יש לו "זכות
עמידה" בעניין בטחוני שכזה מציין העותר כי הוא "מבקש לצייד את בתו
שבשירות קרבי באפוד קרמי שבמחסור, טרם תצא לפעילות מבצעית". איש עם הומור.
האופציות המשפטיות
מכיוון שאיני משפטן אני ממליץ לבג"צ לבחור פסיקה מבין
האופציות הבאות:
א. לפסוק לטובת העותר, ובלבד שהטיסות בשבת יהיו רק
טיסות נכנסות המיועדות להביא ארצה חיילים וציוד צבאי להגנה על המולדת. ובלבד שרק
חיילים עם צווי שרות יוכלו לטוס וגם להם אסור להביא אלא תרמיל קטן ושלא יעברו בדיוטי
פרי. כמו כן טיסות יוצאות לא יכללו בחובת הטיסות. נראה איך אל על תתמודד עם המצב
הזה.
ב.
לפסוק
נגד העותר בנימוק שהחלטות מבצעיות שכאלה נתונות בסמכות שר הביטחון שכידוע משוכנע
שאו־טו־טו אנחנו מנצחים גם בלי טיסות השבת וכי הנשק האמריקני מגיע שלא באמצעות חברות
התעופה הישראלית. מה גם שיש חברה ישראלית אחרת – ישראייר – שטסה בשבת.
אלא שההבלים המשפטיים כשמם כן הם – הבלים.
ענייני תחבורה אינם מתחילים ואינם נגמרים
בטיסות. שרת התחבורה אמרה שאין לה סמכות להורות לאל על לטוס בשבת. הסמכות, לדבריה,
נתונה לשר הביטחון. יופי לה, יצאה מהפרשה עם טיעון משפטי מוחץ. אבל מה בדבר תחבורה
ציבורית אחרת בשבת לעת מלחמה?
חופשת השבת של משה כהן
הנה הסבר ביטחוני ביותר לצורך הזה. כפי
שאנחנו רואים הצבא ערוך ומוכן לפקודה קדימה לשחרור עזה משלטון הרצח החמאסי. כבר
שבועיים הוא מוכן אבל הפקודה לא מגיעה. משה כהן הוא מפקד כיתה שמבקש לצאת לחופשת
של 12 שעות בשבת. מפקד החטיבה השתכנע מנימוקיו ואישר חופשה. איך יגיע החייל מהחזית
לעורף?
ל־75% מהחיילים בחזית יש רכב פרטי. למשה כהן
– אין. אם כך, מה עושה המיניסטרית למאמץ הביטחוני הזה? את זה אי אפשר לזרוק על שר
הביטחון. זה לא בסמכותו. זה בסמכותה. והיא לא נוקפת אצבע להפעיל תחבורה ציבורית
בשבת רק עבור חיילים.
מה שמלמד כי פטפוטי המצב הבטחוני אינם אלא
פטפוטים. מה שמעניין את הממשלה הזו הוא לא לריב עם המפלגות החרדיות. זה אינטרס
ביטחוני עבור הממשלה יותר מאשר צרכי החיילים.
מכיוון שהממשלה לא מטפלת בסוגיה החשובה הזו
נותרה לי רק אפשרות אחת: לפנות לחמאס.
שלום לך מר הנייה
ראשית, תנחומי על מותו טרם עת של אחיך.
שנית, אני מבקש שבמטח הרקטות הבא תכוון את
האש לריכוז המכוניות הפרטיות של החיילים הנמצאים בצד השני של הגדר שפרצת לפני יותר
משבועיים. הסיכוי של כוחותיך לפגוע ולגרום נזק למפעל הציוני הרבה יותר גדולים
מלשלוח עוד רקטה לתל אביב שלא תגיע ליעדה. תמיד תוכל להצדיק את הטיווח הזה
בנימוקים הומניטרים, ומצד שני, אם תשבית את מחצית כלי הרכב הפרטיים הפזורים בשטח,
הממשלה הציונית תצטרך לשלם הון כפיצויים.
האינטרס הישראלי הפטריוטי בפניה הנ"ל
ברור: זה יסייע להפעיל תחבורה ציבורית בשבת להסעת חיילים מהחזית לעורף ובחזרה.
ואם ירצה השם, זה עשוי לעזור להפעלת התחבורה
הציבורית בכל הארץ שבעה ימים בשבוע.
